תבנית נוף מולדתנו: למה אנחנו מעלימים מהנוף אתרים היסטוריים?
מדינת ישראל עמוסה באתרים בעלי חשיבות היסטורית ותרבותית עולמית. כמה חבל שברובם מכסים הזוהמה, האנטנות ובני האדם על הקסם המקורי. בניסיון לתקן את האסונות הסביבתיים מציגה רשות הטבע והגנים מסמך שמתעד את תכנון הנוף בישראל
"חשבנו על הנופים הראשונים שיראה התייר שנכנס לארץ ישראל והישראלי שחוזר הביתה בגעגועים", משחזר יובל פלד, מנהל חטיבות תכנון ופיתוח ברשות הטבע והגנים. "באופן מדהים האדריכל אהרונסון הרים את הכפפה וביוזמה משותפת שלו ושלנו התוכניות של נתב"ג 2000 כללו גם את נטיעת העצים, במטרה להחזיר את המראות והריחות הישראלים של פעם. הפרדסים מסמלים חלק מהחלוציות העברית, חלק מהנוף הישראלי והיה חשוב לנו שדווקא בשער הראשי של היציאה לעולם הגדול והכניסה חזרה הביתה, הנוסעים יספגו שוב אותם ניחוחות נוסטלגיים".
אותם עקרונות שליוו את היוזמה ההיא אז בנתב"ג עומדים מאחורי מסמך חדש שמציגה כעת רשות הטבע והגנים. קצת יותר מעשור אחרי שילוב הידיים הנדיר ההוא, נעתרה הרשות לבקשת אונסק"ו והציגה לראשונה בתולדות המדינה מסמך אב של תכנון הנוף בישראל.
בספר "נופי תרבות" בן 280 העמודים, אותו חיברו יובל פלד, אביעד שר-שלום, אבי ששון ורפי ריש, פרשה לראשונה רשות הטבע והגנים תוכנית שיצאה מגבולותיה המסורתיים של שמירת טבע וחיות בר, והציגה תוכנית לאומית רחבת יריעה. התוכנית עוסקת בעיצוב ובעיקר בשימור פניה של הארץ, במקומות שבהם השפיעה פעילות האדם על מראה הנוף, ובאתרים הקשורים לאירועים היסטוריים ודתיים.
"קצת אחרי התוכניות של נתב"ג 2000 נתקלתי באירוע נוסף ואז נפל לי האסימון", מסביר פלד. "באותה שנה הגיעה לארץ משלחת מאיטליה שבאה לצלם את המקום שבו ישו חי בצפון הכינרת, בחוף כורסי, במקומות שבהם הוא ביצע לפי האמונה את הנסים והנפלאות, שהולידו בעקבותיהם דת ענקית של מיליארד מאמינים ברחבי העולם".
אחרי יומיים-שלושה של צילומים, אומר פלד, הודיעו לו האיטלקים במפתיע שהם עוזבים. "הם אמרו לנו 'הרסתם לנו את הסיפור עם כל הזוהמה, קווי החשמל והתשתיות. זה לא מה שלמדנו על המקום שבו ישו גדל'", הוא נזכר. "הצוות שתכנן להקרין את הסרט בטלוויזיה האיטלקית, במדינה שנחשבת לבירת הנצרות העולמית,
האירוע הזה, אומר פלד, לימד אותו שיעור מאלף על האופן שבו נתפסת ישראל בעיני העולם. הוא הבין שצריך לעשות מעשה, ובעשר השנים שחלפו מאז היה שותף לעיצובו של המסמך הייחודי. "מדינת ישראל נתברכה בנופי תרבות רבים שלחלקם חשיבות אוניברסלית והם ראויים משום כך להכרה עולמית, ולאחרים חשיבות ארצית או אזורית", אומר אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים.
"כאן נוצרו היהדות והנצרות והתפתח האיסלאם. כאן עברו צבאות העולם העתיק וכאן ערש החקלאות הקדומה ואתרי התיישבות מגוונים. כל אלו שזורים בנוף טבעי או חקלאי, במפגש של בתי גידול המשתייכים לאזורים ביו-גאוגרפיים שונים. אלו הם נכסי טבע ותרבות, ואלה השורשים והמקורות שעליהם נשענת תרבותנו כיום. הם המעצבים את הסביבה ומשפיעים על התחושות של תושבי הארץ והמבקרים בה. אני גאה שזכינו להוביל את עיצוב המסמך החשוב כל כך ומקווה שאכן ייעשה בו שימוש רב בעתיד".
תהליך ההתחקות אחר הסיפורים הקשורים בנוף הארץ שהוביל לבניית התוכנית, התחיל בקריאה לחברי ועדת ההיגוי ולאנשי הרשות להציע את הסיפורים שמספר הנוף הישראלי. בהמשך, ולאור הסוגים השונים של הסיפורים, נעשתה פנייה למומחים בתחומי ידע שונים: היסטוריונים, ארכיאולוגים, גיאוגרפים, אדריכלים, מתכננים, מומחים לאזורים מסוימים, מומחים לתקופות מיוחדות ואנשי ידיעת הארץ.
"כדי ליצור מסד נתונים בהיר בודדנו את הסיפורים, העלינו אותם על המפה, תיארנו אותם בכתב ואפיינו אותם", נכתב בספר. "מתוך כל ההצעות נבחרו רק סיפורים אותנטיים ושלמים ככל האפשר. סיפורים שניתן לתחום אותם ביחידת שטח מוגדרת והם מתאימים לקריטריון אחד או יותר מתוך ששת הקריטריונים לנוף מורשת תרבותית שהגדירו באונסק"ו".
המסמך המפורט פורס ראייה רחבה וארוכת טווח לגבי הצורך בהתייחסות מוסדות התכנון לא רק למונומנט התרבותי או ההיסטורי, אלא גם למרחב שסביבו. "הרעיון הוא שכשאתה נמצא במקום כמו פסל אלכסנדר זייד, למשל, אתה חייב להתייחס גם לנוף שאליו הוא משקיף", ממשיך יובל פלד.
"אלכסנדר זייד מסמל את ארגון 'השומר', ששמר על השדות שבהם עבד ומסמל את הציונות. הסיפור הוא לא רק הפסל, אלא כל העמק והזירה שסביבו. יש לי עניין לשמור על נופי התרבות האלו ולמנוע את הפגיעה בהם כדי לספר אותם ולהבין מאיפה אנחנו באים. ככה מיפינו את נופי התרבות לפי עוגנים, בדיוק כמו הפסל של זייד".
מחברי הספר חילקו את עשרות האתרים שנבחרו לשלוש קטגוריות, לפי רמת החשיבות: אתרים בעלי ערך עולמי, אתרים בעלי חשיבות ארצית ואתרים בעלי חשיבות מקומית, תוך התייחסות לייחודיות של ישראל ביחס לעולם.
אחד האתרים בעלי הערך העולמי שנבחרו הוא עמק האלה - שבו התרחש לפי המקורות הקרב בין דוד לגוליית. "בקרב דוד וגוליית יש במקורות אזכור של תל שוכה ותל עזיקה. התלים האלה קיימים גם היום והם עדיין נקראים בשמות האלו", מסביר פלד.
"אלו הוגדרו כעוגנים בתוך הסיפור. חוץ מזה יש תיאור לאן ברחו הפלישתים וכד'. כלומר, יש זירה לסיפור, ואני רוצה שבתוכניות לאזור הזה לא יהרסו את הסיפור. שלא יבנו תחנות דלק או גני אירועים. זאת הסיבה שאנחנו עושים את זה, וזה החידוש בתפיסה. הדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות זה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 35 לשימור, תוכנית שתתעדכן כל חמש שנים. המטרה היא שכבר בעדכון הנוכחי יתחשבו בנופי התרבות".
באופן אירוני, עשר שנים אחרי שנולד רעיון המסמך מתמודדים הגופים עם דוד וגוליית של שנת 2010. בימים אלה מקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית מהפכנית - הרפורמה בתכנון ובבנייה. רפורמה שנגדה נלחמים הגופים הירוקים ובראשם החברה להגנת הטבע.
ראש הממשלה, שלמרות ההתנגדות והבג"ץ שהוגש לעיכובה, העביר את החוק בקריאה ראשונה, חוזר ומדגיש כי הרפורמה נועדה לבטל ערכאות תכנוניות במטרה לקצר את התהליך הבירוקרטי המסורבל שמעכב את הפיתוח והבינוי בארץ. בגופים הירוקים אומרים שהדרך לכוונות הטובות רצופה במלכודות שמהוות איום על השטחים הפתוחים: רעיון "תוכנית אחת לוועדה אחת" תביא לביטול הוועדות המחוזיות, רחבות הראייה, ותעביר את גורלם של השטחים הפתוחים לוועדות המקומיות רוויות האינטרסים הפוליטיים והשחיתויות, אשר בהן לא יהיו נציגי ארגונים ירוקים שעד היום היו "כלב השמירה" של השטחים הפתוחים.
"הרפורמה של נתניהו היא איום עצום", אומר בכיר בארגונים הירוקים. "היא עוסקת בשטחים הפתוחים, איום נורא שמדיר שינה מעיניי. יפרו שם את האיזונים הטבעיים. גם ככה אנחנו לא מהווים רוב גדול בוועדות התכנון והבנייה, אז עכשיו, כשלא נהיה שם בכלל, בעלי האינטרסים הנדל"ניים יעשו שם מה שהם רוצים".
"זה עצוב מאוד שהמסמך של רשות הטבע והגנים, שממחיש את חשיבות שימור המרחב הפתוח, עומד להתנפץ מול רפורמה שתכליתה היא ייעול וקיצור הליכים", אומרת איריס האן מיחידת דש"א (דמותה של ארץ) של החברה להגנת הטבע.
"הרפורמה נעשית בפזיזות ובמחשכים. כל טעות שתיווצר בעקבותיה תישאר איתנו לנצח. אנחנו מקווים שמובילי הרפורמה יתעשתו ויקדמו רפורמה אחרת ששמירה על דמות הארץ ועל נופי המורשת יהיו אחד מהבסיסים העיקריים שלה. אנחנו חייבים את זה גם לעצמנו אבל בעיקר לדורות הבאים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם