השלום ושברו: סופה של שלישיית הדו קיום מיפו
משפחת אל-קדסה קראה לשלושת בניה ע"ש אדריכלי ההסכם עם מצרים. 31 שנים אחרי: בגין נרצח, סאדאת בכלא וקרטר מתפרנס בקושי
"הם ילדים שנולדו לתוך תקווה גדולה", סיפר אתמול אביהם, איברהים, "אבל האש שהייתה לי אז בלב הולכת ודועכת. הם נולדו לתקווה של דו קיום, אבל בלי שום ברירה".
באוהל האבלים שהוקם בחצר הבית בשכונת הרכבת מצטרפים לקולו החלוש של האב קולות חברים ובני משפחה. "אין לילדים שלנו מה לעשות. תראו אותם", אמר אחד השכנים כשהוא מצביע על קבוצת ילדים שהתהלכו בחצר הבית, וספק אם הבינו את האבל שסביבם, "לתוך מה הם חוזרים הביתה מבית הספר? לתוך זה?", התרעם ופרס את ידיו סביב כמצביע על העוני ועל הזוהמה שהם נחלת הכל בשכונה הנשכחת.
הרצח אירע סמוך ל-2 לפנות בוקר ביום רביעי. כשעתיים לפני כן הועזקה המשטרה לקיוסק ברחוב חטיבת יפתח, בעקבות תלונות השכנים על צעקות שעולות מהמקום. שוטרי סיור מתחנת לוד שהגיעו לזירה איתרו קבוצת צעירים שרבו ביניהם סביב מדורה שהוקמה בגינה ציבורית סמוך לקיוסק.
לפי החקירה, אחד מהם כעס על בגין על כך שאפשר לאחיו הקטן, בן 19, לשתות אלכוהול. השוטרים הרגיעו את הרוחות ועזבו את המקום. זמן קצר לאחר מכן התקבל דיווח על ירי באותו המקום. על פי החשד, אותו אח מודאג או אחד מחבריו חזר לזירה וירה בבגין בגלל העלבון. הירי כוון לרגליו של אלקדסה, ככל הנראה, כדי להזהיר או לפצוע אותו, אך אחד הקליעים חתך לשניים עורק ראשי בירכו של בגין. זמן קצר לאחר מכן הוא מת כתוצאה מדימום פנימי.
הרצח שאירע אתמול הוא לכאורה עוד אחד מיני רבים המתרחשים בשכונה הידועה לשמצה. "ככל הנראה על רקע סכסוך בין עבריינים", נשמע המשפט השגור כל כך בפיהם של אנשי המשטרה. אך נראה שהפעם ראוי שהרשויות ידרשו מעצמן בדיקה מעמיקה יותר, כזאת שתקבע מאיפה הכל באמת התחיל. בגין אל-קדסה כנראה לא היה אחד שאפשר להעניק לו את
"אתה יכול לקחת זרע ולהשקות אותו כל יום. עם הזמן, כשהוא יוצא מהאדמה ומתחיל לגדול, אתה יכול להוסיף לו דשן ולקוות שיפרח, אבל מה קורה כשמישהו מוסיף כל פעם קצת רעל לאדמה? ", המשיך אביו, ונראה שאין דימוי טוב מזה לגורלו של ילד בשכונה האפורה.
חמישה ילדים נולדו לאיברהים ולחיטאם מאז השלישייה המפורסמת, בן נוסף וארבע בנות. "היו לי ארבעה בנים, עכשיו נשארו שלושה", אמר האב בעצב. "לעולם לא אשכח את המבט שהיה לרופא המיילד בעיניים כששמע את השמות של הילדים שלי.'אתה בטוח שככה אתה רוצה לקרוא להם?', הוא שאל. אמרתי לו שבטח, אין שמות מתאימים מאלו לתאר את התחושות שעברו עליי אז. היו חלומות".
אלא שנראה שמאז לא הפסיקה המציאות להכות בפניו. כשסאדאת הגיע לארץ היה ברור שמכל אזרחי המדינה שהגיעו להריע ולהשליך פרחים יעמוד איברהים בשורה הראשונה. אבל הוא לא הגיע. "רציתי מאוד, אבל לא הלכתי. אני משתדל להתרחק משדות תעופה וממקומות כאלה, לא נעים כשבודקים אותך בצורה קפדנית ומעליבה יותר מכולם", סיפר כשהוא מישיר מבט בעיניים לחות מדמעות.
"הדו קיום שעליו חלמנו אז, כשבחרנו את השמות לבנים, כנראה כבר לא יתקיים. אלה שלמעלה, אלה שמקבלים את ההחלטות לא ייתנו לזה לקרות. אני כבר מסתפק בהרבה פחות. מספיק לי שאתה ואני נשב יחד ונאכל מאותה צלחת. היום אני מוכן להסתפק גם בזה".
בביתם הקטן, בן שני החדרים, גידל זוג ההורים את שמונת הילדים. אף שמשכורתו של האב, פועל בניין בן 54, לא עוברת את 5,000 השקלים לחודש, הוא הצליח במשך השנים להחזיק את משפחתו נגד כל הסיכויים. הילדים, סיפר בעבר, התקלחו פעם ביומיים, וכשגדלו לא היה בבית מקרר או מים חמים.
מחוץ לבית, בנה חדר ללא קירות, מאסופת קרשים. גם את זה מאיימת העירייה להרוס.
"זה כמו סוכה, למה?", אמר האב, וסיפר שגם כשהיו לעירייה תוכניות להעביר אותם לבתי קבע בפרויקט סמוך, הן נגוזו בטענה שהקבלן פשט את הרגל. מאז, במשך שנים, לא נעשה דבר.
איברהים מקופח, אבל הוא לא יגיד את זה. גאוותו לא מאפשרת. כשבגין היה בכלא הוא לא ביקר אותו. "הגעתי לשם פעם אחת, והשומר העביר אותי בדיקה ביטחונית. הסכמתי, אז הוא ביקש שאוריד את המכנסיים. הורדתי. אבל אז הוא אמר לי שצריך גם את התחתונים. מה פתאום? אני יודע מה הוא מחפש, אבל לי אין את זה. הלכתי משם ולא חזרתי יותר", שחזר .
סאדאת מרצה כעת עונש מאסר על כך שדקר למוות צעיר מנהריה. הוא צפוי להשתחרר בעוד חודשיים. בגין נרצח. רק קרטר - שנחשב מאז ילדותו לילד הטוב - ממשיך לנסות במרוץ להישרדות. "בזמנו אמרו לי שהילד שיישא את השם בגין יישא משא כבד. אבל לא היה לו משא כבד יותר מאחרים. כולם קראו לו פה בגין וכיבדו אותו. הקושי שלו פה היה כמו של כולם", טען האב, "וגם הסיפור שלו נגמר בטרגדיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם