בוקר טוב באמת: הג'וב החדש של טלי מורנו
אחרי עשור פורה וסוער בגל”צ ובערוץ 10 טלי מורנו הפכה למגישת תוכנית הבוקר של קשת יחד עם דן שילון (ואף מילה על איל קיציס)
אז למה צריכה אחת ממגישות האקטואליה המצליחות בארץ להתראיין על בחיר לבה החדש? התשובה היא בעצם הבעיה הכי גדולה בקריירה של טלי מורנו: היא לא צריכה, אבל התקשורת והציבור מצפים לכך כתוצאה מתדמית שגויה שהתקבעה וגם בגלל סתם קצת סקסיזם ודעות קדומות.
כי לא יכול הרי להיות שנערת הברים הבלונדינית שהגיעה מעכו התבגרה, החכימה והתמקצעה עם השנים. לפי תפיסה זו, גם הראיון איתה מוכרח להיות בלונדיני וגדוש בשאלות נוקבות על זוגיות סלבריטאית, אולי עם איזה מתכון לעוגת שוקולד כבונוס לקוראי “לאשה”.
ובכן, לא בא לי. מה תעשו. זה מה שמבדיל בין שבועון טלוויזיה למגזין רכילות. זה גם מה שמבדיל בין הבדיחות הסקסיסטיות ב”עיקר החדשות” ובין הסקסיזם האמיתי, השקוף, שמוטמע כה עמוק בדנ”א של התקשורת עד שאפשר להחמיץ את עובדת קיומו. כבר כמעט עשור שמורנו היא ממגישי האקטואליה הבולטים בארץ, והגיע הזמן לראיין אותה ככזאת. תתקדמו.
אז שנתחיל מהסוף או מההתחלה?
“מאיפה שאתה רוצה”.
אז מההתחלה: מתי נדבקת בחיידק חשוך המרפא שהופך אזרחים תמימים לאנשי תקשורת?
“רק כשהתגייסתי. לפני זה לא היה לי לזה חיבור ממשי. הייתי קוראת עיתונים כילדה ואפילו עבדתי בעיתון מקומי בעכו, אבל לחיידק נחשפתי רק בגל”צ”.
הגעת לגל”צ די בטעות. זה לא היה החלום שלך.
“זה לא שזה לא היה חלום. לא העזתי אפילו לחלום על דבר כזה. לא מתוך רגשי נחיתות. קיבלתי את ההפניה לקד”צ באיחור, כי המעטפה נפלה בגינה ולא מצאנו אותה, ובמשך כמה ימים קשים הייתי בטוחה שיצאתי סתומה במבחנים. כשהחלטתי ללכת על זה גם חברות
מאיפה ידעת שאת יכולה לעשות את זה?
“ידעתי שבזה אני טובה. למדתי במגמת תיאטרון והיה לי ביטחון עצמי של ילדה בת 18 שמנחה את כל הטקסים בתיכון ויודעת להקריא יפה. אני זוכרת את המבחנים הקוליים, בית חרושת של 200 ילדים שעוברים אחד אחד מול בוחנים עייפים ואדישים. הבוחן הראשי היה דן כנר. כשסיימתי הוא נעמד. הצלחתי. אבל גם כשהתקבלתי לא האמנתי שהתקבלתי”.
למה?
“כי אחותי מחקה את ההודעה שהתקבלתי מהטלפון ולא ידעתי לאן להגיע למחרת. לאורך השירות כולו הייתי בטוחה שהולכים להעיף אותי”.
ושוב: למה?
“לא הרגשתי ממש - אני לא רוצה להגיד ‘שייכת’ - לא הרגשתי באותה רמה של שאר המתגייסים. רובם הגיעו לקורס עם ניסיון כזה או אחר”.
כי את יודעת, גל”צ זה משהו שאנשים חולמים עליו ומתכוננים אליו מגיל 5.
“ממש. בדיעבד הבנתי שהיה לי גם הרבה מזל. באותה תקופה גלי צה”ל ספגו הרבה ביקורת על שהם לא לוקחים אנשים מהפריפריה ודתיים. אז אני הייתי נציגת הפריפריה ויחד איתי התקבלו שלושה דתיים”.
הרבה גל”צניקים בוחרים במסלול קריינות והגשה, אבל את נדבקת גם בחיידק העיתונאי. מתי ואיך זה קרה?
“ממש באותה תקופה. בדיעבד, אתה נחשף כילד מאוד צעיר לעולם הזה ואתה רואה את כל אנשי המקצוע הוותיקים שאתה מכיר בטלוויזיה עושים את מה שהם עושים ונהנים מכל רגע, אז זה מדליק אותך. אתה נכנס לזה, מתעסק בזה, מתקדם בזה. זו הייתה תקופה עמוסה באירועים קשים וזה הופך את השידור למלא אדרנלין ומגביר את המוטיבציה שלך. אני חושבת ששיא השיאים היה הפיגוע במגדלי התאומים. אני זוכרת את היום הזה כיום שמזל שהייתי חלק ממנו. למדתי שם המון”.
מה את זוכרת מהיום ההוא?
“אני זוכרת שלא הייתי אמורה לעבוד. התחילו דיווחים ב-CNN על תקלה טכנית באיזה מטוס. ישבתי באדישות עם אבא שלי, שמיד התחיל איזו תיאוריית קונספירציה מוזרה על פיגוע טרור עם 3,000 הרוגים שירסק את הכלכלה האמריקאית. אמרתי לו ‘טוב, אבא, בסדר’ ואז קיבלתי טלפון וביקשו ממני להגיע למערכת. בדיוק כשהגעתי נכנס המטוס השני במגדל. היו מאה איש לפחות בקומה קטנה הזאת סביב האולפן של גל”צ. ואני נכנסת עם העדכון האחרון. כל מה שהספקתי להגיד זה ‘גלי צה”ל, השעה חמש, כאן טלי מורנו עם החדשות’, ואז ירון וילנסקי מסמן לי לחתוך, אני יוצאת, ומספרים לי שנכנס מטוס גם בפנטגון. חוזרת בחמש וחצי, מספיקה להגיד את השם שלי, ושוב הוא מסמן לי לחתוך כי נפל עוד אחד בפנסילבניה. וואו. זה היה טירוף. לא האמנתי למה שאני אומרת”.
טוב, היסטוריה.
“זה לא רק ברמה ההיסטורית. להיות חלק ממערכת חדשות בימים כאלה זו חוויה בלתי רגילה”.
ומשם החלקת די בקלילות ובגמישות לערוץ 10.
“לא הייתי קוראת לזה קלילות וגמישות. שום דבר בחיים לא בא לי בקלילות”.
באוקטובר 2009, כשהחלו השמועות על עזיבתה הצפויה את ערוץ 10, התפרסמה ב-ynet כתבה גדושה בהשמצות אנונימיות נגדה. אמרו שם שהיא “ויתרה על העבודה הקשה והשחורה בדרך לפסגה”. סיפרו שהיא “פרינססה” ש”לא מרוצה משום דבר” ו”חייבת לוותר על הגינונים והאגו”. לפחות בהתייחס לציטוט הראשון, נדמה שמורנו בהחלט רשאית להגיש את תביעת הדיבה הקלה בהיסטוריה. כי טלי מורנו לא עשתה בערוץ 10 כמעט שום דבר פרט לעבודה קשה ושחורה.
“כשהקימו את הערוץ”, היא נזכרת, “עשו גיוס כתבים אינטרנטי כזה של ‘אנחנו רוצים לפנות לכולם’, אז שלחתי קורות חיים וקיבלתי תשובה שלילית. בגל”צ נתקלתי בחבר של חבר שאמר לי לנסות לדבר עם אנשים מערוץ 10 שגם עובדים בתחנה. אמרתי ‘נו, באמת, עם מי אני אדבר?’, והוא אמר ‘מה, עם יעקב אילון, הוא עושה פה מילואים, גשי אליו’. אה, באמת, ומה אני אגיד לו? קוראים לי טלי ואני רוצה לעבוד בערוץ 10?”.
נשמע כמו משפט פתיחה לא רע.
“אז כן, זה מה שעשיתי. ויעקב אמר לי ‘תשלחי קלטת’. אז שלחתי קלטת מעבודה שעשיתי בערוץ הקבוצות”.
ערוץ המה?
“היה ב-yes ערוץ קבוצות. והקבוצות היו מכבי חיפה. זה היה הדבר היחיד שהייתה לי קלטת ממנו ואת זה שלחתי. אני מקווה שזה לא מסתובב שם במערכת. שלחתי את זה בבוקר ובערב יעקב התקשר ואמר לי להגיע למערכת”.
אני בטוח שמהצד שלך זה הרגיש מתיש ומפרך, אבל אם כותבים את הסיפור זה נראה כמו המשך עלילה קליל וטבעי.
“אבל לדמות המרכזית בסיפור זה לא היה נראה מובן מאליו. ממש לא. גם בראיון עבודה - ישבו מולי רם לנדס, טלי בן-עובדיה ויעקב אילון”.
ואז מתיישבת ילדה בת 21 מול שלושת התותחים הכבדים האלה...
“המפחידה ביותר היא טלי בן־עובדיה, שישר אמרה לי שאני צעירה מדי והטילה ספק ביכולת שלי להתמודד. אני חושבת שהייתי מאוד כנה איתם. לא היה לי ניסיון טלוויזיוני, בטח לא בלהכין כתבות, אבל הבטחתי להם שאני לומדת נורא מהר”.
והם השתכנעו.
“כן. ויעקב אמר לי, ‘לא זכרתי שאת בלונדינית’”.
שזה מאוד רלוונטי. ואנחנו גם נגיע לזה בהמשך.
“כן, זה מסוג המשפטים שאני מאוד אוהבת”.
בשנים שלאחר מכן אף אחד לא שכח יותר שהיא בלונדינית. מורנו אמנם התקדמה באופן מטאורי בתוך הערוץ, מעמדת מבזקנית זוטרה לעמדה שממנה ביום בהיר במיוחד אפשר לראות את הכיסא של מיקי חיימוביץ’, ובאופן כללי הפכה לכלבויניקית המושלמת. צריך להחליף את רפי רשף יום בשבוע? מורנו תעשה. צריך להחליף את גיא זהר פעם בשבוע? בשביל מה יש טלי. צריך מגישה זמנית לתוכנית הבוקר? הבלונדינית בטח תסכים.
“ככה זה כשאתה יוצא מנקודת הנחה ששום דבר לא מובן מאליו ושיכול להיות שמחר לא תהיה במקום הזה”, מסבירה מורנו. “אתה לא מתעסק בלסנן את האופציות שיש לך. בשנים הראשונות שלי בערוץ עשיתי הכל. כל מה שנתנו לי. בלי דחיפת מרפקים. היו ימים שהייתי במערכת מ-7 בבוקר עד 12 בלילה, מגישה את תוכנית הבוקר, יוצאת לצלם כתבה, חוזרת ועורכת אותה, עושה מבזקים תוך כדי עריכה, בשמונה בערב הכתבה משודרת ואני מחליפה בפינת הספורט את מורן ברק, מסיימת ונשארת לעשות את ‘היום שהיה’. לא היה לי ברור מאליו שנותנים לי לעשות את כל זה”.
היה לך מושג מה את באמת רוצה לעשות שם? רצית להיות כתבת? קריינית?
“לא הגעתי לערוץ 10 מוכוונת מטרה. הגעתי כדי לעשות מבזקים וכתבות. מיד זה הפך להיות הכל מהכל. נוצרו הזדמנויות”.
ומתוך העשייה התפתח בך רצון להיות כתבת בריאות או רווחה. ולא הבאת את זה לידי מימוש.
“זה נכון. זה לא הגיע לידי מימוש כי נוצר מצב שלאורך השנים המערכת שעבדתי בתוכה מאוד עודדה וטיפחה את הוורסטיליות שלי. היה נוח למערכת שאני עושה גם וגם וגם וגם. הנהלות השתנו. כל פעם הייתי צריכה להוכיח את עצמי מחדש למנהל הבא שהגיע, שלא בדיוק הכיר את העבודה שעשיתי קודם”.
ולא נתנו לך הזדמנות להתמקד.
“לא יכולתי להתמקד בדבר אחד. כשבאתי והתעקשתי להיות כתבת עם תחום סיקור, אמרו לי שכל כתב שמגיע ויש לו ניסיון קודם עדיף להם עליי ושאותי הם מעדיפים לראות על המסך. הבנתי את זה, אבל פה נחסמו בפניי האפשרויות”.
נראה לי קצת מתסכל. איך שנכנסת לערוץ 10 תייגו אותך כחלק ממגפת הבלונדיניות של ערוץ 10, ולמרות העבודה העיתונאית שעשית כל השנים התיוג הזה קצת דבק בך.
“מה זאת אומרת?”.
מגישה מעולה ורפרזנטטיבית, שכשחושבים עליה לא חושבים על “טלי מורנו העיתונאית”.
“באמת? לא חושבים עלי את זה?”.
בדיוק בגלל שלא כיסית תחום. ליונית לוי כולם זוכרים את הסיקור שלה מאסון התאומים, למשל.
“למה אתה חושב? המצחיק הוא שיונית עשתה עבודה ככתבת שטח תקופה הרבה יותר קצרה ממני. אל תשכח גם שהיא עשתה את זה במהדורה של 20 אחוזי צפייה ואני התחלתי במהדורה של 3 אחוזי צפייה”.
נכון, אבל זה לא משנה את מה שאני אומר.
“אז איך אתה מסביר את זה?”.
אני שואל אותך, כי זו אחת הנקודות שבהן ערוץ 10 קצת פספס אותך.
“כן, אני מסכימה איתך מאוד. האבסורד הוא שזה לא שלא עשיתי כתבות. עשיתי המון כתבות בהמון תחומים. עשיתי פלילים, שידרתי פיגועים, שידרתי מחו”ל, עשיתי כתבות בכל תחום שאתה יכול לחשוב עליו. ואז מגיעים מנהלים חדשים ואומרים ‘תספרי לנו מה עשית עד היום’. אתה יודע כמה זה מתסכל? בעיה”.
הכתבה המלאה בגיליון החדש של "רייטינג"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם