חקלאות 2.0: השקעות ירוקות - הדור הבא
פתרונות ידידותיים לטיפול במזיקים, כלי מדידה לצרכים התזונתיים של הקרקע ואפילו שוק מקוון שיחבר חקלאים לקונים מסחריים. התפיסה שמבקשת לשלב חקלאות עם פתרונות בני קיימא לאספקת מזון עולה שלב. כנס ראשון המחבר בין המשקיעים לחקלאים התקיים בשבוע שעבר. רז גודלניק שוחח עם המארגנת. עסק ירוק
אם חקלאות 2.0 נשמע לכם קצת מוזר, כדאי שתתרגלו. אמנם לא צריך להיות חוקר במכון הוולקני כדי לדעת שחידושים בחקלאות לא התחילו אתמול, אבל מה שכן חדש כאן היא התפיסה שמבקשת לשלב חקלאות עם פתרונות בני קיימא לאספקת מזון לאוכלוסייה של תשעה - עשרה מיליארד אנשים ברחבי הכדור בשנת 2050. כלומר, איך אפשר לספק להם מזון באופן כזה שלא יחסל את הכדור ואת המשאבים שלו ויאפשר גם לילדים ולנכדים שלהם לצרוך מזון באופן מספק.
זהו אתגר רציני, אבל גם כר פורה להזדמנויות השקעה רציניות, לפחות מבחינת קרנות הון הסיכון ששלחו את נציגיהן לכנס בניסיון לזהות את הדבר החם הבא בהשקעות ירוקות. על כנס חקלאות 2.0 והפוטנציאל לאקזיטים בחקלאות בת קיימא בכתבה הבאה.
ראשית, שיהיה ברור. לכנס לא באו חקלאים מיוזעים בנעלי עבודה וכובע מצחייה. זה אולי חקלאות 1.0 במקרה הטוב. היתה שם שורה ארוכה של יזמים שהציגו את המיזמים שלהם ונשמעו יותר כמו יזמי קלינטק שבמקרה התגלגלו לחקלאות. היזם הממוצע בחקלאות בת קיימא, הסבירה לי ג'נין יוריו ממארגנות
אז מי היה שם? AeroFarm Systems הפועלת בתחום החקלאות האורבנית ומפתחת טכנולוגיות אירופוניות (Aeroponic) מתקדמות למגדלי עלים ירוקים, Marron Bio Innovations שמפתחת פתרונות ידידותיים לסביבה לניהול הטיפול במזיקים, Solum שעובדת על כלי מדידה שיכולים לתת תשובות מיידיות לצרכים התזונתיים של הקרקע וגם FarmReach, סטארט-אפ מסאן פרנסיסקו שמפתח שוק מקוון שיחבר חקלאים לקונים מסחריים באזור שלהם כמו מסעדות לדוגמה.
היו גם יזמים אחרים שהפעילות שלהם משיקה לתחומים אחרים כמו APTwater שמפתחת פתרונות לטיפול במים, כולל טכנולוגיות מתקדמות לסילוק ניטרטים וחומרים מזהמים אחרים ממי תהום ו-Harvest Power שמפיקה חשמל נקי מקומפוסט.
בסך הכל הציגו בכנס למעלה מעשרים יזמים. מהצד השני של המפה הגיעו משקיעים מקרנות הון סיכון כמו קליינר פרקינס, Khosla Ventures , DFJ, Greylock ואחרים. מה הם חיפשו שם? הזדמנויות השקעה כמובן. חלק גדול מהם כבר מעורב במיזמים בתחומי האנרגיה הנקייה וטכנולוגיות ירוקות אחרות. זה אומר שהם כבר מכירים את המנטרות וגם את הפוטנציאל, אבל גם את הסיכונים. ומה ההתרשמות שלהם? מייד נגיע לכך.
את הכנס ארגנו מספר גופים, כולל NewSeed Advisors, בוטיק השקעות שמתמחה בשירותים לחברות בתחום החקלאות בת-קיימא בשלבים הראשונים שלהם (early stage). ג'אנין יוריו, בנקאית השקעות לשעבר שהקימה את החברה, היתה הרוח החיה מאחורי הכנס ודיברתי איתה כדי ללמוד קצת יותר על הפוטנציאל הפיננסי של חקלאות בת קיימא.
מה המנועים העיקריים מאחורי חקלאות בת קיימא?
יוריו: "קיים שילוב של גורמים שדוחפים את הביקוש לחקלאות בת קיימא: צרכנים מצביעים עם הארנק ודורשים חלופות ידידותיות לסביבה בתחומים רבים; העלייה במחירי הנפט מביאה לדרישה לחלופות לשיטות הנוכחיות שמתבססות על שימוש רב בדלק קונבנציונלי; הגידול באוכלוסיית העולם ובביקוש לצריכת מזון מגוונת יותר בארצות מתפתחות – אנחנו צריכים פתרונות בני קיימא בכדי להבטיח שיהיה מספיק מזון לעולם בשנת 2050 בהתחשב בכך שהמשאבים שלנו סופיים".
מה הפוטנציאל של חקלאות בת קיימא מבחינת מכירות?
"זה תלוי בתת-התחום הספציפי. הגנת יבולים לדוגמה היא שוק גלובלי של 32 מיליארד דולר. ציוד חקלאי הוא שוק של 20 מיליארד דולר. הפוטנציאל משתנה בהתאם לסוג המצור אבל מדובר בשווקים גדולםי שצומחים במהירות".
מה הן הזדמנויות ההשקעה בחקלאות בת קיימא והאם קרנות הון סיכון כבר מזהות אותן?
"כפי שראינו בכנס, קרנות הון סיכון רוצות ללמוד על התעשיה ולזהות את הזדמנויות ההשקעה. טכנולוגיות של חקלאות בת קיימא שמתחרות עם השוק המסורתי ויש להם את הפוטנציאל לייצר תשואות יפות הן האטרקטיביות ביותר. דוגמאות לכך אפשר למצוא בתחומי טכנולוגיית ההשקיה, טיפול ביולוגי במזיקים וחקלאות הידרופונית".
יש כבר דוגמאות להשקעות קיימות של קרנות הון סיכון בחקלאות בת קיימא?
"חברת ההשקעות של וינוד קושלה (Khosla Ventures, ר.ג.) השקיעה ב-Solum , שמפתחת כלי מדידה להזנת הקרקע. Foundation Capital השקיעה ב-PurFresh שמפתחת טכנולוגיות שימור מזון".
מה לגבי החברות החקלאיות הגדולות (אגריביזנס) – האם גם הן מחפשות השקעות בחקלאות בת קיימא?
"כן. השחקניות הגדולות באגריביזנס מחפשות רכישות אסטרטגיות כי הן רוצות להישאר בקדמת הטכנולוגיה. הם מחפשות חברות שחזקות במחקר ופיתוח, שהפיתוחים שלהן כבר עברו כברת דרך ויכולים לתרום למכירות והשיווק של החברות הגדולות".
אלו תחומים ספציפים יהיו הכי חמים?
"כמו בכל ההשקעות של קרנות הון סיכון, טכנולוגיות שיש להן יתרון תחרותי בר הגנה, יכולת להגן על הקניין הרוחני שלהן ושניתן לפתח אותן באופן מסחרי הן בעלות הסיכוי הטוב ביותר לקבל את תשומת הלב של המשקיעים. אלו גם אותן החברות שיהוו מטרה לרכישות של חברות חקלאיות גדולות. התחומים הללו כוללים הגנה על גידולים, טכנולוגיות השקייה, גנטיקה של זרעים, חקלאות מדויקת (Precision Farming) וטכנולוגיית מידע".
איזו עצה יש לך לסטארט-אפים ישראלים בתחום החקלאות שירצו לקבל מימון מקרנות הון סיכון?
"יש כסף למימון, אבל קשה למצוא אותו. חברות צריכות להציג צוותי הנהלה חזקים, תוכניות עסקיות והבנה ברורה של הסביבה התחרותית, כיוון שצריך להזכור שתעשיית החקלאות נשלטת כיום בידי מספר קטן של שחקנים".
צריך לזכור שהמשקיעים מחפשים הזדמנויות השקעה עם תשואה טובה. הערך המוסף של האכלת העולם באופן ידידותי לסביבה לא מעלה ולא מורידה מבחינתם, למעט השאלה אם יש כאן אפשרות לעשיית רווחים. חלק חושבים שכן, אבל לא כולם.
דן מיטצ'ל שסיקר את הכנס סיפר שאחד המשקיעים שפגש בכנס אמר לו ש"אין בזה כסף" והוסיף שהוא לא שמע לפני כן על אף אחת מהחברות שהציגו בכנס. לא ברור עד כמה מדובר בדעה מייצגת, אבל אין ספק שהספקטיות במקום בהתחשב בכך שמדובר כרגע בשוק נישה קטן. מצד שני, תעשיית ההון סיכון היא התעשייה של חזון ומעוף, לא?
הסקפטיות והחשדנות אינם נמצאים רק בצד של המשקיעים. לא כל העוסקים בחקלאות בת קיימא מרוצים במיוחד מהניסיון של משקיעים מתוחכמים "לעשות עליהם סיבוב" ומזכירים שמערכת המזון הקיימת, אותה הם מנסים לשנות, הפכה למה שהיא כתוצאה ממהלכים שהתבססו אך ורק על רצון למקסם רווחים ותו לא. מצד שני, הם גם יודעים שצריך כסף כדי להגיע להשפעה של ממש ואחד המקורות הכי זמינים שלו הם קרנות הון סיכון.
ייקח עוד קצת זמן עד שנראה את התוצאות של חקלאות 2.0 בשטח, אבל אין לי ספק שחקלאות בת קיימא הופכת להיות אחד התחומים הירוקים המשמעותיים ביותר שימשיך ויצבור תאוצה בשנים הקרובות. אנחנו נראה יותר ויותר מוצרים, טכנולוגיות וחידושים שמטרתם ליצור מערכת מזון ידידותית יותר לסביבה. לאן בדיוק יזרום הכסף הגדול זה עדיין לא ברור, אבל הפוטנציאל שם ומי שידע לשים את הביצים הנכונות בסל, יוכל בבוא היום גם לגזור מכך קופון יפה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם