חבר של החייל שנהרג: החיוך שלו לא יימחק

משפחתו וחבריו של סמ"ר גבריאל צ'פיץ' שנהרג אמש מירי חיילי גולני סמוך למחסום כיסופים התקשו לעכל את הבשורה המרה. "את החיוך שלו אי אפשר היה למחוק" סיפר חבר קרוב. גבריאל היה אמור לסיים את שירותו הצבאי בעוד כחצי שנה

יונתן הללי | 22/3/2010 0:15

"מה אני אעשה עכשיו? איבדתי את החבר הכי יקר שהיה לי", אמר אמש עדיאל, אחיו של סמ"ר גבריאל צ'פיץ' שנהרג אתמול מאש כוחותינו ליד צומת כיסופים על גבול רצועת עזה.

סמל ראשון גבריאל צ'פיץ' .

כבר בשעות הערב המוקדמות החלו רבים מתושבי זיכרון יעקב להתגודד ליד בית משפחת צ'פיץ'. הבשורה המרה על מותו של גבריאל בן ה-21, המשרת בחיל השריון כתותחן, פשטה במהירות. כמה שעות לאחר שהמשפחה קיבלה את ההודעה מקצין העיר הגיע האחות ,אנבל, נסערת, לבית המשפחה
כשהיא מלווה בקציני צה"ל.

מיד אחרי שקיבלה המשפחה את הבשורה המרה על נפילתו של גבריאל, התבשרו בני המשפחה דרך
הטלוויזיה כי הוא נהרג מאש כוחותינו. ואז פרץ האח, עדיאל, בצעקות ואמר "אנחנו רוצים נתיחה".

גבריאל אמור היה להשתחרר מצה"ל בעוד כחצי שנה. חבריו סיפרו כי הוא היה אדם יוצא דופן. אחד מהם, אלדן אשכנזי, סיפר כי רק שלשום בחצות הוא דיבר איתו במה שהתבררה כשיחה האחרונה ביניהם.

"אדם שלא ידע מה זה להיכנע"

"הוא אמר לי 'אחי, חכה לי, אני מגיע ביום רביעי. נרד ביחד לטבריה, נחגוג'", סיפר החבר והוסיף: "הוא היה בחור נשמה, חייכן תמיד, כל הזמן הייתי אומר לו 'גברי, עשית את שלך בצבא, תנוח יש לך עוד חצי שנה תגמור עם זה. הוא היה עונה לי 'אין מצב, אני עושה יותר איקסים על הנשק מאח שלי'".

חבר אחר, שי כבזה, סיפר: "את החיוך שלו אי אפשר היה למחוק. שום כדור לא יכול היה להפסיק
את החיוך הזה.

הוא היה משהו שקשה לתאר, בחור שתמיד עזר, תמיד רצה לבלות, היה מלך השכונה, איש יוצא דופן".

גבריאל הוא האח האמצעי. אחיו, עדיאל בן ה-24 ואחותו אנבל הסתגרו באחד החדרים בבית המשפחה. האח נראה מכונס בעצמו ובני המשפחה סיפרו כי הוא כל הזמן מילמל 'איבדתי אדם שלא ידע מה זה להיכנע'.

לצידו של עדיאל עמדה אתמול אוריין ישראל, חברת משפחה, שאמרה: "אנחנו לא מעכלים את זה. לא קולטים".