אין ניקיון בעבודה
הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב שנאבקים עבור עובדות הניקיון הבינו את התהליך ההרסני שעובר שוק העבודה: העסקה באמצעות קבלנים
כ-200 סטודנטים עשו זאת השבוע. הם הפגינו מול בניין הנהלת האוניברסיטה במחאה על תנאי ההעסקה של עובדות הניקיון בקמפוס. כאשר הם היישירו מבט במהלך ההפגנה הם ראו נשים קשות יום שמנוצלות בעבודה, שלא מקבלות את התנאים שמגיעים להן, שמפוטרות בכל שנה, שלא צוברות ותק, שמפחדות לבקש יום חופש מחשש שיפוטרו. הם ראו את המציאות מול העיניים.
סטודנטים אחרים הביטו הצידה ובין המפגינים ראו גם כמה מורים מן החוץ שמלמדים באוניברסיטה. "מורים מן החוץ" הוא ביטוי עלוב, מכבסת מילים למרצים שהם עובדי קבלן. דוקטורנטים שמפוטרים בכל שנה, שאין תקנים להעסיק אותם, שמתמודדים עם תנאי עבודה מעליבים.
הסטודנטים שהגיעו להפגנה קיבלו שיעור בערך החברתי החשוב היותר: סולידריות. הם לא הפגינו בשביל עובדות הניקיון. הם מחו בשביל היום שאחרי הלימודים. הם דרשו שינוי בתנאי ההעסקה בקמפוס כי הם מבינים שמחר הם יכולים להיות מנוצלים, לעבוד באמצעות קבלן.
בעולם שהפך את ההעסקה באמצעות חברות כח אדם למדיניות, לא עוצרים לרגע. מרבית הציבור הישראלי ש"פותח תיק בבקשה" בפני המאבטח בדרך לעוד מסע קניות לא מבין עד כמה התופעה
היום אנחנו יודעים את האמת הכואבת: התופעות ההרסניות שטמונות בהעסקה מהסוג הזה חודרות לכל פינה במשק הישראלי. הן לא פוסחות על עובדי מעמד הביניים שרוצים לפרנס בכבוד, לחיות ברווחה כלכלית ולא להיות נטל על המדינה.
לפני כחצי שנה פרסם הביטוח הלאומי את דוח העוני השנתי על פיו כ-46 אחוזים מקרב המשפחות העניות בישראל הן משפחות עובדות. הנתון המטריד הזה ודאי יפתיע את חסידי הכלכלה הניאו-ליברלית שמאמינים כי העניים צריכים לצאת לעבודה בכל מחיר, שהעבודה היא תשובה לעוני.
עובדים מתחת לקו העוני הם סטירת לחי בפניה של החברה הישראלית. הם הוכחה כי מדיניות העסקה צריכה להשתנות באופן מרחיק לכת. פעמים רבות באים בטענות לציבור הסטודנטים שיוצא למאבקים רק על רקע פגיעה בו. הצעירים שדרשו תנאים הוגנים עבור עובדות הניקיון יצאו מהקונכייה הסטודנטיאלית והגיעו להפגין בעד נשים מן הפריפריה החברתית של מדינת ישראל שמנוצלות מדי יום. למרות שהם דרשו זכויות לעובדות ניקיון הם הבינו כי המאבק הוא על העתיד שלהם במדינה הזאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם