החיילת סיפרה בפולין: סבי היה חייל גרמני
בזמן שסבא אחד שלה נמלט מהנאצים, סבא אחר שירת בצבא הגרמני. שנים שמרה מ' את הסוד, עד שהגיעה לפולין עם משלחת של צה"ל
מ' בבסיס צילום: יהונתן שאול
70 שנה אחרי שנכתבו קורות משפחתה, מ', המשרתת כקצינת מבצעים בטייסת קרב בחיל האוויר הישראלי, סגרה מעגל פרטי משלה, אל מול עמיתיה הנדהמים. "אני לא רוצה להסתיר את הפרט הזה", הבהירה להם. "אני לא מתביישת במשפחה שלי".
ראשיתו של סיפורה יוצא הדופן של מ' לפני מספר שבועות: קצינת המבצעים של טייסת הקרב "נשר הזהב" מבסיס נבטים התבשרה כי היא נבחרה לייצג את הטייסת כולה במשלחת "עדים במדים" למחנות ההשמדה בפולין.
משלחת הקצינים חולקה לצוותים, ואלה נהגו להתכנס מדי לילה ולשוחח על החוויות שצברו במשך היום. ואז גילתה מ' לחבריה כי משפחתה מייצגת את זיכרון השואה משני צדדיה. "הסיפור מתחיל לפני כ-30 שנה", סיפרה הסגן הצעירה. "אבי טס לחופשה בגרמניה. באחד הרחובות הוא פגש צעירה גרמניה, וביקש את עזרתה באיתור כתובת. ומאז הכל היסטוריה".
"חשבתי על סבא וסבתא"
הנערה הצעירה התלוותה אל הבחור הישראלי, התגיירה למענו ועברה להתגורר בישראל. השניים הביאו לעולם שלושה ילדים, ואז נפגשו גם סיפורי הסבים: אלכס, הסב מצד האב, נמלט מידי הנאצים ברגע האחרון: בזמן שהיהודים בפולין נשלחו להשמדה, מיהרה אמו להעלות אותו על רכבת בכיוון ההפוך ולהצילן. לפני שנתיים הוא נפטר בישראל, בלי להשאיר אחריו יותר מדי זיכרונות מהתקופה ההיא.
למשפחת אמה של מ' סיפור שונה בתכלית, אף שהתרחש במקביל בגרמניה באותה תקופה: האנס, הסב מצד האם, נאלץ בילדותו להצטרף לתנועת הנוער "היטלר יוגנד", שפעלה עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון. שם ספג האנס הצעיר את האידיאולוגיה
הנאצית ואת תורת הגזע, והמשיך לצבא הגרמני.
הוא לקח חלק בקורס טיס של הלופטוואפה, אך נפצע ועבר לשרת בחזית הרוסית. שם פנה אליו מפקדו ואמר לו: "תברח, אף אחד לא יחזור מכאן בחיים". עד לסיום המלחמה הסתתר סבה של מ' בחווה באוסטריה. אחרי שנים ארוכות לאתר את משפחתו, והוא התאחד עמה.
"סבתא שלי מצד אמא הגיעה ממשפחה מאוד לא נאצית", מדגישה מ'. "אבא של סבתא שלי אפילו היה סוציאל-דמוקרט שרוף, שהתנגד לכל פעולות הנאצים. אבל כמו הרבה אזרחים גרמנים באותה תקופה, הם שתקו. פחדו שיאונה להם רע. ההורים של אמא לא תמכו בפעולות של הנאצים, אבל גם לא הפריעו להם".
"התחלתי לשאול שאלות"
לקראת המסע בפולין ביקשה מ' לשוחח ארוכות עם סבתה והוריה. "המשפחה שלי חיה בפחד איום מהמשטר", היא מספרת. "אם העזת לצייץ, אבוי לך. הם פחדו שהמשפחה הנאצית שהתגוררה איתם בבניין תלשין עליהם.
המסע בפולין צילום: יוסי זליגר
"סבתא הייתה באותם ימים בת 11, והמורה שלהם חייבה אותם להגיע עם מדים נאציים לכיתה, אבל אבא שלה אסר עליה. אני יכולה לשפוט אותם, אבל אני לא הייתי שם", מסכמת מ'. "אין ספק שיש לי רגשות מעורבים בסיפור המשפחתי. שיש לי את הצד הזה ואת הצד הזה".
את הדיון המרכזי שערכה המשלחת על אדמת פולין הוביל מפקדה, תת-אלוף אביב כוכבי, מפקד אוגדת עזה לשעבר וראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, שעומד בימים אלו לפני קידום לדרגת אלוף. כוכבי ביקש לעסוק בתופעת "העומדים מהצד" - אותם אזרחים גרמנים שעמדו מנגד בזמן שהתרחשו הזוועות, בלי להתנגד לפעולות הנאצים.
"דיברנו על העם הגרמני שעמד מהצד והתבונן", משחזרת מ', "וזה בהחלט גרם לי לחשוב על המשפחה שלי. כן, יש לי את הצד הזה במשפחה; הצד הגרמני שעמד ושתק ולא עשה שום דבר כדי למנוע. יש לי כעס על השתיקה של סבא וסבתא, ואין ספק שאני חושבת על המשפחה שלי ברגשות מעורבים. הרי בסופו של דבר סבא היה חייל גרמני. אני לא רוצה להסתיר את זה", היא מבהירה. "אבל רק בשנים האחרונות התחלתי לשאול שאלות".
מ' מבקרת בגרמניה לפחות פעם בשנה כדי לפגוש את משפחתה של אמה. אבל שום דבר לא הכין אותה למה שחוותה במסע בפולין. "אף פעם לא הייתה לי תחושה של אשמה", היא מבהירה, "אבל כשאבא ביקש שאספר חוויות, סירבתי. זה היה שבוע אינטנסיבי והייתי צריכה לחשוב על מה שחוויתי.
"אתה מרגיש שיש לך תפקיד כי אתה חייל. לאבא היה קשה לצפות בתמונות שצילמתי ממחנות ההשמדה", היא מגלה. "כבן לניצול שואה, הוא חווה את הסיפורים שוב דרכי. אבל אני גם מרגישה שהוא התגבר באמצעותי, שהוא גאה בי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם