מוזיקה יהודית: תנו לו בשמח
אודי דוידי, בן טיפוחיהם של ירון לונדון ומוטי קירשנבאום, מספק את הסחורה עם "רוחות טובות", בעיקר ברגעיו היותר אנרגטיים
רוחות טובות - אודי דוידי צילום עטיפה
למעשה, הצמד התלהב מדוידי עד כדי כך, שהוא הוזמן לתת שם בשנית את מה שהוא יודע-הפעם בתקופת ההתנתקות. דוידי והמגישים החליפו שם סרטים: לונדון וקירשנבאום נתנו לו סרט כחול והוא הצמיד להם את סרטו הכתום. זה לא ממש עזר לו במובן הפוליטי, כמובן, אבל בימים אלה זה מסייע לו, מעט, לחדור אל מרכז העניינים של גלגלצ. פעם אחת, בשיר הקצבי עד כדי טירוף "אם אין אני לי מי לי" זה עבד: דוידי מצא את עצמו למשך שבוע אחד בפלייליסט.
בשבוע שלאחר מכן, השיר כבר לא היה שם, אבל דוידי המשיך לנסות. לאחרונה, בכל אופן, הוא שחרר את "מביטה בחלון" - שיר שמדבר על רחל אמנו - וגם הוא הצליח לחדור לשם, בהצלחה יחסית. על פניו, השיר אמנם נשמע כמו שיר אהבה לא דתי בעליל, עד כדי כך שלא ברור אם בכלל תזהו את הקשר בינו לבין כיפה וכל המשתמע ממנה, אבל גם באגף המוזיקה היהודית התלהבו מהתוצאה. עובדה: דוידי החליט להפיק קליפ לשיר, והאחרון זכה להצלחה באתרים הרלוונטיים לענייננו. אחד המטקבקים שם אף הרחיק לכת וכתב "אודי דוידי בדרך ל-MTV". נו , נחיה ונראה.
באלבום הנוכחי של דוידי, מתארח שוב בנו הראל, שנכח גם באלבומו הקודם, בשיר "וישמע קולי". הפעם , האב ובנו מארחים זה את זה בשירי שבת מתוצרת בית דוידי. שיר הנושא "רוחות טובות", לדוגמה , בקלות יכול לחדור לכל אוזן, וכך גם לגבי "אפשר לתקן" הקצבי והרועש. בכלל, למרות הרגש החזק שניתן היה למצוא גם באלבומיו הקודמים, נראה שהאפקטיביות של דוידי מתבטאת יותר בשירים המרעישים. בהופעותיו, האנרגיות שלו מתפרצות בדרך שאי אפשר לעמוד בפניה. יש לו, לדוידי, יכולות במה אדירות, וכך, בשילוב הפשטות וחוסר הסלבריטאיות המשווע (מדובר ברועה צאן, בעל חווה) של האיש, מתקבלת כאן שמחה אותנטית, קולחת ומרגשת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם