אכן, הוא יכול: אובמה הפך לחזק מתמיד
אובמה הפך לאחד מגדולי הנשיאים של ארצות הברית מאחר שהוא לא הסכים כי 40 מיליון אמריקאים יחיו בלי ביטוח רפואי. פרשנות
מסע ארוך, קשה, מיוסר, מלא מהמורות, רצוף מכשולים, אויבים פוליטים ויריבים אידיאולוגים, עמוס בויכוחים מהותיים, מקצועיים ופיננסים וציניקנים. אובמה, סוכן של שינוי שנישא על גל של כמיהה לשינוי לא נרתע מהפחד משינוי. במידה רבה הוא הגדיר את נשיאותו במונחי הרפורמה הזו, כך שכשלון היה בהחלט יכול להיחשב ולהיתפש ככשלון נשיאותו בתום שנה אחת בלבד.
מצד שני, הצלחה, כפי שנרשמה שלשום בבית הנבחרים (יש עוד שלב אישור חשוב בסנאט) עשויה לשנות את הנאראטיב של נשיאותו של ברק אובמה. אלו לא רק נתוני התמיכה שצפויים לעלות לאזור ה-60%-55% בחודש הקרוב, אלא העוצמה הפוליטית הנגזרת של הנשיא, ההערכה האישית אליו וקווי האופי שהפגין - גם אם הנצחון הזה יעלה לעוד כמה דמוקרטים באובדן המושב שלהם בבית הנבחרים בנובמבר, ואפילו באובדן הרוב של הדמוקרטים. אובמה הביא את זה בחשבון ולא נראה שאכפת לו. אמריקה, אחרי ככלות הכל, היא מדינה ותרבות של ווינרים שסוגדת לווינרים. לשאר פשוט אין ביטוח בריאות.
בימים ובשבועות הקרובים יתפייטו להם היסטוריונים, סופרים ופרשנים ויתארו את אובמה כאחד מהנשיאים ששינו את אמריקה, שהגדירו אותה מחדש, שלא היססו להביט להיסטוריה בעיניים ולהישיר מבט לעתיד מבלי למצמץ. לא מספיק שלאמריקה האיכות והכשרון להמציא עצמה מחדש מדי דור, יציינו, צריך את המישהו המיוחד, היוצא דופן, שיעשה את זה עבורה וישרטט את הכיוון החדש.
אובמה הוא האיש, הם יכתבו בחודשים הקרובים. יגידו שהוא כמו לינקולן כי הציל את האיחוד מחורבן עצמי. יגידו שהוא פרנקלין דלנו רוזוולט מ"הניו דיל" של שנות השלושים שעיצב את אמריקה המודרנית שלאחר המשבר הכלכלי הגדול של 1929.
יגידו שהוא ממשיך את "החברה הגדולה" של לינדון ג'ונסון, אותה מניפת חקיקה עצומה שכללה את חוק זכויות אזרח וזכויות
בעוד שנה, אולי שנה וחצי אותם אנשים ממש יאשימו אותו שהתמקד בביטוח הבריאות כאשר משבר כלכלי עצום ומקיף איים על אמריקה והעולם והוא התעקש, משום מה, על ביטוח הבריאות. יסכמו שהוא כבר לא "מגדולי הנשיאים אי פעם".
וב-2014, שנתיים אחרי המשבר הכלכלי הבא וכאשר מרבית סעיפי החקיקה של חוק הרפורמה בבריאות שאושר שלשום ייכנסו לתוקף מעשי וישפיעו על חייהם של אנשים ועל הכלכלה כולה, ייזכרו בטיוטות ההיסטוריה הראשונות שנכתבו במרץ 2010. הוא אכן מגדולי הנשיאים ולו משום שלא הסכים שהחרפה תימשך במשמרת שלו. "כך נראה שינוי", אמר הנשיא מיד לאחר היוודע תוצאות ההצבעה.
מה לא אמרו על האובססיה של ברק אובמה ביחס לרפורמה בבריאות. "סוציאליזם" רחמנא ליצלן, שחיתות של תאגידי וחברות התרופות, עבד של חברות הביטוח על חשבון האיש הקטן האמריקאי שעובד קשה, "וועדה תרצח את סבתא שלי דרך מניעת טיפול", זעקו המתלהמים מהימין השמרני, "כיתות ירי" צעקו הנאספים בהפגנות "מסיבות התה", מעין פורומים אנטי-ממשלתיים שהשתלטו סדר היום של המפלגה הרפובליקנית.
והיו גם טיעונים תקפים וחשובים: הכלכלה היא עדיפות גבוהה יותר, הרפורמה בבריאות תעלה 940 מיליארד דולר בעשור הקרוב, כלומר 94 מיליארד דולר לשנה (לצורך השוואה: התקציב השנתי של ישראל הוא בקירוב 70 מיליארד דולר), החיסכון בטווח הארוך אפשרי, אבל העומס על הגרעון העצום של ארה"ב בשנים הקרובות בלתי ניתן לספיגה.
בעיקרו של דבר, ההתנגדות הבסיסית היתה פילוסופית: אמריקה מושתתת על אתיקה פרוטסטנטית ורוח של קפיטליזם. תעבוד קשה, גלה יוזמה, תהיה הגון וישר וירא שמיים ותתוגמל.
הפרט הוא במרכז היקום, לא החברה, ולכן חמלה, דאגה לחלש ולפחות מצליח היא בתחום הצדקה והסיוע לקהילה, לא בתחום האחריות החברתית, ולכן וודאי שלא צריכה להיות מדיניות ציבורית, חקיקה או מימון ציבורי לעזרה. האשם נושא באחריות, ולכן מדוע שאני אשלם עוד אלף דולר לשנה כדי שלאיזה לא יוצלח או עצלן יהיה ביטוח בריאות?
כמובן שפרשנות האתיקה הזו השתכללה במשך השנים והותאמה למציאות, כאשר הדמוקרטים היו למפלגת "ממשלה גדולה" ומתערבת במדיניות, אחריות והרחבת שירותים והרפובליקנים התפתחו להיות ההפך הגמור: השוק שולט, השוק יקבע, הפרט אחראי לגורלו, וודאי במדינה שמעניקה הזדמנויות בלתי מוגבלות.
המתח הזה מתקיים מאז הוקמה ארה"ב, אבל הודגש והתעצם מאז שנות השישים. את זה אובמה ניסה לשנות בעזרת רוב בשני בתי הקונגרס ומנדט גורף (כך פירש אותו) מהבוחר ב-2008 לבצע שינויים של ממש .
ייקח זמן לאמוד במדוייק את ההשלכות הפוליטיות, אבל כמה התפתחויות אפשר להעריך כבר עתה: התמיכה בנשיא וההערכה אליו יגדלו; חלק מ-34 הדמוקרטים שהצביעו נגד ישלמו במושב שלהם למרות הצבעתם; והחשוב מכל - עוצמתו ויוקרתו של הנשיא, לפחות בחודשים הקרובים, על סטרואידים. לתשומת לב כל מי שמזדמן לבית הלבן בימים הקרובים וחושב שאולי הנשיא הוא טירון לא מנוסה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם