הניצחון הגדול של "אחד שיודע": פרטי טוקבקיסטים לא ייחשפו
אל בית המשפט העליון הגיעה הכרעה תקדימית: האם להורות על חשיפת פרטיהם של כותבי התגובות המשתלחות באינטרנט? דעת הרוב קבעה: הטוקבקיסטים יישארו אנונימיים, גם במקרים של השמצות קשות. הסיבה: זכות התגובה מוגנת בחופש הביטוי
טוקבק צילום מסך
השופט יצחק עמית (שנתמנה בינתיים לשופט בית המשפט העליון) קבע כי גם כאשר מדובר בעוולה של לשון הרע בתחום האזרחי, ולא רק בתחום הפלילי, יש להיעתר לבקשה לחשוף זהות גולשים באינטרנט.
עם זאת, קבע עמית כי אין להתיר את פרסום זהות הגולשים במקרה של מור, אלא יש להחיל את פסיקתו רק להבא, וזאת בשל השינוי במצב המשפטי באינטרנט שייווצר בעקבות הפסיקה.
מדובר בסעד חריג
מור הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ובקשתו נדחתה. פסק הדין המקיף והמפורט ניתן ברוב דעות של המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין והשופט אדמונד לוי, מול דעת מיעוט של השופט אליקים רובינשטיין.
השופט ריבלין קבע שאין כיום במשפט האזרחי הישראלי מסגרת דיונית שבה ניתן לחייב אדם או גוף כלשהו לחשוף זהות אדם אחר כדי שניתן יהיה להגיש תביעה נגדו בגין עוולה שביצע לכאורה. ריבלין ציין כי כל עוד אין חוק הקובע הסדר פרטני למתן צו חשיפה מבוקש בהקשר של לשון הרע באינטרנט, אין מקום שבית המשפט עצמו יעשה זאת באמצעות "חקיקה שיפוטית" משלו.
"הסעד המתבקש הוא חריג.
מדובר בניסיון לרתום, בטרם משפט, את מערכת המשפט ואת הצד השלישי (ספקית האינטרנט) לצורך קיום חקירה שתביא לחשיפת זהותו של מעוול, על מנת שניתן יהיה להגיש נגדו תביעה אזרחית...הליך זה אינו טריוויאלי, ומערב שיקולי מדיניות מורכבים והוא מצדיק הסדרה חקיקתית".
בפסיקתו מדגיש השופט ריבלין כי לחופש הביטוי והזכות לפרטיות, בכל הנוגע לתגובות אנונימיות של גולשים, יש מעמד חוקתי. השופט רובינשטיין בדעת מיעוט סבור לעומת זאת כי יש לנקוט קו מחמיר עם גולשים אנונימיים המפרסמים תגובות דיבתיות, והוא מציע לתת לבית המשפט את שיקול הדעת בנושא, תוך יצירת חקיקה שיפוטית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם