אחרי הלחימה: הנחתים בקרב על לב התושבים
המערכה בעיר מרג'ה כמעט הסתיימה, אבל עבור הנחתים האמריקאים מדובר בתחילת המאבק כדי לרכוש את אמון התושבים האפגנים. כתב זר
יצאנו לבסיס של פלוגת צ'רלי כדי להצטרף לסיור שנע לכיוון הכפר נסירי, מחוץ למרג'ה. עם זאת, המטרה הייתה לא לנהל קרב עם הטאליבן. זו הייתה קריאה חברתית, מכוונת לבנות יחסים בין הנחתים לבין התושבים סביב מרג'ה.

אחרי שכתתנו רגליים בשדות הבוציים (בחלק מגדלים אופיום) וקפצנו (עם שכפ"צים ותיקים) מעבר לתעלות ההשקיה, הגענו לקבוצה של חקלאים שהיו בהפסקת תה.
מפקד הסיור, ג'רוד סנט אורגה בן ה-20, בירך את החקלאים באמצעות המתורגמן, והסביר שהוא רוצה לפגוש את זקני הכפר כדי לדון בדאגות שלהם. לסנט אורגה נלווה סגן משנה ג'ורג' רוסו, קצין נחתים לעניינים אזרחיים.
"האם אנחנו יכולים להמשיך לגדל אופיום?", שאל אחד החקלאים את רוסו. הוא היסס לרגע. "כן, אתם יכולים, אבל אנחנו ננסה למצוא לכם חלופות לאופיום מוקדם ככל האפשר", ענה.
החקלאים אמרו לרוסו כי תעלות ההשקיה זקוקות לתיקונים, שהם צריכים משאבות חדשות, שהם רוצים שייבנו בתי ספר, שהם רוצים חשמל ושהם רוצים יותר עבודות עבור תושבי הכפר.

רשימת הבקשות הייתה ארוכה. לנחתים יש כסף כדי לפצות על נזקי מלחמה לתשתית אזרחית וכדי לממן פרויקטים מקומיים קטנים.
עם זאת, בשלב מסוים סוכנויות הסיוע האמיתיות יהיו מעורבות, בנוסף לממשלה האפגנית. אבל ביום הזה בנסירי, הנציגים היחידים של הממשלה האפגנית, אם אפשר לומר, היו עשרה חיילים שליוו את הנחתים.
חשבתי שזה אירוני שהמרינס, אותם אנשים שרק לפני שבועות ספורים היו מעורבים בלחימה, עסקו כעת בענייני השיקום. גם רוסו היה מבולבל. הוא אדריכל שהפך ללוחם מרינס. "קודם למדתי לבנות, כעת אני מאומן להרוס", הוא אומר לי. "ועכשיו אני עושה את זה".
כשהבסיס שלהם – עמדה מאובקת
הסוג הזה של קשר קרוב, אומר רוסו, מסייע לשינוי של התפקיד שלהם מלוחמים למתקנים. "אנחנו אלה שנמצאים בחזית, עובדים יום יום עם האנשים האלה, כך שהם יודעים יותר מאשר הסוכנויות הגדולות שעובדות בחדר התכנון".
בן וידמן הוא כתב רשת CNN במזרח התיכון שכיום נלווה לכוחות האמריקאים באפגניסטן.








נא להמתין לטעינת התגובות






