מלחמת הרשויות: אנו על סף קריסה
ביום ד' ייצאו הרשויות המקומיות לשביתה. הם לא יפנו את הזבל ולא יקבלו קהל. מבחינתם, מדובר בקרב של חיים ומוות. נחשו מי ייפגע
ביום חמישי האחרון התכנסו 120 ראשי הרשויות המקומיות לאספת חירום במרכז השלטון המקומי בתל אביב, והחליטו פה אחד להעלות שלב במאבק. ביום רביעי הקרוב יושבתו כלל השירותים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ למשך יום אחד, למעט מערכות החינוך. במרכז לשלטון מקומי אומרים שזאת רק ההתחלה, ושביתת האזהרה ביום רביעי עשויה להפוך לשביתה ממושכת שתשתק את המדינה כולה.
כחלק מהניסיון להעלות את מאבקם לסדר היום הציבורי, יגיעו ביום רביעי כל ראשי הרשויות לבתי הספר ביישוביהם ויעבירו לתלמידי כיתות י'-י"ב "שעת אזרחות", בנושא תפקיד הרשויות בחיי האזרח, בכוונה להעביר לתלמידים את המסר לפיו המאבק הוא בעיקר עבורם. "אנחנו לא דורשים תוספות, אנחנו יודעים לנהל עיר ורבים מאיתנו הצליחו להתאזן", אומר מאיר כהן, ראש עיריית דימונה וראש צוות המשברים בשלטון המקומי.
"אם מתוך 38 מיליון שקל שהועברו במסגרת מענק איזון ב-2004 הודיעו לי עכשיו שמקצצים לי 20 מיליון, זה אומר הכל. המשמעות היא שלא נוכל לשפץ בתי ספר בקיץ, לא נוכל לחדש תאורת רחוב בשכונות ותיקות ולסייע לתושבים הוותיקים. לא ירחק היום, אולי אפילו בתוך חודש, שלא אוכל לשלם משכורות לעובדים. מדובר ללא ספק בקטסטרופה, והממשלה מוליכה עשרות רשויות בישראל לקריסה".
בהמשך לפרסומים מסוף השבוע, השביתה הגדולה חוזרת. המאבק של מרכז השלטון המקומי נגד קיצוץ התקציב הממשלתי לרשויות עולה מדרגה, והשבוע צפויה השבתה כללית של 255 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. בתכנון: אי קבלת קהל, סגירת לשכות הרווחה ואי איסוף האשפה מהרחובות. במרכז לשלטון מקומי מכנים את המאבק הנוכחי בקיצוץ תקציבי הרשויות המקומיות "המאבק על הבית", ולא לחינם.
לדברי ראשי השלטון המקומי, המשך המצב הקיים, בו עשרות רשויות נמצאות בקריסה ורבות אחרות בגירעונות תקציביים קשים, יפגע ישירות בחינוך הילדים, ברווחת הקשישים ובמתן מענה לצורכי כל אזרח במדינת ישראל. "בסופו של דבר, הכספים שהממשלה הפסיקה להעביר לרשויות יילקחו מהמקומות שהכי זקוקים להם, מהמועדוניות שהעירייה תיאלץ להפסיק לממן, מההסעות לקשישים מביתם לקופות החולים, מהשכר למאבטחים בבתי הספר של הילדים של כולנו", אומרים במרכז לשלטון מקומי.
במכתב אישי ששלח יושב ראש מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט, לראש הממשלה
בוחבוט מציין במכתבו כי "במצב הנוכחי אין באפשרותנו עוד לנהל את הערים כפי שאנחנו נדרשים...הקיצוץ התקציבי במענקי האיזון, שהם למעשה תקציבי חובה ממשלתיים, הוא קצה הקרחון במסכת התקציבים החיוניים שנמחקו להם מהעולם, למרות הצורך בהם, כגון תקציבי שיקום השכונות, שכונות ותיקות ותקציבי פיתוח".
המאבק בין משרד ראש הממשלה לראשי השלטון המקומי מתחיל כבר בבחירת המושגים. מה שהממשלה מכנה "מענקי איזון", כספים המועברים לרשויות המקומיות כחלק מתקציב המדינה, מכנים בשלטון המקומי "תקציבי חובה ממשלתיים". לטעמם של ראשי השלטון המקומי, לא מדובר במענק ולא ב"טובה" שעושה הממשלה לרשויות, אלא בתקציב שחובה על המדינה להעביר להם.
תקציב המדינה לשנת 2010 הותיר את ראשי השלטון המקומי המומ מים, כאשר הבינו כי התקציב המקורי, שעמד בשנת 2003 על שלושה מיליארד שקל, קוצץ ב-47 אחוז, והוא עומד כיום על 1.8 מיליארד שקל בלבד. במשא ומתן מול ראשי הרשויות הציעו נציגי הממשלה כי מאות מיליוני שקלים יילקחו מתקציבי הערים החזקות ויועברו לערים החלשות, אולם הצעה זו גררה התנגדות נחרצת מצד ראשי הרשויות, גדולות כקטנות. "למה הארנונה שתושבי תל אביב משלמים צריכה לממן את דימונה או קריית שמונה?", התרעם אחד מראשי הרשויות הגדולות בארץ.
בניגוד למאבקים קודמים של השלטון המקומי בקיצוצים תקציביים, הפעם מתייצבים לצידם של 202 הערים והרשויות המקומיות גם פורום 15 הערים הגדולות שבראשו עומד ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, ומרכז המועצות האזוריות, שמונה 53 מועצות.
"אם יש משהו ששר האוצר הנוכחי הצליח במקום שרבים נכשלו, זה לאחד את השלטון המקומי בישראל סביב המאבק המשותף", אומר שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת רמת נגב. "הרי ברור וידוע שמרבית משרדי הממשלה, בהם משרד החינוך, הרווחה והבריאות לא נותנים תקציבים מלאים לרשויות, ואותו מענק איזון מתווסף להכנסות העצמאיות של הרשויות ומיועד אך ורק לחזק את מערכות החינוך והרווחה, והם יהיו כבר עכשיו הראשונים להיפגע".
לדברי ריפמן, הפגיעה תתבטא, בין היתר, בפחות שעות חינוך לילדים, הפסקת בניית כיתות מחשבים בבתי הספר וחוגי העשרה ייחודיים שייפסקו. "התלמיד עצמו יקבל פחות ממה שהוא מקבל היום", אומר ריפמן.
אחת הדמויות המרכזיות במאבק הנוכחי הוא מוטי ששון, ראש עיריית חולון, שלא מהסס לומר את מה שהוא חושב על "תהליך ברוטאלי של ש"ס ואגף התקציבים באוצר", כדבריו. "אין היום שר פנים במדינת ישראל", קובע ששון, "במקום שאלי ישי יגן על הרשויות המקומיות הוא משתף פעולה עם אגף התקציבים, לוקח כסף מהערים הגדולות שמצליחות במאמץ כביר לקיים תקציב מאוזן, ומעביר לשירותי דת במקומות אחרים או למועצות דתיות שמתנהלות בצורה כושלת".
לדברי ששון, פעולות שביצע ראש הממשלה, כגון הורדת המע"מ הן פעולות פופוליסטיות, ולמעשה מדובר בכיסוי ללקיחת כסף ישירות מהאזרחים במסווה של הקיצוץ התקציבי. אחד מראשי המועצות האזוריות, שמכיר מקרוב את הצורך המיידי של התושבים בסיוע בנושאי רווחה וחינוך, הוא חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול. לדבריו, "מי שדורש מאיתנו להיות חזקים מול איומי הקסאמים והקטיושות, צריך לדעת לאפשר לנו קודם כל להיות מסוגלים להתמודד עם האיומים מבפנים ולאפשר לנו לחיות בכבוד".
לדברי ילין, לאור המצב הביטחוני באזור עוטף עזה נעשו מאמצים לבנות מערכת חינוך בלתי פורמלית שתיתן מענה לאלפי ילדים בעת הצורך, אולם לאור הקיצוץ יש חשש ממשי ליישומה בעתיד. "ניסינו לבנות מודל שבמצבי הסלמה הילדים נשארים במערכות החינוך, כי אני לא רוצה שבזמן שקסאמים נופלים הם ירוצו הביתה בהסעות. במצב שנוצר, לא נוכל להחזיק את מערך החירום".
הפגיעה , לדברי ילין, תאופיין דווקא במערכת שממילא אינה מקבלת מספיק תשומת לב מהממשלה: מערכת החינוך בפריפריה. "הפסקת החוגים לאחר שעות הלימודים, חזרה לכיתות של 40 ילד בכיתה, אבל לא רק: גם הוותיקים, מי שהקים את המדינה הזאת והיום אנחנו מסבסדים להם את ההסעות למרכזי תעסוקה ושירותי רווחה - זה שירות שניאלץ להפסיק אותו. האם אותם מקבלי החלטות באוצר לא רואים את האנשים האלה?".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה להכרזת השביתה כי "לאחר מספר דיונים עם נציגי השלטון המקומי, במסגרת משא ומתן שמוביל משרד הפנים, הוצג מתווה שעל פיו יגדל תקציב מענקי האיזון בשנת 2010 ליותר מ-2.5 מיליארד שקל. לאור הגידול המוצע בתקציב, צר לנו שהנהגת השלטון המקומי מגלה חוסר אחריות ומודיעה על השבתה מיותרת על חשבונם של התושבים ועובדי העיריות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם