חריש עמוק: כשאין חילוני לי, אז מי לי?
אפרופו המאבק על חריש, צריך לאפשר לחרדים להקים עיר הומוגנית משלהם, לקחת אחריות לגורלם ולא להישען על תקציבי רשויות מקומיות

באופן כללי גם אני בעד ישובים הטרוגניים מעורבים לדתיים ולחילוניים אבל כשמדובר בציבור החרדי במצבו הנוכחי, דווקא עיר חרדית הומוגנית היא הפתרון הטוב ביותר.
זה כבר כמה עשורים שהציבור החרדי מחפש פתרונות דיור זולים מחוץ לבני ברק ולירושלים. מודיעין עילית וביתר עילית, שני ערים חרדיות שהוקמו בעשרים השנים האחרונות מעבר לקו הירוק העניקו פתרונות דיור זולים לעשרות אלפי חרדים אבל כעת, בעידן ההקפאה, החרדים כבר לא יכולים לבנות על יו"ש כפתרון.
כיוון אחר שנוסה הוא הקמת שכונות חרדיות בעיירות הפיתוח בפריפריה. לפני מספר שנים עלתה יוזמה להקמת שכונה חרדית בת אלף יחידות דיור בירוחם. אחד הצעדים הראשונים שעשה עמרם מצנע בתפקידו כיו"ר הועדה הקרואה של ירוחם, היה לגנוז את התוכנית, וטוב שעשה כך.
בשביל ירוחם, בגודלה הנוכחי ובמצבה הסוציו אקונומי העכשווי, ציבור חרדי גדול הוא נטל קשה מנשוא. קהילה חרדית היא בדרך כלל קהילה פחות יצרנית ולכן היא זקוקה לתמיכה תקציבית מהרשות המקומית כמו אוויר לנשימה.
כל מועמד לראשות הרשות שמתחייב להעניק לקהילה כזו תמיכה כלכלית זוכה לתמיכתה בקלפי גם אם הוא אינו ראוי משום בחינה לכהן כראש מועצה. לקהילה החרדית שכבר קיימת כיום בירוחם
גם הלנת שכרם של עובדי המועצה, שביתת הגנים, קריסת אגף הרווחה וסגירת המתנ"ס לא הטרידה את שנתם. הדבר היחידי שעניין אותם היה אך ורק התקציבים שלהם. הקמת שכונה חרדית בת אלף יחידות דיור, הייתה עלולה להפוך את הציבור החרדי לרוב בירוחם ולא קשה לשער מה היו ההשלכות של שינוי כזה, על אופי השלטון המקומי ועל עתידה של העיירה. אם ירוחם תהפוך ביום מן הימים לעיר ואם גדולה בישראל, אשמח אם תוקם בה גם שכונה חרדית. בינתיים, אני מעדיף שהציבור החרדי יקים לו ערים משלו.
בישוב שכל אוכלוסייתו חרדית, נאלצים התושבים לקחת אחריות לגורלם ולא להישען על תקציבי הרשות המקומית כי כשאין חילוני לי, אז מי לי?. צאו וראו מה קורה בערים החרדיות ביתר ומודיעין עילית. כשחרדים מנהלים את העיר שלהם הם נאלצים לעסוק גם בתחומים כמו תעסוקה, גינון, גביית מיסים ותברואה, תחומים שהציבור החרדי לא נדרש להם כשהוא מתגורר בישוב מעורב.
העיר החרדית חריש שתוקם בואדי ערה והעיר החרדית כסיף שמיועדת לקום בנגב, יעשו טוב גם לציבור החרדי וגם לחברה הישראלית. אולי בדור הבא, כשהציבור החרדי יהיה משולב יותר בשוק העבודה ובחברה הישראלית, אפשר יהיה לדבר על ערים מעורבות.