החיבור בין יהדות לסביבה: עינט קרמר חוזרת לשורשים

היא מאמינה בהנחלת זהות ומורשת ומעבירה מסר של קיימוּת תרבותית. היא תסביר לכם מדוע היהדות מחוברת לאופיינו, למה זה מורכב לנהל עמותה של נשים ומה מקור השם המיוחד שלה. האנשים הירוקים

ערן דקל | 17/3/2010 13:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עינט קרמר (32) תושבת אשחר, קהילה משולבת של דתיים וחילוניים בגליל, אמא לשלושה, כשהאחרון בן חודש וחצי, פעילת סביבה משנת 1996. היא הקימה ומנהלת את עמותת "טבע עברי", הקוראת לאחריות סביבתית יהודית.
 
עינט קרמר
עינט קרמר צילום: הדס ילינק

"הרעיון שעומד מאחורי העמותה", מסבירה קרמר, "הנו כי המשבר הסביבתי (חברתי) הוא תוצר של התנהגות אנושית מאוד מסוימת הנובעת מתרבות שלטת, המכתיבה לנו איך להתמודד עם המציאות. כדי לפתור את המשבר הסביבתי צריך קודם כל לאמץ תפיסת עולם מקיימת יותר, כזאת שלא מקדשת את ההצלחה החומרית או מטיפה לחיי שפע מוגזמים; כזאת שמקדמת קהילתיות וסולידריות חברתית וקוראת ללקיחת אחריות על הסביבה. למזלנו, אנחנו לא צריכים לחפש רחוק, כי יש לנו את היהדות; שגם אם היא מורכבת, הרי שהיא עוסקת בתיקון עולם. והיא שלנו ומחוברת לאופיינו, כמו גם לנוף מולדתנו". 

קרמר עוסקת במגוון תחומים שמטרתם להעלות את החיבור בין יהדות וסביבה לשיח הישראלי, תוך הדגשת הקשר בין זהות ואחריות: הזהות שלנו כיהודים וכישראלים והאחריות הנגזרת מכך לקדם אורח חיים בר-קיימא.

"במסגרת העמותה הקמנו אתר אינטרנט שמכיל שיעורים, מאמרים, דפי לימוד ומידע על אנשי מקצוע בתחום. אנחנו מוציאים עלון חודשי (מקוון, כמובן. חבל על העצים) שמפַתח שיח בנושאים אלו ומעבירים מספר קורסי מנהיגות בתחום ואינספור הרצאות, ימי עיון והשתלמויות מורים. בתחום החינוכי העמותה כתבה את תוכנית 'חיבורים', המועברת בכל בתי הספר של רשת אמי"ת ומעודדת את מועצת התלמידים לקחת אחריות חברתית-סביבתית-קהילתית בבית הספר".
לחיות בבועה של כאן ועכשיו

היא גדלה בבית דתי "מיינסטרימי", כפי שהיא מעידה על עצמה. בשנות האוניברסיטה היא הצטרפה למגמה ירוקה. "לא ממש בגלל האידיאלים, יותר בגלל החברה", היא נזכרת. "אני לא זוכרת מה היתה הנקודה המדויקת בזמן שבה הבנתי שאני וחבריי הירוקים מתפקדים כאילו אנחנו חברים ב'דת ירוקה'. היו לנו חוקים – עשה ואל תעשה, היו לנו 'רבנים' או 'גורואים', היינו בני האור שנלחמים בחושך וכן הלאה. כשעליתי על זה, ניסיתי להבין מה גרם לנו להיכנס (שוב) למערכת כזו של חוקים ואיפה אני אישית מוצאת את עצמי בתוך זה (ממירה מערכת אחת באחרת? משלבת בין השתיים?).

"ופתאום זה הִכה בי. ההבנה שאני, החברה שבה גדלתי, החברים הנוכחיים שלי – כולנו פועלים מתוך התבוננות באותה תופעה: התפוררות של המרקם החברתי שלנו והפיכת כל אדם לפרודה בודדת בעולם, החי בבועה של כאן ועכשיו. ב'מגמה ירוקה' נאבקנו לחבר אנשים אל האדמה, בחברה הדתית בה גדלתי הקפידו למשוך אותי אל השמיים, ואחרים מחבריי הקדישו את חייהם לחיבור לצדדים, בעשייה חברתית מסוגים שונים. החיבור הזה לכל הכיוונים: לאדמה – שממנה אנחנו חיים; לשמיים – הערכים המוחלטים שבשמם אנו פועלים; לצדדים – החברה והקהילה שבתוכה אנו גדלים; אחורה – לעבר ולמורשת שלנו; וקדימה – אל העתיד, מה שנקרא היום 'קיימוּת' – התברר כתפקיד שלקחתי על עצמי בעולם הזה".

אחרי כמה שנים של עיסוק בתחום של יהדות וסביבה קרמר פגשה את חיה לייבה, שניהלה את אגף רוח הסביבה בחברה להגנת הטבע ירושלים. "מסתבר שהאגף

עסק בתכנים דומים", קרמר מספרת. "ההיכרות בינינו הובילה אותנו להבנה שאנחנו לא לבד במערכה, ושיכול להיות שאנחנו חלק מתהליך שעוברת החברה הישראלית בימים אלו. החלטנו לארגן כנס כדי לראות אם יש עוד כמונו. כמעט ללא תקציב, הזמנו יחידים וארגונים העוסקים בקידום עשייה סביבתית מתוך חיבור לזהות יהודית. ההזמנה הועברה דרך מיילים מחבר לחבר. ההיענות למפגש היתה מדהימה: מעל מאה אנשים מתחומי החינוך, הקהילה, ההגות והתיירות התייצבו בחצר סרגיי בירושלים לדיונים לקראת בניית חזון משותף וקידום הנושא ברמה הארצית. בין האנשים היו דתיים וחילונים, ישראלים ובני התפוצות, שהמשותף לכולם היה תשוקה ואחריות לקידום הנושא.

"מתוך העבודה בקבוצות, משתתפי הכנס זיהו שני אתגרים מרכזיים. האחד: מחסור בידע נגיש – כל איש חינוך, קהילה או תיירות המזהה עצמו כעוסק בחיבורים בין יהדות וקיימוּת ממציא במידה רבה את החומרים שלו בעצמו. הדבר אינו נובע ממחסור בחומרים, אלא ממחסור בנגישות חומרים בעברית, המתאימים לפעילויות ממינים שונים. והאתגר השני: חוסר לגיטימציה – בשנים האחרונות המודעוּת הסביבתית הולכת ונכנסת לתודעה הלאומית. עם זאת, תחום זה 'מולבש' על המערכות הקיימות (חינוך, ציבור ותיירות) ולא משתלב בהן בצורה אימננטית. מתוך כך, החיבור בין יהדות וסביבה נראה מלאכותי ולא מקוּדם במערכות אלו. מתוך שתי תובנות אלו החלטתי להקים את 'טבע עברי' – גוף שמנגיש ידע ומקדם אחריות סביבתית יהודית בצורה רחבה בחברה הישראלית".

זה לא בדיוק סביבתי ללדת

למקרה שתהיתם לגבי שמה הפרטי, עינט (מבוטא כמו "עינת"), אלו ראשי תיבות של 'עין טובה'. "זו מידה שאני שואפת להתקרב אליה", היא מפרשת.

באילו עוד פעילויות למען הסביבה השתתפת?
"טוב, זה לא בדיוק סביבתי ללדת, בעיקר על רקע פיצוץ האוכלוסין, אבל זה די חברתי לדאוג לנשים יולדות. בעמותה שלנו שלוש מתוך ארבע העובדות בשכר נמצאות עכשיו בעיצומו של מעגל ההריון והלידה (לך תנהל עמותה של נשים) וההצלחה לפעול בתוך הנסיבות הללו דורשת גמישות ויצירתיות, ומעניינת בלי הפסקה".

מה את הכי רוצה לעשות ולא מצליחה?
"לישון".

מהו המסר הירוק שלך?
"מסר של 'קיימות תרבותית' – כשם שאנחנו פועלים להנחיל לילדים שלנו אויר נקי, מים טהורים וכן הלאה, עלינו לפעול להנחיל להם זהות ומורשת תרבותית ברורה. הגלובליזציה – שיוצרת תרבות שטוחה והורסת את הסביבה – פועלת למחיקת שני הדברים הללו. אם נתבונן לעומק, נראה שהם קשורים זה בזה".

וחלום ירוק?
"החזרת החיים הקהילתיים לתמונה. זה יהודי, זה חברתי וזה מאפשר קיום אורח חיים בר-קיימא".

"אני קוראת לכולם להיכנס ולהירשם לאתר של 'טבע עברי'  ולקבל (ולכתוב) את העלון החודשי המקוון שלנו, העוסק כולו בחיבורים בין יהדות וקיימות, ישראליות ושמירה על העולם". 


רוצים גם לספר לנו על אורח החיים הירוק שלכם ולהשתתף במדור? פנו אלינו - yarok@nrg.co.il

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

האנשים הירוקים

צילום: SXC

הם בחרו באורח חיים ידידותי לסביבה. הם מפגינים, יוצאים לפעולה ושומרים על כדור הארץ. קבלו הצצה לעולם הירוק שלהם

לכל הכתבות של האנשים הירוקים

עוד ב''האנשים הירוקים''

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים