סקר: רבנים מעדיפים תקשורת חילונית
פרופ' יואל כהן מהמרכז האוניברסיטאי אריאל: רבנים מעדיפים שפרסום שערוריות של רבנים אחרים לא ייעשה בתקשורת הדתית אלה בזו החילונית

את הסקר ערך פרופ' יואל כהן, ראש בית הספר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון והוא התבסס על 310 שאלונים עליהם השיבו רבנים המשתייכים למגזר החרדי, הדתי-לאומי, החרד"לי (חרדי-לאומי) וגם רבנים קונסרבטיבים ורפורמים.
כצפוי, רבנים חרדים התנגדו באופן החריף ביותר לפרסום מידע בתקשורת על שערוריות שבהן מעורבים רבנים. הדתיים-לאומיים היו בעמדת ביניים ואילו הרפורמים היו בעד. אבל למרבה ההפתעה - כל הרבנים, מכל הזרמים, העדיפו כי החשיפה תיעשה בתקשורת הכללית, ולא בתקשורת הדתית או הקהילתית. הרבנים כמובן חששו מפני "חילול ה'", אבל הודו שיש לפרסומים אלו השפעה מרתיעה על רבנים אחרים.
על השאלה האם יש לדווח על מעשים בלתי מוסריים שבוצעו על-ידי רבנים בתקשורת - 23% מהרבנים החרדים היו בעד (במידה רבה מאוד, במידה רבה או במידה בינונית), לעומת 59% מהרבנים הדתיים-לאומיים. אגב, בחלוקה בין דתיים-לאומיים לבין חרד"ל, הדעה של הרבנים החרד"ליים הייתה קרובה יותר לזו של רבנים חרדיים מאשר של רבנים דתיים-לאומיים. 100 אחוז מהרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים צידדו בחשיפת שערוריות של רבנים אחרים בתקשורת.
גם לעדה יש משמעות לגבי חשיבות מעמדה של התקשורת רבנים שנולדו במערב נטו הרבה יותר לתמוך בפרסום (65%),
על השאלה האם יש לפרסם מעשים בלתי-מוסריים הקשורים לרבנים בתקשורת הדתית, רבים מהרבנים לא הסכימו לכך - 54% ו-33% מהרבנים החרדים והדתיים-לאומיים "בהחלט לא הסכימו" ו-14% ו-24% מן הרבנים החרדים והדתיים-לאומיים, בהתאמה, "לא הסכימו במידה רבה" שחדשות שליליות על רבנים ידווחו בתקשורת הדתית.
פרופ' יואל כהן העוסק במחקר דתות ותקשורת, ומי שפרסם את הספר "המתריע מדימונה – ואנונו: ישראל והפצצה" בחן גם את החשש הדתי הנפוץ מפני "חילול ה", כלומר פגיעה בכבוד הבורא הנגרמת כתוצאה ממידע שלילי על דתיים.
לדבריו 58% מהרבנים הדתיים-לאומיים של הזרם המרכזי האמינו "בוודאות" או "בוודאות רבה" שכיסוי תקשורתי של שערוריות בהן מעורבים רבנים משליך באופן שלילי על כלל הקהילה לעומת 35% מהחרד"לים. 38% מן הרבנים הלא-אורתודוקסים הסכימו "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" ואפילו הרבנים הרפורמים (40%) חשבו שהדבר מזיק (קונסרבטיבים - 15%).
גם לגיל יש משמעות – ככל שהרבנים היו מבוגרים יותר, כך הם חשבו שהפרסום מזיק במיוחד - 68% מבין אלו שנולדו בשנים 1921-1940, 50% בקרב ילידי 1960-1941, ו-38% מילידי 1980-1961, הסכימו במידה רבה או במידה רבה מאוד. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בחלוקה לפי מקומות לידה ועדות.
על השאלה המסקרנת - האם פרסום שערוריות בתקשורת מרתיע רבנים אחרים מהתנהגות דומה - כל הרבנים מאמינים שפרסום כזה אכן תורם להרתעה. 76% מן הרבנים האורתודוקסים ו-62% מן הרבנים הלא-אורתודוקסים השיבו שפרסום כזה הרתיע רבנים אחרים "במידה מסוימת", "במידה רבה", או "במידה רבה מאוד".







נא להמתין לטעינת התגובות


