"חטופים": הסדרה שתפער את הפצע בלב
כאחות שכולה אני יודעת שהכאב אף פעם לא נגמר. הבקשה היחידה מערוץ 2, בו תעלה התוכנית "חטופים", היא שיזכרו כי מאחורי הדרמה עומדים אנשים
שמי טל, בת 23, סטודנטית למדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר אילן, מתגוררת בכפר סבא ואחות שכולה. החודש מלאו 13 שנים לנפילתו של אחי ניר ז"ל. ניר נהרג באסון המסוקים, אירוע שנשכח אך עם זאת עדיין מהדהד לכולנו בלב. לפני מספר ימים ישבתי בביתי, צפיתי בטלוויזיה ונתקלתי בקדימון – מה שמכונה בשפה המקצועית פרומו - לסדרה חדשה. הסדרה עתידה להיכנס למשבצת של "האח הגדול" שיעזוב אותנו ברעש וצלצולים לאחר שקיבע גם העונה את המונחים ה"חמים" של סדר היום התרבותי.
מהבנתי את הפרומו, הסדרה החדשה עתידה לגולל את סיפורם של שלושה חיילים חטופים החוזרים ארצה, לחייהם ומשפחותיהם, אחרי 17 שנים בשבי. חזרתם מתאפשרת הודות לעסקת חילופי שבויים מורכבת, כאשר ברקע לא ברור מה קרה במהלך חייהם בשבי.
מסע ארוך שלא נגמר
בלתי אפשרי שלא להבחין בדמיון המצמרר שבין הסדרה למציאות שאנו חווים ביומיום. כתלמידת תקשורת וכחיילת במערך המילואים של דובר צה"ל, אני מאמינה שערוץ 2 וההפקה של הסדרה "חטופים", לקחו בחשבון את כל אותם האנשים שיש להתנהג ברגישות כלפיהם ולהימצא איתם בקשר הדוק, בין אם זה עם משפחת שליט (שהלוואי שגלעד יחזור הביתה בהקדם האפשרי ובכל מחיר); משפחותיהם של אלדד רגב ואודי גולדווסר ז"ל, אשר סיוטם הפרטי כביכול נגמר, שכן יש להם קבר לפקוד - אך עם זאת, בתור אחת שנמצאת במשפחת השכול כבר 13 שנים, יודעת שזהו מסע ארוך.
בל נשכח את משפחות ארד וחבר, שעדיין מחכות לתשובות, משפחות באומל, פלדמן וכץ, אשר חיים בסיוט של אי ידיעה מאז קרב סולטן יעקב ב-1982 ועוד משפחות רבות
וטובות, שכל יום שעובר רק מכביד יותר ויותר.
עם זאת, אני לא מאמינה שערוץ 2 וההפקה לקחו בחשבון את כולם, שכן הנושא הוא כאוב ועדיין מדמם אצל כל אזרח במדינת ישראל. אין אדם במדינה שלא מכיר מישהו שחווה טראומה, אנו הרי חיים במדינה קטנה, רווית נפגעים והרוגים. יחד עם זאת, אני גם מבינה את הרעש וה"באזז" שהסדרה תנסה ליצור, קרי העלאת הנושא הנ"ל לסדר היום הציבורי, שכן ישנה תחושה שהנושא נזנח מעט אל מול שאר "השמחות" שלנו במדינת ישראל.
בקשתי הקטנה היא רק כי הסדרה תטפל בנושא הכואב הזה בצורה מכובדת ורגישה, עם התחשבות בכולנו כציבור, שכן הכאב שייך לכולנו, והפצע המדמם הוא של כולנו כחברה וכעם. מי ייתן וכל החטופים והנעדרים יחזרו הביתה במהרה ובשלום.