נבחרה כרזה ממלכתית ליום הזיכרון לשואה
חבר השופטים של תחרות "מעצבים זיכרון" שערך מוסד יד ושם בחר ביצירתו של נמרוד בר-און לשמש הכרזה הממלכתית ביום השואה

היצירה שזכתה לשמש הכרזה הממלכתית של יום הזיכרון לשואה ולגבורה תש''ע באדיבות יד ושם
בראש חבר השופטים עמדו שני חתני פרס ישראל לעיצוב, פרופ' דן רייזינגר ודוד טרטקובר.
"הכרזה מלאת עוצמה ויזואלית ותכנית", כתב חבר השופטים בנימוקים להחלטתו. "היא מצליחה לשלב בין הלאומי לפרטי, באמצעים פשוטים ובהירים, ללא פאתוס.
"הקדיש - הוא היזכור היהודי, המקיים דיאלוג עם שמות הנספים באופן שיכול לגעת בלב כולם, ויחד עם זאת מעורר שאלות מורכבות".
חבר השופטים ציין כי עצם קטיעתו של הקדיש בצמד המילים "בכל בית" מעניק את הממד החברתי-לאומי לנושא, וזאת ללא הבדלי מגזר והשקפת עולם.
"השימוש בקלישאות, כגון הצבע הצהוב ופסי האפור של כותונת האסירים, נעשה באופן
חדש, ויוצק תוכן חדש לשני ממדים אלה", כתב חבר השופטים. "הסקרנות שהכרזה יוצרת לגבי הפרטים הכתובים בה מעודדים למידה והעמקה בנושא השואה".
"העבודות מבטאות מגוון משמעויות שמייחס הדור הצעיר לשואה"
בטקס שהתקיים היום ביד ושם, להענקת הפרסים לזוכים, אמר שר ההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין, כי השואה, על משמעותה ותוצאותיה האיומות, טבועים עמוק בזיכרוננו הקולקטיבי כעם.
"לנו ניתנה הזכות והחובה, ללמוד וללמד, לתעד ולהנציח, לזכור ולהזכיר את המאורעות הנוראים שהתרחשו לפני יותר מ-65 שנה", אמר. "פרויקט זה, לעיצוב כרזה ממלכתית לציון יום הזיכרון, מכיל בתוכו
את חובת הלימוד, התיעוד וההנצחה של קורבנות השואה".
יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, אמר כי הוראת השואה והנחלתה צריכות להישען גם על תחומי דעת ויצירה נוספים, בהם אמנות. "יש צורך בדיאלוג אותנטי ומגוון בנושא", אמר.
שלו הוסיף: "על רקע זה בחרנו לקיים את התחרות, בה השתתפו מאות יוצרים, שעבודותיהם מבטאות מגוון משמעויות שמייחס הדור הצעיר לזיכרון השואה".