משהו קטן וטוב

אם תעזו לכנות את אהרון זילברברג (1.30 מ') "גמד", הוא יפנה אתכם לשלט הענק באיילון (10 מ'), שעליו מתנוססת דמותו בימים אלה

ערן שור | 3/3/2010 11:28

השם אהרון זילברברג אולי לא מצלצל לכם כשם של סלב, אבל מגובה של 1.30 מ' כבר הספיק "נמוך הקומה המפורסם בארץ" להופיע בטלוויזיה ("החברים של נאור") ובקולנוע ("עולם קטן"), לעשות סטנד אפ ופרסומות, וכעת ניתן יהיה לראות אותו גם על שלט בגודל של עשרה מטרים באיילון, כפרזנטור של חברת p1000.

אהרון זילברברג יח''צ

"זהו, החלטתי שבפעם הבאה שמישהו קורא לי גמד אני שולח אותו לשלט, ואומר לו שיחזור אליי אחר כך", הוא מסביר כיצד יתייחס בעתיד להקנטות שהוא מקבל ברחוב. "תמיד רציתי להסתיר למישהו ועכשיו, בזכות השלט, אני באמת מסתיר".

לא מפריעה לך העובדה שלוקחים אותך לקמפיין רק בגלל הגובה?
"אפשר לקחת בלונדינית עם חזה גדול שתפרסם כל דבר, החל משמפו ועד טלפון סלולרי, או כדורסלן גבוה לפרסם נעלי התעמלות. כך אפשר גם לקחת איש נמוך קומה כדי לפרסם מחירים קטנים, במקרה הזה, מדובר במשהו רלוונטי. היום, כשמצביעים עליי ברחוב, לא אומרים רק איזה איש קטן, אלא אומרים הנה השחקן מה...".

ועדיין, יש נמוכי קומה שעלולים להיפגע מפרסום שכזה?
"אני גם יו"ר ארגון נמוכי קומה מתחת לגובה 1.47 מ' (אנ"ק), ככה שאני יודע שיש כאלה שעדיין לא קיבלו את עצמם או עדיין כמהים להיות גבוהים ברבות הימים-אבל אני מאמין שחשיפה לנמוכי הקומה היא דבר טוב. באופן אישי, כל הזמן מגיעות אליי הצעות לקמפיינים, אבל אני בוחן כל הצעה במשורה. לא אקרקס את עצמי בשביל תפקיד".

זילברברג נכנס לעולם הבידור בתחילת שנות התשעים, אז החל להופיע במחזות זמר ומאוחר יותר כסטנד אפיסט ב"קאמל קומדי קלאב". גם היום הוא מככב במה שהוא מכנה כ"הופעה של איש אחד", בה הוא מנצל את יכולתו הקומית להעברת מסרים חברתיים. "בהרצאות שאני מעביר אני לעתים מעלה לבמה אנשים בגובה 1.50 מ' ואפילו קרוב ל-1.60 מ' שמתלוננים על כך שכל חייהם צחקו עליהם שהם נמוכים", הוא

מספר, "ואז אני נעמד על ידם ושואל את הקהל'רגע, מי קרא להם גמדים?'.

"אני מנסה להעביר מסר של לקבל את השונה, כי לכולנו יש אותם צרכים ורגשות. לפעמים שואלים אותי אם יש לי פחד במה כשאני עומד לבד לפני 500 איש, אבל אני יכול להגיד לך שנתתי לא מזמן הרצאה בפני מנהלים ומורים כאלה, מהסוג שתמיד חששנו ממנו בתור ילדים, והרגשתי טבעי לגמרי להיות בעמדת הסמכות".

אתה חושב שיש לאחרונה שינוי ביחס של החברה לנמוכי קומה?
"אני אגיד לך ככה: כשהייתי בצרפת, כינו אותי שם 'פטיט מסייה', כלומר , אדון קטן. אמנם קטן אבל אדון. בארץ עוד לא הגענו לזה".

ואיך אתה מתמודד עם שונותך?
"מגיל צעיר בחרתי לא להתייחס לחבילה שקיבלתי. אני אתן לך אנקדוטה: בגיל 20 הלכתי לעשות מבחנים פסיכוטכניים ופסיכומטריים, ובסוף הפסיכולוג אמר לי'לא יצא ממך כלום', אז בחרתי שלא להתייחס אליו. היום אני הוכחה לכך שמי שמחויב למטרה גם מגיע אליה. בכלל, אני לוקח את החיסרון שלי, והופך אותו ליתרון בהתמודדות עם מצבים. הסמנטיקה אצלי היא שונה: במקום להשתמש במילה'בעיה' אני משתמש במילה 'אתגר'".

יש לך פרויקטים נוספים?
"סיימתי עכשיו להצטלם לתפקיד דרמטי, יחד עם אדיר מילר ומיה דגן, לסרטו של אבי נשר "שיעור באהבה", שייצא לאקרנים בקיץ. בנוסף, אני מופיע ביצירה מקורית, מרהיבה, של דניאל לנדאו, שתוקרן לפני פתיחת קונצרט הפילהרמונית של המבורג".

אתה היום בן 41. מה אתה רוצה להיות שתהיה גדול?
"לעשות את כל מה שאני עושה עכשיו, רק פי אלף יותר טוב".

ומה לגבי זוגיות?
"בת זוגי היא נמוכת קומה. הכרתי אותה בארצות הברית, בכנס לאנשים קטנים, לפני חמש וחצי שנים (המסע לכנס תועד בסרט הדוקומנטרי "עולם קטן", ע"ש). שמרנו על קשר, לפני שלוש שנים היא עלתה ארצה, למדה עברית, ומאז אנחנו יחד".