העליון דחה בקשת רצון לפרסם חומרי חקירה
בית המשפט דחה את בקשתו של גואל רצון לפרסם חומרי חקירה ולהכין תסקיר שיבחן חלופות לבדיקת שחרורו. עם זאת, הותר לו לדבר בטלפון
בכך דחה השופט רובינשטיין את עיקרי הערר שהגיש רצון על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניינו, מלפני כשלושה שבועות. רצון מואשם בשורה של עבירות, בהן החזקה בתנאי עבדות, עבירות מין במשפחה, אינוס בנסיבות מחמירות, מעשים מגונים ומעשי סדום. בכתב האישום, שהוגש ביום 14.2.10 לבית המשפט המחוזי, יש שמונה אישומים מפורטים, שלדברי השופט רובינשטיין "קשים לקריאה".
בכתב האישום נאמר, כי החל משנת 1991 ועד למעצרו צירף רצון אליו, בדרכים שונות, נשים רבות אותן קשר ורתם לחייו ולמרותו כדי שישרתו אותו ויספקו את כל צרכיו". נטען נגדו שהתייחס אל הנשים ואל ילדיו כקניינו, וניצל אותם לצרכיו ובכלל זה לצרכים מיניים.
התביעה טוענת כי הוא קבע לנשים את אורח חייהן, דרש מהן לסגוד לו ולקיים את רצונו, ואסר עליהן לבוא במגע עם גברים או בני משפחה. הוא גם איים על הנשים והטיל עליהן עונשים וקנסות כשעשו דבר בניגוד לרצונו. כתב האישום מגולל מעשים מיניים קשים, שעשה רצון בנשים ובילדיו.
מהדיון עולה כי לא פחות מ-20 נשים ו-41 ילדים מצויים כיום בטיפול רשויות הרווחה בפרשה.
פרקליטתו של רצון, עו"ד שלומציון גבאי מנדלמן, טענה, כי ההחלטה למנוע לחלוטין ממרשה לקיים שיחות טלפון אינה מידתית ואינה תואמת את נהלי שב"ס. "מונעים ממנו – היא האשימה – להתקשר אפילו אלי והמפגשים בינינו נעשים מאחורי זכוכית. יש לא מעט אנשים שהוא מבקש להתקשר איתם כמו בנו, אחיותיו ומשפחתו המורחבת אך היחס אליו חמור יותר מאשר לאסיר בטחוני".
עוד טענה הסנגורית, כי חרף האישומים החמורים, היה מקום להורות על עריכת תסקיר בעניינו של העורר על מנת לבחון חלופות מעצר בעניינו. מה גם, שלדבריה, אין לו עבר פלילי,
לבסוף, טענה כי שגה בית המשפט משהוציא צו איסור פרסום על פרטי החקירה, זאת לאחר שפרטי האישום וחלק מהדמויות המעורבות בפרשה נחשפו וסוקרו בהרחבה בתקשורת. "רשויות האכיפה פרסמו מה שהתאים להן, ואילו מגואל נמנע להתגונן ברבים", היא התלוננה.
נציגת הפרקליטות, עו"ד דליה אברמוף, השיבה, כי התביעה מסכימה שרצון יקיים שיחות טלפון, בפיקוח איש שב"ס, עם בנו. כך גם עם אחיו ואחיותיו שאינם קשורים לפרשה ולא נחקרו. הפיקוח נדרש למנוע השפעה שלו על הקרובים. עם זאת הבהירה התובעת, כי הנאשם יוכל לקיים שיחות עם פרקליטתו ללא פיקוח.
אשר לפרסום תכני חקירה, טענה עו"ד אברמוף, כי הפרקליטות לא התראיינה בפרשה, וכי הפרסומים פגעו בחלק מן העדות בתיק. "יש רגרסיה במצבן והן מלוות בעובדות רווחה. יש חשש גם לפגיעה בילדים", היא הזהירה. עם זאת, היא הוסיפה, כי בדירתו של גואל נותר חומר שהמשטרה לא אספה, והוא יוכל לקבלו.
נציגת המדינה התנגדה לקבלת תסקיר, שיבחן חלופת מעצר, וזאת נוכח העבירות החמורות המייחסות לרצון עבדות ושליטה ממשית בחיי נשים וילדים. "הנשים מצויות במצב נפשי נפיץ ומצויות בשיקום. אין מקום לחלופה, מה גם שהעבירות נמשכו עד הגשת כתב האישום", הדגישה.
השופט רובינשטיין התיר כאמור קיום שיחות טלפון בין רצון לבאת כוח, ללא פיקוח, אך קבע עם זאת כי השיחות בינו לבין בנו, אחיו ואחיותיו יתקיימו תחת פיקוח והאזנה של איש שב"ס. אשר לתכני החקירה הדגיש השופט: "הפרסום מתוכם עלול להוות גורם קשה באשר לנשים ולילדים בהם מדובר. כיום מטופלים על ידי שירות הרווחה 20 נשים ו-41 ילדים הקשורים בפרשה, והמטפלים מציינים..., כי יש חשש שפרסום החומר יזיק באופן ניכר רגשית ואף פיסית לנשים ולילדים".
עם זאת, ציין רובינשטיין, כי מסמכים רבים מצויים בבית העורר ולא נתפסו – ואין כוונה לתפסם - והם עומדים לרשותו. לבסוף, דחה השופט את הבקשה לאפשר תסקיר שיבחן חלופות מעצר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם