איראן וחמאס משפרות את הכלכלה ברצועה
שיעור האבטלה יורד, מדינות העולם תורמות וחמאס מעלה את רמת החיים. כך נראה מצבם של תושבי הרצועה חרף המצור עליה. שטח צבאי
הפגנת החברים למען שליט סמוך לכלא הדרים צילום ארכיון: אלי דסה
חמאס רוצה לגזור קופון גדול וישראל רוצה למזער את הסיכוי לגל טרור שישטוף את המדינה אחרי שחרורם של רבי המרצחים, המעוניינים להפגין את היצירה הרצחנית עליה שקדו במשך שנים ארוכות בכלא.
קיפאון לכאורה הוא דבר טוב, כי פירושו תחושה שהכל דורך במקום ואין שינוי מתחת לפני השטח. לא כך הם פני הדברים. באין אופק מדיני נוצרים תהליכים שליליים שמטרתם היא ליצור חלופות למצב הנוכחי.
המצור החלקי על רצועת עזה הוא המנוף העיקרי ללחץ על חמאס שרוצה לשמור על השלטון. חמאס גם רוצה לצמוח על כנפי התרומות האיראניות והשייח' קרדאווי וליצור שלטון נורמלי המבסס את עצמו על כלכלה סבירה. בפועל, יושבת מדינת ישראל על האינפוזיה הפלסטינית ומקפצת על הצינור השקוף כרצונה, אך למרות זאת יש שינוי ברצועת עזה.
בזמן האחרון, חל שיפור בנתוני האבטלה ברצועת עזה ובשנה החולפת נרשמו נתונים הנמוכים מזה עשור. מ- 48.3 אחוזי אבטלה בשנת 2001 ירדו הפלסטינים ל-38.4 אחוזים בשנת 2009.
הסיבה לירידה היא לא הקמה של מפעלים ושגשוג התעשייה ברצועת עזה. הסיבה לירידה בשיעור האבטלה היא מנגנוני הצדקה של חמאס שיכולים לכלול מספר הולך וגדל של אנשים. כך הפך הארגון למעסיק הראשי בעזה באמצעות קבלת סיוע מאיראן ומדינות במפרץ הפרסי וגביית מיסים על כל הסחורות שנכנסות דרך המנהרות.
הרשות הפלסטינית היושבת בגדה המערבית מממנת עשרות אלפי פקידים ברצועת עזה שמרביתם יושבים חסרי מעש בבתיהם.
מדינות העולם משקיעות
בנוסף אליהם, מעסיק ארגון הסיוע אונר"א אלפי מורים ועובדי בתי חולים בתקציב של מאות מיליוני דולרים הכוללים גם תרומות של מזון ותרופות. בשטח הרצועה, ישנו גם ענף חקלאות קטן שחלקו מתקדם במימון הצלב האדום.
במרחב הימי של הרצועה פועל גם ענף דיג מאד מצומצם שכולל כיום 500 סירות ללא מנוע ועשרים סירות ממונעות שמאפשרות דיג רחוק מהחוף. היקף הדיג נאמד ב-657 טון בשנה בזמן שהצריכה ברחוב הפלסטיני היא 4,635 טון. את יתר האספקה משלים הרחוב הפלסטיני באמצעות ייצוא ישראלי של דגים קפואים.
למרות זאת, ברצועה יש מצוקות פיננסיות
שמדי פעם צצות בכלי התקשורת הפלסטינים. כלי התקשורת האיראנים מפרסמים כתבות שעוסקות בנושא הזה במיוחד כשהכסף האיראני לא מגיע בזמן. העיתוי לפרסום הוא לא מקרי, האיראנים רוצים להזכיר לפלסטינים מי בעל הבית.
מדינות העולם משקיעות ברצועת עזה לא מעט בניסיון להקים תשתיות כדי לשפר את רמת החיים של הפלסטינים. כך הוקם מתקן לטיהור שפכים שבנייתו הסתיימה בצפון הרצועה לפני כחודשיים. צה"ל פיקח עליו באמצעות צילומי מזל"ט כדי לראות שחומרי הבניין שהועברו מישראל לא שימשו לבניית בונקרים ומפקדות עבור הזרוע הצבאית של החמאס.
המנהרות הן שם המשחק
המצב הכלכלי ברצועה מתגמד לעומת תעשיית המנהרות שמתעצמת חרף השליטה המצרית בשלושה צירים מרכזיים. הראשון, הוא ציר התחמשות הטרור. בציר זה מבריחים מוצרים מסוגים שונים. הפעולות בציר הזה יצרו תנופה חברתית-כלכלית שנוצרה כתוצאה מהמהפך בדרום רצועת עזה.
מנהרות דובר צהל
בניגוד לשינוי המהפכני ברפיח נדדו האבטלה והמצוקה הכלכלית לצפון רצועת עזה. בזמן שרפיח נהנית משגשוג סובל מחנה הפליטים ג'בליה בצפון הרצועה מקשיים כלכליים חריפים. המנהרות הן שם המשחק למרות ניסיונות המצרים ליצור הכבדה בתחום ולסכל את בנייתן באמצעות חומת פלדה, ציוד טכנולוגי, ואיתור ציר ההברחות מסיני לרפיח הפלסטינית.
בשנת 2009 עברו 62 אלף פלסטינים דרך מעבר רפיח המצרי-פלסטיני לעומת 40 פלסטינים שעברו במעבר ארז. נתונים אלו לא כוללים את המנהרות דרכן עוברים פלסטינים לא רצויים מתחת לאפם של משטרת הגבולות המצרית.
ככל שחלף הזמן הצליחו הפלסטינים לשכלל את אופן בניית המנהרות וכיום גודלן מאפשר העברה של כלי רכב מהצד המצרי ללא פירוק. חמאס הכתיב לאחרונה מדיניות שכל כלי רכב שמוברח באמצעות המנהרות יסומן בלוחית זיהוי שונה מהקיימת.
כיום מבריחים דרך המנהרות מוצרי חשמל חדישים ביותר כמו מקררים, מסכי lcd, מחשבים נייידים ונייחים. הכל בשליטת חמאס. ראשי חמאס לא מעוניינים בשחרור אסירים כגחמה אלא כעוד פסע בדרך לשימור השלטון בעזה לאורך זמן.
המתמטיקה הפלסטינית פשוטה מאד. כאשר אין אופק מדיני ואין שינוי מהותי בדפוס הפעולה שפועל בשטח ינסה חמאס לערער את המציאות לאורך גדר המערכת. כרגע לא נראה שיש כוונה לצאת בגלוי תוך שבירת הכלים מול צה"ל אך בהחלט קיים סיכוי שהרג חיילים או פגיעה באזרחים ברצועת עזה יכול להביא להידרדרות.
בינתיים חמאס עסוק בלבסס את הביקורת של דוח גולדסטון ולהפיץ אותה ברחבי העולם כדי להכביד את ידיו של צה"ל בעימות האלים הבא. בצל המתח הזה יש עדיין חייל שבוי בעזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם