האסיר המוסלמי דורש: תנו לאכול לחם בפסח
מחמוד מגאדבה עתר לבג"ץ בדרישה לאפשר לו להכניס לתאו לחם במהלך חג הפסח. "אני מוסלמי, ומכריחים אותי למלא אחר מצוות יהודיות"
האסיר, מחמוד מגאדבה, השפוט למאסר ארוך בגין עבירה פלילית, קובל באמצעות עו"ד גלעד ברנע מהסניגוריה הציבורית כי כל בקשותיו לאכול לחם בחג הפסח נענו בסירוב של שירות בתי הסוהר (שב"ס). זאת למרות שמגאדבה שוהה בתא אחד עם שמונה אסירים, כולם מוסלמים, במסגרת אגף מעורב.
"לכל אסיר יש זכות בסיסית לצרוך לחם בכלא, ולשירות בתי הסוהר יש חובה לספק לו אותו", טען עו"ד ברנע. "כל ניסיון למנוע זאת הוא לא חוקתי ופוגע בשוויון".
מאבקו העיקש של מגאדבה סיבך את השב"ס, שבעקבות הדיון אתמול בבג"ץ, עלול למצוא עצמו נאלץ להסכים באופן רשמי למצב בו כל אסיר לא יהודי השוהה בכלא באגף המעורב יקבל ויכניס לחם לארונו האישי, בתאו, עוד לפני חג הפסח, ויוכל לצרוך אותו בחג. מצב זה שורר גם כיום בחלק מבתי הכלא, אם כי בעצימת עין של השב"ס.
במהלך הדיון הקשו השופטים על נציגי שירות בתי הסוהר בשאלות מדוע אסירים ביטחוניים לא יהודים, הכלואים באגף נפרד, מקבלים לחם בחג הפסח, ואילו אסירים פליליים לא יהודים, כמו מגאדבה, הכלואים באגף מעורב עם יהודים, מנועים מכך.
נציגי שב"ס הסבירו, כי באגף הביטחוני אין אסירים יהודים ולכן אין כל בעיה לספק לחם לאסירים לחג. אולם, באגף מעורב, בו מוחזקים עם בני דתות אחרות אסירים יהודים, שחל עליהם איסור להחזיק חמץ, אין שום אפשרות לאכול לחם, משום שהדבר יפגע באמון במערך הכשרות בכלא.
השופטת ארבל לא השתכנעה ותהתה:
השופט ריבלין התעניין מה עמדת שב"ס ביחס לאפשרות שאסיר, כמו העותר, יכניס לחם לתוך תאו לפני הפסח.
הרב של שירות בתי הסוהר, יהודה ויזנר, שבא לדיון, השיב: "אם הוא שם את הלחם בארונו, לפני חג הפסח, אף אחד לא ימנע ממנו ואף אחד לא ייכנס לתאו לחטט בארון כדי להימנע מפגיעה בפרטיותו".
עו"ד ורד חלאוה, אשר ייצגה את שב"ס, הבהירה כי שיבוץ של אסירים מוסלמים בתא אחד באגף המעורב הוא מקרי, וייתכן שישתנה ויצורפו אסירים יהודים. היא הוסיפה כי באגף כזה אין חדר אוכל, אלא האסירים אוכלים בתאם, על שולחן. לכן, אם יש בתא גם אסירים יהודים, הימצאות חמץ עלולה לפגוע בהם.
עו"ד ברנע הציע לאפשר לאסירים הלא יהודים לאכול קודם את החמץ, ב"משמרת ראשונה", ואחר כך "לנקות את השולחן" ולאפשר לאסירים היהודים לאכול כשר לפסח. הוא דחה בתוקף את האשמות שב"ס, לפיהן מרשו מבקש, באופן דווקני, לקבל לחם בפסח. "הוא ביקש לקבל 'לחם' ולא 'דווקא לחם', כמו שטוענים בשב"ס", אמר. "לחם הוא מהות הקיום האנושי. עובדה שהוא לא ביקש לקבל מאכלי חמץ אחרים וגם לא דרש שיאפו לו פיצה לחג".
השופט ריבלין הגיב כי אם ייכנס לחם למטבח הכלא, יהפוך המטבח לטרף, והאסירים לא יוכלו לאכול גם מאכלים אחרים. אולם, הפרקליט ציין כי אין הכוונה להכניס לחם למטבח או לאפות אותו שם, אלא רק להעבירו מן החוץ היישר אל תאי האסירים. לדעתו, יש סוהרים לא יהודים שיכולים לעשות זאת.
נציגת שב"ס הסתמכה על חוות דעת של הרב הראשי האשכנזי, יונה מצגר, לפיה באגף מעורב, בו יש שולחן אוכל משותף בתא, מתעוררת בעיה הלכתית לאכול חמץ בחג. היא הזהירה כי נוכח הפערים הדתיים והתרבותיים בין האסירים השונים המוחזקים בצוותא ונוכח תנאי הצפיפות והלחץ בין כותלי בתי הסוהר, "הגשת חמץ עלולה להביא לעליית המתח השורר ממילא בין האסירים ואף להתפרצויות אלימות והפרות סדר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם