חזון העצמות של ליצמן
אם הממשלה מחליטה להציב את המתים ועצמותיהם במרכז סדר היום הציבורי, הרי שהיא הופכת את החיים להערת שוליים. ההחלטה להעתיק את המיון של בי"ח ברזילי היא לא פחות מהזויה
קשה להאמין, אבל עובדה. מתכנסת לה ממשלת ישראל וחרף הצרות בצרורות והמהמורות המדיניות שלפניה, מייחדת זמן ניכר לחזון העצמות של ליצמן. לבסוף היא אף מקבלת החלטה שערורייתית מבחינה ציבורית, ביטחונית ותקציבית: להעתיק את חדר המיון בבית החולים ע"ש ברזילי באשקלון. להעתיק לאן? מתי? מאיזה מקורות ועל חשבון מה? לליצמן ואלוהיו פתרונים.
ועל מה ולמה קמה המהומה? על שרידי עצמות שנמצאו במקום. ראוי אפוא לשאול האמנם יש ממשלה בירושלים? או שמא זו מועצת חכמים או כת החובבת טקסי וודו? יכול להיות שהמרחק בין ירושלים לטהרן קצר משנדמה ושמתקיים סנכרון מסוים בסדר היום של שתי ההנהגות?
איזה מחיר מוכן לשלם רה"מ כדי לשרוד?
ארץ ישראל מיושבת ברציפות עוד מהתקופה הפרה-היסטורית. מי לא היה כאן? הכנענים והגרגשים, החתים והאמורים, הפרזי והחיווי, היבוסי וכן הלאה. מכאן שאם רק נרצה ונחפור מספיק עמוק, נגלה שפחות או יותר בכל מקום ואתר התקיימו חיים. הדרך לעצירת כל התפתחות ושיתוק מוחלט של החיים סלולה לפנינו. אם הממשלה מחליטה להציב את המתים ועצמותיהם במרכז סדר היום הציבורי, הרי שהיא הופכת את החיים להערת שוליים.
למנכ"ל משרד הבריאות המתפטר לא נותרה ברירה. כל איש מקצוע ענייני
וחסר פניות המונע משיקולים של טובת הציבור וצרכני הבריאות, יתקשה לתפקד תחת שר שכופה עולם ערכים שבו החיים אינם אלא הרף. תחנה קצרה וזניחה בדרך לדבר האמיתי באמת – להפוך לעצם.
מסיפור הזוי זה עולה השאלה איזה מחיר מוכן לשלם ראש הממשלה וכמה ביזיונות הוא מוכן לספוג אך ורק כדי לשרוד. את מחיר החלטת הממשלה מהיום ישלמו, כמובן, תושבי אשקלון ועוטף עזה וציבור צרכני הבריאות כולו שיסבול מגריעה נוספת מתקציב הבריאות לצרכים קואליציוניים צרים.
הכותב הוא יו"ר מרצ ויו"ר השדולה לבריאות הציבור בכנסת
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם