הלוויה חמישית ביום: לא מגיע לנו אסון כזה
מאות בני אדם השתתפו בהלוויתה של רותי דהן, ההרוגה האחרונה מתאונת הדרכים הקשה בערבה, שהובאה למנוחת עולמים
- ההורים ובתם התינוקת נקברו: האש כילתה משפחה
- אחיה של הכלה בישר לה הבוקר: המשפחה נהרגה
- תאונת הדרכים בערבה: המשפחה נהרגה בדרך לחתונה
הלוויתה של רותי דהן בבית העלמין בחיפה צילום: מקס ילינסון
בן נתמך כל העת בבני משפחה וחברים, שלא משו ממנו. לכל אורך ההלוויה הוא לא אמר מילה, ומירר בבכי.
גם אמא של רותי, שרה דהן, סירבה במשך דקות ארוכות לעזוב את חלקת הקבר של בתה. "תנו לי להיפרד מהבת שלי", היא זעקה. "לא מגיע לנו אסון כזה".
כל משתתפי ההלוויה עברו ולחצו את ידו של בן, שאיבד בשנייה אחת אמא, שני אחים, אחיינית וגיסה. "בן שלנו נשאר לבד", אמרו משתתפי ההלוויה. "הוא יהיה חזק, אנחנו נעזור לו".
"כשמביטים בשילת הקטנה, העין אינה יכולה להישאר יבשה"
מוקדם יותר, בשעות הצהריים, התקיימה בבית העלמין באופקים הלוויתם של ליאור דהן, רעייתו טלי ובתם התינוקת שילת. קרוב משפחתם, הרב אליהו סוויסה, ספד מעל הקבר: "זוהי שריפה, וכמו ששריפה פורצת, היא מכלה את הכול, ככה שריפה כילתה משפחה שלמה. רק לפני שלוש שנים שמחנו בחתונתם של טלי וליאור, והיום כולם אינם".
אביה של טלי חיים ועקנין, המרותק לכסא גלגלים, לא יכל לעצור את דמעותיו למול גופות יקיריו נטמנות באדמה. "אלוהים שמור על אבא שלי" זעקה בתו, אחותה של טלי. הרב סוויסה פנה אליו ואמר: הקדוש ברוך הוא רצה
להעיר את עם ישראל, ואתה חיים ועקנין נבחרת להיות המעורר".
הרב יואב ועקנין, נציג משפחה נוסף ספד גם הוא למשפחה: "כשמביטים בשילת הקטנה, העין אינה יכולה להישאר יבשה. על מי נתאבל קודם, על טלי, על ליאור, על סבתא ובתה? כל מי ששומע יחרד, כי זה אבל של כל עם ישראל". ועקנין הסביר כי שמה של שילת הוא ראשי תיבות של "שיוויתי השם לנגדי תמיד".
ראש הוועדה הממונה באופקים, צביקה גרינגולד, אמר בהלוויה למשפחה האבלה: "אנו, תושבי אופקים, נחבק אתכם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם