הדלתות המסתובבות של חברת אל על
הדיילים הזמניים באל על מרגישים כמו אובייקטים. מעסיקים אותם שבע שנים ומפטרים חלק מהם, כדי שלא יקבלו תנאים משופרים
תנאי משמעותי נוסף בהסכם של העובדים זמניים מתייחס לתקופת ההעסקה: אחרי חמש שנים של עבודה, ולפי חוות הדעת של מנהליהם, הם מקבלים קביעות או מפוטרים. עד לפני שלוש-ארבע שנים, מספר לוי, הייתה נציגות העובדים יושבת עם המנהלים, ועל פי חוות הדעת על העובד וסולם הוותק שלו הייתה מתקבלת החלטה משותפת על תקופות העסקה של כל אחד ואחד.
אבל לפני ארבע שנים השתנתה מדיניות המנהלים שהתחילו לדחוף לקביעות דיילים שלהם שלוש או ארבע שנות ותק בלבד. האחרים, דיילים שלהם חמש או שש שנות ותק, נשארו בחוץ.
על זה מתקיים היום הריב באל על, אומר יו"ר הוועד. על העובדה שנכנס למערכת גורם חדש שמדלג על סולם הוותק וכופה עלינו לאשר קביעות לדיילים מסוימים ולאחרים לא. "כצידוק להתנהגותם הם משתמשים במושג שנקרא 'מדרג'", אומר לוי.
"המושג הזה נותן אינדיקציה על חוות הדעת של הדייל, במה הוא חלש ובמה הוא חזק, והמדרג הזה יותר סודי מהכור בדימונה. לא נותנים לנו לראות את זה. ואני אומר למנהלים: תפעלו בשקיפות כדי שלא אחשוד בכם. תנו לי תיקים של דיילים מעל שבע שנים כדי שאוכל לראות באיזה מדרג הם ולמה לא מאושרת להם קביעות, לפני שאתם מאשרים קביעות לדייל זמני של שלוש שנים. על זה הריב".
ב-20 בדצמבר 2009 פנה לוי להנהלת
"מי שלא טוב שילך הביתה, אבל מי שטוב למה שלא יקבל קביעות?", הוא שואל. מנהל השירות בחברה הטיל וטו על ההצעה. "אמרתי לו שאם ככה, הוא צריך למלא את הסכמי החוזה הקיבוצי ולשלוח כל מי שעובד מעל חמש שנים הביתה", סיפר לוי. וכך היה. 14 דיילי אוויר ו-48 דיילי קרקע קיבלו קביעות, וכל השאר נשלחו הביתה.
"בכל שנה מתעוררת חברת אל על ומפטרת עובדים בדיוק דקה לפני שמגיעה להם קביעות. ואז, בגלל שזה גם הזמן שהטיסות מתמלאות לקראת פסח, לא נותר לוועד אלא לאשר שוב, בשיטת הדלת המסתובבת, את הארכת החוזה של הזמניים", אומר לוי.
"המטרה של המנהלים היא לסחוב את העובדים האלה עד גיל 40 ואחר כך לזרוק אותם, כי הם קצת משמינים, קצת מתחתנים, קצת יולדים וקצת מתעייפים ונראים פחות טוב, וזה לא מקובל עליי, אני רוצה לשים לזה סוף".
"אנחנו יוצאים קירחים מכאן ומכאן", אומר אחד העובדים הזמניים. "הוועד רוצה להכניס אותנו עמוק לתוך המערכת וההנהלה לא רוצה שנחדור פנימה. ואם את שואלת מה אנחנו רוצים - אנחנו רוצים שיחזירו אותנו ללא הגבלת זמן, שישפרו לנו תנאים סוציאליים, וקצת ביטחון תעסוקתי".
העובדים הזמניים באל על מחזיקים אמנם בעבודה הנחשבת זוהרת, אך תנאי ההעסקה, כך הם אומרים, זוהרים פחות. לטענתם, בחודש עבודה מרוויח עובד זמני ממוצע כ-4,000 שקל. "אנחנו מרוויחים משכורת של 50 שקל לשעת טיסה ו-50 דולר ליום שהייה בחו"ל, אבל המונה של התשלום פועל רק מרגע התנעת המטוסים", אומר אחד מהם.
"זה לא משנה שאנחנו יוצאים שעתיים וחצי קודם מהבית, עוברים תדרוך, מסדרים את המטוס ומקבלים את הנוסעים. לא אחת קורה גם שיש תקלה והטיסה מתאחרת, ואנחנו מגישים שתייה וארוחות ומטפלים בבקשות הנוסעים, בלי שקיבלנו שקל. לדייל קבוע מבטיחים 75 שעות טיסה כדי שייצא לו סכום בטוח של נטו, לנו יש בסיס של 25 שעות טיסה, בסביבות 3,500 שקל בחודש. את האש"ל בדולרים אנחנו מוציאים על ארוחות, ומי שחוסך מביא גבינה וקרקר מהבית ואוכל במלון".
אם לא די בכך, אומרים העובדים, הם גם מרגישים מנוצלים. "בכל טיסה אנחנו נשפטים ומקבלים ציונים על ידי הפרסר - הדייל הוותיק הקבוע, ופה יש משחק שלם של התחנפות. מי שיותר טוב בזה זוכה בניקוד. זה מגיע לכך שאנחנו צריכים להגיש לו קפה, לסחוב איתו את עגלת הדיוטי-פרי, שממכירותיה יש לו שמונה אחוזי רווח ולנו כמובן שלא, אבל אנחנו עוזרים לו למכור כדי שיחבב אותנו, ובכלל - אופן ההתנהגות שלנו הוא מיצג של חנפנות סביב איש אחד שיש לו כוח ענק עלינו".
נקודה כואבת נוספת, אומרים העובדים, היא ההבדל בתנאים בחו"ל בינם ובין הקבועים. "הם מקבלים מלונות במרכז העיר ברמה גבוהה, ואנחנו מקבלים מלונות צדדיים ועלובים, שלפעמים אפילו אין רכבת או אוטובוס שאפשר להגיע איתם למרכז", אומר אחד מהם. "העבודה הזאת אמנם מביאה אותנו למקומות שאחרת לא היינו מגיעים אליהם, אבל גם מתישה ומשגעת את הגוף. לפני שבוע הייתי בקנדה וחזרתי לתל אביב ל-35 מעלות חום. הגוף מתנפח ומתבלבל ומתקשה להתאושש".
אנחנו בכלל מרגישים כמו אובייקטים בין דלתות מסתובבות, הם אומרים. "מעסיקים אותנו שבע שנים וזורקים אותנו כדי שלא נקבל קביעות. אסור לנו להתראיין, אסור לנו לדבר. אסור לצייץ, אסור לשבות, היה לנו נציג בוועד והוא פוטר. הזמניים בעיניהם שווים לזבל, לכלום". וזה לא ככה בעולם, לדבריהם.
"בלופטהנזה עשו שביתה שלושה ימים ושיפרו להם את התנאים. פה פיטרו אותנו ומיד פתחו שני קורסי דיילים חדשים. והכי מדהים: הם אוספים אותנו ומסבירים לנו שהחברה במצב קשה, דורשים מאיתנו שנסכים שיקצצו לנו ממשכורת של 4,000 שקל , בעוד הם מקבלים בונוסים. אין סוף לאבסורד".
מאל על נמסר בתגובה: "הטענות המועלות תמוהות ומופרכות. הקריטריונים לקבלת קביעות באל על נקבעים על פי מצוינות. כל עובד נמדד לאורך כל שנות שירותו בחברה מול מדדי מצוינות. רשימת העובדים שהומלצה לקביעות נקבעה על פי אותם קריטריונים ומדדים, בשקיפות מלאה וללא כניעה לתכתיבים או לחצים של מקורבים. נתוני העובדים אינם חסויים, אם כי בחברה מקפידים לשמור על פרטיותם. הנהלת אל על איתנה ומאוחדת בדעתה בנוגע לשקיפות ולמצוינות הנדרשת מעובדיה וכך היא פועלת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם