ביניש: שופטי ישראל לא נרתעים מהאיומים
בטקס לזכרו של השופט עדי אזר שנרצח ב-2004, אמרה נשיאת העליון כי בתי המשפט צריכים להיות מוגנים מפני "דברי הסתה והשתלחות"
לדברי ביניש, מאז הירצחו של השופט אזר אנו נדרשים להבין כי הרצח היה מעשה של טרור עברייני. "על המערכות הנוגעות בדבר להפגין במלחמתן בסוג זה של טרור נחישות דומה לזו שהוצגה על ידן במאבק בסוגים אחרים של טרור", אמרה.
לדבריה, "יש להדגיש, כי הטרור העברייני מכוון להרתיע לא רק שופטים, אלא גם אנשי תביעה ומשטרה. אני מאמינה כי בידי החברה הישראלית ומערכות אכיפת החוק הכוחות והעוצמה הנדרשים לשם התמודדות עם איומים אלה והתגברות עליהם".
נשיאת בית המשפט העליון הוסיפה כי "אכן, בשנים האחרונות הפכו רחובותינו ובתינו יותר ויותר למקומות מסוכנים. אזרחים רבים חשופים למעשי אלימות אכזריים; וביניהם אנשים שלווים שנקלעים לזירה בלא שתהא להם מעורבות כלשהי באותם סכסוכים אלימים, זוהי תופעה שמחייבת מענה ברמה של היערכות כוללת".
לטענתה, התשובה היא באכיפה - בתגובה נמרצת של המשטרה, של רשויות התביעה, ושל בתי המשפט. "בלא שיהיו בפניי נתונים מדויקים בקשר לכך נראה כי בכל הנוגע לפשיעה מאורגת ומשפחות פשע, אכן נעשתה פעילות משטרתית וחברתית נמרצת, וכך גם הגיעו אותם עניינים לבית המשפט והנושא כמובן אינו יורד מסדר היום", אמרה ביניש.
היא הדגישה כי "אל לנו, אפוא, להירתע מפני הטרור העברייני אלא שומה עלינו להיאבק בתופעות אלה - מאבק קשה וממושך שמתנהל, בין היתר, בהליכים שבאולמות בתי המשפט בישראל. לצערנו זה רק פן אחד של אווירת האלימות וההפקרות המתפשטת בשכבות השונות של החברה הישראלית".
השופטת הבכירה בישראל הוסיפה כי "בימים האחרונים מרבים להזכיר באמצעי התקשורת שורה של מעשים אלימים או פוגעניים שהופנו כלפי שופטים
"קשה לי להשיב על שאלות אלה, שכן אינני מומחית לא בתחום הסוציולוגי ולא בתחום הקרימינולוגי, אנחנו גם בעיצומה של התופעה ומתקיימות חקירות ולכן לא לי לומר מה הסיבה. לכל אחד מהאירועים הסבר פרטני. צריך לזכור כי מלכתחילה בפני בתי המשפט מתבררות תופעות לא מעטות שמקורן בליקויים חברתיים ולא בהרמוניה חברתית.
כמעט תמיד אחד משני הצדדים אינו מרוצה בסיומו של הליך שיפוטי. גם בעבר נתקלנו בתופעות של התפרצויות או תגובות קשות של אנשים ממורמרים או קשי יום. אבל אי אפשר להתעלם מכך שקיימת התרת רסן מתמשכת והיא בוודאי מחלחלת בקרב הציבור ומוצאת לעצמה כר פורה להתפתח במקומות שונים.
"השתלחות בלתי הוגנת כלפי בתי המשפט וכלפי שופטים באופן אישי, להבדיל מביקורת עניינית; אווירה חברתית בה הכל פרוץ, כאשר השופט צריך להיות חשוף לטענות פוגעניות, עלולה ליתן לגיטימציה ציבורית וחברתית לאלימות הפיזית כלפי השופטים. בנוסף לאיומים על שופטים ומעשים פיזיים של אלימות וונדליזם אליהם התייחסתי בדברי קודם לכן, הפך השיח הציבורי כלפי מערכת המשפט לשיח רדוד ופוגעני".
היא הדגישה כי "בתי המשפט אכן חייבים להיות חשופים לביקורת, אך הם צריכים להיות מוגנים בפני דברי הסתה והשתלחות. החוק ביקש להבטיח את העצמאות ואי התלות של השופט שהם מיסודות המשטר הדמוקרטי. פגיעה באלה מסכנת את היציבות והעצמאות שהם כה חיוניים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם