החשיכו לי את המסך
אשת החדשות ג'ואנה חצבני, ילידת לבנון שהתגיירה טוענת שהוטרדה מינית ותובעת את סלומון מוניר ורשות השידור. מוניר: "התלונה מופרכת"
חצבני משלבת רגליים על הספה ולוקחת נשימה ארוכה. שלא כמדי ערב, היא רוצה לדבר מהבטן - ולא מהטלפרומפטר. חצבני מגישה את מהדורות החדשות בערבית של הערוץ הראשון כמעט 20 שנה. עכשיו היא רוצה לספר את כל מה שהיא לא יכולה להגיד על המסך ומנסה לצעוק כבר שנים. והפעם, היא מקווה, אולי יהיה מישהו שיקשיב.
הפרשה שבה היא מככבת מסעירה את רשות השידור כבר חודשים ארוכים, אבל במחלקה הערבית שבה היא מועסקת מתמודדים עם הסיפור המכוער כבר שבע שנים. במרכז הפרשה עומד סלומון מוניר, מגיש החדשות והספורט האהוד והמיתולוגי, שבנובמבר האחרון הוחלט להעמידו לדין משמעתי בעוון הטרדה מינית ונשלח לחופשה עד להודעה חדשה.
המתלוננת העיקרית נגדו היא חצבני, שנחשפת כעת לראשונה. התלונה שהגישה לנציבות המדינה הניעה שתי נשים נוספות לדווח על הטרדה מינית דומה. "אנשים לא מבינים כמה זה קשה לספר את הסיפור. כמה זה מביך וכמה את רק רוצה שזה יעבור. אף אחת לא רוצה לספר כשקורה לה דבר כזה. אני התביישתי לספר. התפללתי שזה ייעלם", היא אומרת. אבל זה לא נעלם. התביעה
בין היתר נטען כי מוניר הטריד מינית את חצבני באירועים שונים בין השנים 2002-2005 וכשלא נענו חיזוריו הוא התנכל לה, פגע בעבודתה, עצר את קידומה, גרם לבידודה במערכת עד ליום שבו הושעה. השבוע, שנתיים לאחר שהתלוננה בפני נציבות המדינה, טוענת חצבני בתביעתה כי רשות השידור התעלמה מההטרדה המינית ונמנעה מבירור הפרשה לעומקה במשך שנים.
"סלומון תמיד היה מחמיא לי. תמיד היה אומר, אני רוצה לעבוד עם ג'ואנה, רק עם ג'ואנה. ג'ואנה היא הבסט. אבל רק כשהתגרשתי מבעלי הוא חצה את הגבול והרגיש שמותר לו לעשות כל מה שהוא רוצה".
חציית הגבול התבטאה, כמפורט בכתב התביעה, בשיחות בשעות מאוחרות, הערות מיניות, ליטופים וחיכוכים לא רצויים. בהתחלה היא חששה להגיש נגדו תלונה רשמית. "אני מגיעה מרקע מזרחי ושם, אם גברים נוגעים בך, הגישה היא 'אז מה אם נגע'.
"בראש שלי אני לא הולכת ומתלוננת. הוא היה מנהל שלי, כולם אוהבים אותו, מי יאמין לי? התביישתי להגיד שזה על רקע מיני. אנשים התחילו לדבר. יש לי שני ילדים בבית ספר ואני גרושה. גם ככה גירושים לאישה כמוני זה לא טוב. אז מה אני אגיד עכשיו, שהוא מטריד אותי? איזה שם ייצא לי? לא רציתי שהשם שלי יהיה מקושר עם הטרדה מינית, זה לא נעים".
עבור אשת תקשורת, מגישת חדשות במעמדה, הדילמה להיחשף קשה במיוחד. הצופים רגילים לראות אותה מדי ערב מדווחת על אירועי היום בענייניות קרת רוח. מבחינם היא דמות אמינה, קרובה ובלתי מושגת בו זמנית. עכשיו היא צריכה לצאת מתוך האור הצונן של האולפן, לחשוף טראומה קשה, ולהגיד שלום לעמדת הקורבן.
חצבני התלבטה במשך חוי דשים עד שהחליטה לא לוותר. יש לה מסר להעביר, ואחרי שבע שנים של דממה, היא אומרת, היא לא יכולה יותר לשבת בשקט. "אנחנו הי י נו צריכות להיפגש בסיטואציה אחרת. אני רוצה שיכירו אותי בזכות עצמי. לא שיגידו, זאת ג'ואנה שעשו לה כך וכך. רציתי שתעשי כתבה על הסיפור שלי, על איך שהגעתי לכאן, על איך שאני מגדלת שני ילדים לבד, על ההישגים שלי בחדשות. לא בגלל שגבר דורך עלייך ומנסה למחוק אותך ומפעיל את כל המערכת נגדך. במשך הרבה מאוד זמן חששתי לדבר על זה".
השנה הייתה 1991 ובמערכת החדשות בערבית התרגשו לקראת בואה של השדרנית המוכרת מ-CBN. "לא היו אז הרבה תחנות טלוויזיה. היה הערוץ הראשון ואנחנו. כל הארץ, כל המזרח התיכון התלהב מהערוץ. אני עבדתי בחדשות. ראו אותי הרבה, הייתי מפורסמת, אנשים זיהו אותי. את יודעת, זה לא כמו היום שהטלוויזיה בערבית נחשבת סוג ג' בשביל הצופים היום אני לא טאלנט, אבל אז הייתי מאוד מוכרת והיה לי חשוב להיות בטלוויזיה הישראלית. ידעתי שאם אעבוד קשה אתקדם. וזה מה שעשיתי".
בין האנשים שבאו לקבל את פניה היה גם האחראי למחלקת הספורט בערבית, סלומון מוניר. "סולי אמר לי שהוא מעריץ שלי וכמה הוא אהב לראות את התוכניות שלי, אבל לא היה בינינו קשר מיוחד", היא אומרת עכשיו.
חצבני מצאה את מקומה במערכת והתחילה להתקדם. היא הפכה למגישת מהדורת החדשות המרכזית בערבית, ארבע פעמים בשבוע, ובמקביל שימשה כעורכת חדשות בדסק החוץ.
"התחלתי לתפוס את המקום שלי, אנשים ותיקים יצאו לפנסיה ואני המשכתי להתקדם. סולי התחיל להגיש חדשות פעם בשבוע והוא ביקש שביום הזה הוא ישדר רק איתי. הוא רצה שישבצו אותנו ביחד כי הוא הרגיש נוח איתי. אנשים מרגישים נוח איתי כי אני לא תחרותית על המסך ואני מאוד מקצועית. אמרו עליו שהוא אוהב לפלרטט עם בנות, אבל הוא ידע שאני שמה גבולות. איתי הוא ידע שהוא לא יכול להיסחף. הוא כל הזמן החמיא לי ואמר לי שאני מאוד יפה ומקצועית".
זה הפריע לך?
"אנשים שעובדים בטלוויזיה ונמצאים על המסך אוהבים מחמאות, אני לא אשקר. בשבילם זה האוכל. אני לא נגד פלירטוטים ומחמאות. אבל שיהיה בטעם טוב. אם זה מוצא חן בעינייך ואת לא אומרת שזה מפריע לך אז לי אין בעיה, אבל כשאת מעמידה בן אדם במקום אז זהו. עד פה. זה הקו ואסור לחצות אותו".
בכתב התביעה נטען, כי מוניר חצה את הקו לראשונה לאחר גירושיה של חצבני בשנת 2002. בהתחלה הסתפק בהטרדות מילוליות. "הכל הידרדר כשהיו לי בעיות בנישואים והתגרשתי", היא אומרת וקולה נשבר.
"עברתי גירושים מאוד קשים. לא דיברתי ולא סיפרתי לאף אחד, אבל הייתי בסטרס וראו עליי. בסוף נפתחתי למישהי וסיפרתי לה שאני מתגרשת מבעלי וכנראה שהמידע דלף החוצה ומישהו העביר לסולי את זה".
באותה תקופה גדלו מספר שידורי הערוץ בערבית, ומוניר וחצבני עבדו יחד לעתים תכופות יותר. "היה לו מעמד מאוד גבוה. הוא יותר ותיק ממני במערכת, יש לו יחסים טובים עם כל המזכירות והאנשים. הוא התחיל לקרוא לי לייעוצים, הוא רצה להתייעל ואני קריינית ראשית, רציתי לעזור ולהיות מעורבת".
מכתב התביעה עולה, כי מוניר נהג בקביעות לשבץ את חצבני להגשת מהדורת החדשות לצדו. "אחרי המהדורה הוא היה אומר לי, 'איזה יפה אנחנו נראים יחד על המסך, איזה זוג יפה אנחנו'". עוד נטען בתביעה כי מוניר נהג להתקשר לביתה של חצבני ולטלפון הנייד שלה פעמים רבות מחוץ לשעות עבודתה, ונהג להציע לה לצאת עמו לאכול ולהיפגש מחוץ לאולפן.
באחד המקרים, כך לפי כתב התביעה, כאשר פנה להתלבש לקראת מהדורת החדשות הציע מוניר לחצבני להצטרף אליו ולהחליף את בגדיה באותו החדר. בפעם אחרת, נטען, אמר לה שהוא אוהב אותה, והתקרב אליה בניגוד לרצונה.
"הוא היה יושב במשרד שלו וקורא לי אליו. הוא התחיל להתקשר אליי הרבה. מתקשר אליי בעבודה, לפלאפון, לבית שלי. הרגשתי שהוא נורא מתקרב אליי. עושה לי קפה, מחפש אותי, נותן תירוצים בשבילי אם אני מאחרת לעבודה, עובר לי על המהדורה. כשהייתי מסיימת לעבוד הוא היה מחכה לי בחוץ ואומר לי כמה את יפה. אנשים ממש חשבו שיש בינינו משהו. פתאום הוא התחיל לשלוח ידיים. אם שנינו יושבים ליד השולחן הוא מעביר את היד שלו על היד שלי, מלטף לי את האצבעות. או שהוא שולח לי יד ונוגע לי ברגל מתחת לשולחן. בלי שאף אחד רואה. כשזה קרה נבהלתי ואמרתי לו 'מה אתה עושה?'".
לא קל לחצבני להיזכר בדברים והיא עוצרת מספר פעמים במהלך השיחה. "היה לי קשה. לחץ. הייתי עם שני ילדים, בדיוק התגרשתי. האופי שלי ואיך שגדלתי בבית - אין לנו את הדברים האלה. התביישתי בזה. לא ידעתי מה לעשות. מה אני אגיד לאנשים, שהוא נוגע בי? הוא כל הזמן אמר, 'אני רוצה להופיע עם ג'ואנה?' תמיד הוא העריך אותי. הוא חשב גם שיוכל, את יודעת, בגלל שאני גרושה. אבל הסברתי שאני לא מעוניינת ושזה מציק לי. כאילו, מה יש לך?".
מכתב התביעה עולה כי חצבני סיפרה לגנור על ההטרדות המיניות וההתנכלויות של מוניר. הוא אמר בתגובה כי תלונתה אינה מעניינת אותו והיא יכולה להתלונן אצל אחרים. אבל הוא לא היה היחיד. בכתב התביעה מתוארת פגישה שקיימה חצבני עם מנכ"ל רשות השידור יאיר אלוני, שאמר לה שהוא אינו יכול לעשות דבר כיוון שהוא ממלא את התפקיד באופן זמני בלבד.
אלוני הוסיף ש"הוא מכיר את גנור ומוניר ושהיא אינה הראשונה שמתלוננת נגדם על התנכלויות". למרות זאת, חצבני טוענת כי אלוני לא העביר את תלונתה לגורם כלשהו, או הפנה אותה לגוף אחר שיוכל לסייע לה, כמו שמתחייב מתפקידו כמעביד.
חצבני פנתה למבקרת רשות השידור, לאחראית השידורים ולבכירים אחרים. מכתב התביעה עולה, כי אף אחד מהם לא פתח בחקירת הפרשה כפי שהנהלים מחייבים. ואף על פי שכמה מבכירי הרשות כבר היו מודעים לטענותיה, חצבני עדיין חששה להגיש תלונה רשמית.
"אם ככה כולם מגיבים אז איפה אני אלך? מה אני אעשה? בסוף הבנתי שככה אני לא יכולה להמשיך. שאם לא אוציא את האמת הם פשוט יהרגו לי את הקריירה. נפגשתי עם מנהל הטלוויזיה והממונה על מעמד האישה. פחדתי בטירוף. הרגשתי שאני עושה משהו רע. הרגשתי לא טוב עם זה".
בעקבות הפגישה הזאת, שהתקיימה באוקטובר 2007, הורתה רשות השידור לנציבות המדינה לחקור את ההטרדה ושתי תלונות נוספות נגד מוניר. החקירה הסתיימה בהחלטה להעמידו לדין משמעתי.
אבל אם חצבני חשבה שכאן נגמר הסבל שלה היא טעתה. נגד סלומון מוניר עמדה עכשיו תלונה רשמית, אך הוא היה עדיין הבוס שלה, והיא פגשה אותו מדי יום. על פי כתב התביעה, משנודע למוניר על החקירה נגדו הוא הגביר עוד יותר את מסע ההשמצות נגדה. "אמרו עליי שאני הורסת משפחות ושקרנית. עשו ממני צחוק. אם מישהו אמר למישהי 'מתוקה', היא ענתה לו, 'אל תקרא לי מתוקה - אני אגיש נגדך הטרדה מינית'. כולם דיברו עליי. כולם צחקו עליי אבל אני לא ויתרתי להם. כל מי שאמר לי מילה ידעתי מה לענות לו.
בנציבות המדינה רצו להפריד בין המתלוננת למטריד לכאורה, ובכירים ברשות השידור הציעו לחצבני לעבור לשדר ברדיו. היא לא ידעה אם לצחוק או לבכות. "רדיו? הם רוצים להעיף אותי משם. אני לא הסכמתי. להעביר איש טלוויזיה לרדיו זה לגמור אותו. מה עשיתי רע?".
בסוף הוחלט שחצבני תהיה כפופה ישירות למנהל הטלוויזיה בערבית, אבל גם זה לא שינה את התמונה. "מה שקרה זה שאם היו לי בעיות הייתי צריכה ללכת לממונה של סולי וזה רק הכעיס אותו עוד יותר", היא מסבירה. חצבני מצאה את עצמה בסיטואציה בלתי אפשרית, כשמצד אחד היא מתמודדת עם רוב גדול של אנשים כועסים ונוטרים על פיצוץ הפרשה ומנגד היא נאלצת לשהות במחיצתו של מי שהטריד אותה. מצב זה נמשך עד נובמבר 2009. זמן קצר אחר כך ביקש ממנו מנכ"ל הרשות, מרדכי שקלאר, לצאת לחופשה ועניינו הועבר לטיפול בנציבות המדינה.
"הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה היא, לצערנו, עדיין תופעה רווחת בחברה הישראלית", אומרת עורכת הדין של חצבני, סימה סלע-פלקס, השותפה במשרד כבירי-נבו-קידר. "הנפגעות הן לעתים עובדות בכירות, מקצועיות ומשכילות, בדיוק כמו ג'ואנה, ולעתים עובדות זוטרות הנאבקות על מקום עבודתן.
"במקרה של ג'ואנה, היא פנתה לגורמים בכירים ברשות השידור, יידעה אותם על המעשים וביקשה את סיועם, ואלו לא עשו את המתבקש, לא חקרו את התלונה ולא הרחיקו את המטריד. ג'ואנה נאלצה במשך תקופה ארוכה להמשיך לעבוד בכפיפות לו, כשחייה הופכים לסיוט נמשך. היא פנתה אלינו בזעקה לעזרה, כאשר גם לאחר שהוגש כתב האישום נגד מוניר, המגולל מסכת הטרדות שלה ושל שתי עובדות נוספות, לא הורחק המטריד מג'ואנה, והיא נאלצה להתמודד עם התנכלויות קשות ועם נידויה על ידי עובדים אחרים במחלקה".
עורך הדין אורי קידר, ששותף לייצוג של חצבני, מוסיף כי "אנחנו מאמינים כי מיצוי הדין עם הפוגעים הינו חלק הכרחי בהשבת השליטה של הנפגעות על חייהן, וביכולת שלהן להמשיך ולפתח את הקריירה שלהן בהצלחה".
עו"ד אלמוגית אביטל ועו"ד אלי מיטל, מסרו בשמו של סלומון מוניר את התגובה הבאה: "מר סלומון מוניר הנו עובד מצוין ומוערך ברשות השידור זה כ-37 שנים, ללא רבב וללא כל דופי. למרבה הצער, עקב מאבקי כוח ברשות השידור, חברו נגדו גורמים שונים ברשות על מנת לסכל את יכולתו לגשת למכרז לתפקיד מנהל הטלוויזיה בערבית - תפקיד שהוא מועמד טבעי וראוי לו.
"בין המתלוננת לבין מר סלומון מוניר שררו מאז ומעולם יחסי עבודה תקינים וטובים, ותמוהה מאוד, על רקע זה, תלונתה, אשר הוגשה באיחור ניכר של שנים מן המועדים שבהם לכאורה 'הוטרדה מינית' על ידי מר סלומון מוניר. מועד הגשת התלונה אף הוא אינו מקרי, והוא סמוך ביותר למועד שבו אמור היה להתפרסם המכרז לתפקיד מנהל הטלוויזיה בערבית. עובדה זו מדברת בעד עצמה.
"שמענו לראשונה על דבר קיומה של תביעה כספית נגד מר סלומון מוניר מפניית העיתון. תמוהה ביותר התנהגותה של המתלוננת, אשר איננה מנהלת את ההליך בבית המשפט-כפי שראוי ונכון לעשות-אלא בחרה לנהל קמפיין תקשורתי נגד מר סלומון מוניר, תוך שנגרם נזק בל יתואר לשמו הטוב, למעמדו במקום עבודתו ולחיי המשפחה שלו. בבוא העת, ינקוט מר סלומון מוניר את ההליכים הנדרשים לניקוי שמו ולתביעה בגין פרסום שיטתי של לשון הרע על ידי המתלוננת ויתר הפועלים עמה בפרשה זו.
"לא זו אף זו - בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תלוי ועומד הליך משמעתי בעניין תלונת המתלוננת. כמו כן, תלויה ועומדת תביעה שהוגשה על ידי מר סלומון מוניר נגד רשות השידור בגין ההליכים נגד סלומון מוניר.
"צר לנו, כי עיתון "מעריב" משמש כלי שרת בידיה של המתלוננת, ומר סלומון מוניר שומר על זכותו לנקוט כל הליך חוקי בגין העבירות כאמור. כתב התביעה טרם התקבל-ולאחר שיתקבל נגיב לבית הדין - כפי שמחייב הדין וכפי שראוי לעשות. אנו משוכנעים כי בסופו של דבר האמת תצא לאור, מר סלומון מוניר ינוקה מכל אשמה ויוברר כי התלונה מופרכת מהיסוד".
מרשות השידור נמסר בתגובה: "הנושא נדון בערכאות ולכן אנו מנועים מלהתייחס לפרטים.
מנציבות המדינה נמסר: "מוניר עדיין בהרחקה. במקביל מתנהל תיקו בבית הדין למשמעת והמלצנו לרשות השידור להשעותו מכיוון שלנו אין סמכות מנהלית ברשות".
יאיר אלוני מסר: "אני לא זוכר כזה דבר. התשובה נשמעת לי סבירה בחלקה. כמנכ"ל זמני הייתי מנוע בהוראות של היועץ המשפטי לממשלה מלעשות כל שינוי ארגוני, מבני ופרסונלי, אבל לא מתאים לי לעצור בכך וככל שאני מכיר את עצמי - ואני מכיר את עצמי כבר 70 שנה - אני נוטה להאמין שהייתי אומר לה לפנות ליועצת המשפטית של רשות השידור או לממונה על מעמד האישה או לפנות למשטרה. סתם ככה להגיד לה זה לא מתאים לי. לומר שלא הפניתי אותה זה נשמע לי הגזמה".
שלמה גנור: "זה פעם ראשונה שאני שומע את זה. אגיב רק באמצעות דוברת רשות השידור".
משה צור סירב להגיב וראוי לציין כי סלומון מוניר ורשות השידור טרם הגישו כתב הגנה.
הכתבה המלאה מתפרסמת השבוע ב"סופשבוע"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם