16 מלאו לנער: מידד טסה בלי באסה
לא בטוח שבדיסק "בן של מלך" מידד טסה יצליח לסחוף כפי שעשה ב"על נהרות בבל", אבל הקול והאנרגיות שלו עדיין כאן
מידד טסה אילן בשור
במדבקה שהודבקה על האלבום "בן של מלך" כתוב "האלבום שלא יפסיק להתנגן אצלכם בבית". יכול להיות. אמנם לא בטוח שכל הקטעים יעשו לכם את זה, אבל בהחלט ניתן לומר על כך שכולם, אחד?אחד, מעניינים ומסקרנים בדרך כלשהי. רק בקטע המכונה "דדי" נמליץ לא לגעת-מדובר בסכנה. אחרי פעם?פעמיים שיתנגן אצלכם בבית, הוא לא יפסיק להתנגן לכם בראש. זה פשוט שיר שממאן לצאת מהמוח. לפעמים זה מציק, לפעמים זה מצחיק.
מה שכן מומלץ לעשות זה ללחוץ "פליי" ולזרום עם המוזיקליות, שמתובלות בקצב ים תיכוני עם חריף. "בן של מלך", שיר הנושא, מצחיק למדי: ייתכן שמדובר בתשובה "יהודית" ללהיט התקופה של קובי פרץ, אבל מה שמעניין כאן הוא שהקצב באמת מזכיר שירים מזרחיים מהזן של פרץ, אבל לאו דווקא את השיר הספציפי ההוא.
"תוריד את הרגל מהגז"
אחרי החאפלה הזאת, בכל אופן, מגיע "דמעות" - שיר שאמור לרגש מאוד, ובפועל מרגש רק מעט. "מתוך הלב" הקצבי, למשל, עושה את העבודה הרבה יותר טוב. בכלל, נדמה שסוד קסמם של הילדים הללו, שיודעים שירה מה היא, טמון בעיקר באנרגיות ההן, שמשתחררות אל המאזין בטבעיות חסרת פשרות.
מ"על נהרות בבל" הקודם התרגשנו כולנו. אפילו נערים מבית חילוני טוב נמצאו מזמזמים אותו. הפעם, ככל הנראה, זה לא יקרה.
"הללי נפשי" התימני, למשל, מסביר למה: הוא נועד לעשות בעיקר כבוד לעדה, לנוכח העובדה שמול טסה נמצאים כיום עשרות להקות ילדי פלא בנוסח אשכנז.
ב"אושר", לעומת זאת, אפשר למצוא משהו שמזכיר הוראות הפעלה לגלגלצניק המתחיל. שפשפתי את האוזניים ארבע פעמים כדי לשמוע בבירור שאכן נאמר בו "תוריד את הרגל מהגז". מה לעשות, כדי להיות היום ילד פלא, כנראה שלפעמים צריך להיות גם קצת הדר מרקס.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם