שידורי המהפכה: חצי שנה לרפורמת ה-DTT
אם לכם נמאס לשלם כסף לכבלים וללוויין, אפשר לשלם 400 שקל ולהסתפק בממיר דיגיטלי שבו 5 ערוצים בלבד. האם המהפכה הצליחה?
אל מול כל השפע הזה הצטרפה לאחרונה אופציה חדשה, מדוללת בהרבה, שמציעה חבילה בסיסית בצורה יוצאת דופן: ממיר ה-DTT, שנכנס לעולמנו לפני כחצי השנה. הממיר מאפשר צפייה בחמישה ערוצים בלבד, הערוץ הראשון, השני, עשר, 33 ו-99 (ערוץ הכנסת), ללא צורך בחיבור לכבלים או ללוויין, תמורת סכום רכישה חד-פעמי של 400 שקלים.
עם סקס אפיל של הערוץ הראשון ואנטנה שמזכירה את הימים הזוהרים של האנטי-מחיקון, מצליח הממיר בכל זאת לעניין את הציבור, גם את אלה שהתרגלו לקסם של ה"הוט מג'יק" או של ה"יס מקס". על פי נתוני הרשות השנייה, עד כה נמכרו כ-60 אלף ממירים, שהם כשלושה אחוזים מכלל בתי האב בארץ. מתוך 580 המשפחות שמרכיבות את פאנל מדידת הרייטינג, ה"פיפל מיטר", 12 בחרו לעבור לשידורי ה-DTT, שני אחוזים מהפאנל. המספרים המרשימים האלה מגיעים עוד לפני קמפיין פרסומי שאמור לצאת בנושא בחודשים הקרובים.
שידורי הניסיון של "עיד"ן"+ (ערוצים ישראלים דיגיטליים נגישים, או הדי-טי-טי), החלו באוגוסט 2009 מכוח תיקון חוק הרשות השנייה. השידורים הדיגיטליים הקרקעיים מופצים בחינם, אך כדי לקלוט אותם יש צורך ברכישת ממיר דיגיטלי באחת מרשתות החשמל וכן באנטנה פנימית או חיצונית.
רשתות החשמל החלו לאחרונה למכור מכשירי טלוויזיה עם ממיר מובנה בתוכן לקליטת שידורי "עיד"ן ."+ הערוצים הכלולים בחבילה עוררו בחלקם מחלוקות קשות בכנסת, כאשר נציגי ערוצים מסוימים ביקשו להיכלל בה, חברי כנסת מהמגזר הרוסי מחו על כך שערוץ 9 נעדר מהחבילה, מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית יפה ויגודסקי ביקשה להכניס לחבילה את ערוץ .23 חברי כנסת מהמגזר הערבי ונציגי הערוץ הקהילתי (המשדר באפיק 9) מחו על חוסר ייצוג בחבילה, ויו"ר
"קליטת שידורי 'עיד"ן '+ מתאפשרת באמצעות רכישת ציוד קליטה מתאים בעלות חד־פעמית וללא דמי שימוש חודשיים," הסבירו ברשות השנייה. "ציוד הקליטה כולל ממיר ואנטנה אקטיבית. כמו כן, ניתן לרכוש ציוד מותאם לצפייה באמצעות מחשבים ניידים ונייחים. חשוב לוודא שהציוד שנרכש תואם את המאפיינים הטכניים, כפי שמפרסמת הרשות השנייה.
תקופת שידורי הניסיון נועדה לטפל בשיפור הקליטה לכדי קליטה מיטבית. בחלק מהאזורים בהם קיימת בנייה צפופה היו בעיות קליטה, והן מטופלות בימים אלו. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך להצבת תשעה משדרים נוספים, בהתאם למדידות ולבדיקת שנעשו, כדי לשפר ולתת מענה גם לאזורים אלו."
לצפריר אלבז (30), מרמת גן, חוויית ה-DTT הייתה נעימה פחות. אלבז היה מנוי לחברת הלוויין, ועקב מעבר דירה החליט לנצל את ההזדמנות להתנתק עם סיום ההתחייבות שלו, ולרכוש את הממיר החדש. אלא שהקליטה באזורו הייתה גרועה, לדבריו, מה שגרם לו לחזור לחברת הלוויין.
"חבילות התוכן שמציעות חברות הכבלים והלוויין לא מעניינות אותי, חוץ מהערוצים הראשון, השני ועשר אני לא צופה בכלום," אומר אלבז. "זה ממש מרגיז שצריך לשלם כסף מדי חודש לחברות הכבלים והלוויין כדי לקלוט ערוצים בסיסיים, וחשבתי שהממיר יפתור לי את הבעיה. לצערי זה לא קרה."
על הממיר, שאותו רכש לפני כחודש וחצי, כבר שמע לדבריו מחמאות מפוקפקות. "באחת מרשתות החשמל נאמר לי שהם לא מחזיקים את ה־DTT כי הקליטה שלו גרועה, אבל בכל זאת רציתי לנסות," מספר אלבז. "הבנתי שהממיר יאפשר לי לצפות רק בערוצים שאני ממילא צופה בהם, וגם לחסוך לא מעט כסף. אחרי ההרכבה וכיוון האנטנה, השידור היה נתקע מדי פעם, עד שהקליטה נעלמה לגמרי. בחנות שרכשתי את הממיר הסכימו להחליף לי אותו בממיר אחר, משו־ מש, אחרי שסיפרו לי שלא מעט אנשים החזירו את הממיר בטענה לחוסר קליטה. אבל גם עם המכשיר החלופי לא הייתה קליטה, ולבסוף הסכימו לקחת אותו ממני ולתת לי זיכוי כספי".
לדבריו, החזרה ליס נעשתה בלית ברירה. "חיפשתי תחליף זול, לא עניין אותי אם זה יהיה הכבלים או הלוויין, וביס קיבלתי את ההצעה הכי משתלמת. אם מכשיר ה-־DTT היה עובד, הייתי קונה אותו בלי לחשוב פעמיים, גם במחיר יקר יותר. הלוואי שהייתי יכול לדעת מראש אם יש קליטה באזור שלי או לא. אני מתגעגע לימים שבהם קלטו ערוצים בלי להתחבר לכבלים או ללוויין, אני מרגיש שהחברות השתלטו לנו על הטלוויזיה".
יש אנשים שהתנתקו מהממירים הדיגיטליים כבר לפני זמן רב. הם מוותרים על חבילות השידורים שמציעות החברות המסחריות, ומסתפקים בשידורים באינטרנט ובדי-וי-די. זה למשל המקרה של אמילי רודיאנו (24), שלא הייתה מנויה לאף אחת מהחברות והשתמשה בטלוויזיה בעיקר בשביל לראות סרטים בדי-וי-די.
"קראתי על ה־DTT בפורומים באינטרנט, והחלטתי שתמורת הסכום החד-פעמי שבו הוא נמכר משתלם לי לרכוש אותו, כי זה נחמד שיש אופציה לצפות מדי פעם בתוכניות נוספות ולא רק בסרטים."
את הקליטה בעזרת המכשיר היא מגדירה כ"בסדר," ולדבריה, אצל אחיה, שרכש אף הוא את המכשיר וגר באזור אחר בירושלים, קולטים היטב. "לא ידעתי אם תהיה אצלי קליטה טרם רכישת המכשיר. זה היה סוג של סיכון, וחבל שלא ממש מפרסמים איפה יש קליטה ואיפה יש בעיות," אומרת רודיאנו. "אני חושבת שהשיווק של המכשיר הזה בעייתי, במיוחד אם הציפייה היא שאנשים יעזבו את חברת הכבלים או הלוויין ויעברו לממיר".
הרגלי הצפייה שלה, היא מעידה, לא השתנו יותר מדי בעקבות כניסת הממיר לחייה. "אני לא צופה הרבה בטלוויזיה, בין חצי שעה לשעה ביום," אומרת רודיאנו. "גם מתוך הערוצים שקולטים, אני צופה רק בערוץ השני ובערוץ עשר - זה עדיף מכלום, וזה יותר נוח כי היו תוכניות שהייתי צופה בהן באינטרנט, ועכשיו אני רואה בטלוויזיה."
הממיר פתח לך את התיאבון להתחבר לכבלים או ללוויין?
"ממש לא, זה עדיין הרבה יותר יקר להיות מנויה של הטלוויזיה הרב־ערוצית, מה גם שיש גבול לכמות הזמן שאפשר לבזבז על טלוויזיה."
האם מדובר בתחילתה של מהפכה? תלוי את מי שואלים. קובי שופן (32) מהרצליה רכש את הממיר לפני כארבעה חודשים. לפני זה היה לקוח של חברת הוט במשך מספר שנים. "נמאס לי מכל הערוצים שאני לא רואה, מה? פרומואים, ובעיקר מהשירות", מסביר שופן את הנטישה. "התחלתי לקבל חשבוניות על ערוצים שלא ידעתי על קיומם, נעשו לי כל הזמן טעויות בחיוב, וזה הצריך ממני התעסקות מיותרת ובדיקה מתמדת, אם אקבל זיכוי או לא אקבל זיכוי, עד שנמאס לי והחלטתי לשים לזה סוף".
לדבריו , בחברת הכבלים לא הסכימו לזכות אותו עבור חיובים מיותרים שקיבל - עד שהודיע להם שברצונו להתנתק ולעבור לממיר החדש. "ניסו לחזר אחריי, הציעו לי מבצעים והטבות, אבל אני כבר החלטתי".
את החוויה עם הממיר החדש עד כה מסכם שופן כמוצלחת. "הקליטה טובה, למעט בימים גשומים במיוחד, אז השידור קצת מגמגם. מבחר הערוצים לא חסר לי, ממילא הייתי צופה בעיקר בערוץ 10 ובחדשות, ואת זה יש לי גם עם הממיר. אחד הדברים שהכי הפריעו לי כשהייתי מנוי בהוט הוא בזבוז זמן על זפזופ, בלי באמת לצפות במשהו. עכשיו, כשאני לא מורח זמן בזפזופ, פתאום יש יותר זמן לחברים, לספרים, לצאת מהבית".
בקיצור , ממליץ על ההתנתקות?
"מי שלא מנצל את החבילה שלו כמוני, ומחזיק אותה רק בשביל לראות פעמיים בשבוע את 'היום שהיה', אז חבל על הכסף. אני מניח שמי שיש לו ילדים בבית, וחבילת הילדים אצלו מנוצלת, או מי שיש לו פטיש לספורט ומנצל את חבילת הספורט, זה יותר משתלם להישאר מנוי. היתרון ב-DTT הוא שאתה לא מחויב לאף אחד, ולא יכולים להפתיע אותך בחשבונית".
בכבלים ובלוויין, בכל מקרה, מסרבים להסגיר סימני פאניקה או התרגשות. "סביר להניח שרוב רובם של אלה שרכשו את הממיר ממילא אינם לקוחות של הוט או של יס", טוענים גורמים בשתי החברות. "60 אלף אזרחים שרכשו את הממיר הם עדיין נתון בשוליים".
נכון לרגע זה, טוענים הגורמים, לא מורגשת ירידה במנויים לטובת ממיר ה-DTT. נראה שגם מסע ההסברה שבפתח, שיביא לתודעת הציבור את האפשרות הרזה, לא גורם להיערכות מיוחדת בקרב החברות. "הממיר לא מהווה איום על בסיס הלקוחות, ועל כן אין היערכות מיוחדת", טוענים הגורמים. חשוב לציין שלא הוט ולא יס התנגדו לרעיון של הממיר הדל-ערוצי.
"הממיר נועד מראש לאנשים שידם אינה משגת לשלם עבור חבילה רב-ערוצית, ועל כן סביר להניח שרוב רוכשי הממירים נמנים עם האוכלוסייה שלא הייתה מנויה לחברת הכבלים או הלוויין מלכתחילה", טוענים בחברות. גורמים נוספים מציינים כי הממיר החדש אינו מספק תכנים לילדים, חבילות ספורט, סרטים וכדומה, ועל כן מראש לא מהווה אטרקציה למנויים שמח? זיקים בחבילת ערוצים עשירה. "גם האוכלוסייה המבוגרת, שהממיר יותר רלוונטי אליה, צופה לא מעט בערוצים הזרים, שנמצאים בכבלים ובלוויין", טוענים הגורמים.
בכירים בשוק התקשורת מעריכים שכשייפסקו השידורים האנלוגיים בפברואר 2011, בעקבות חוק הרשות השנייה, צפויה נהירה המונית לממיר ה-DTT. כיום יש כ-120 אלף בתי אב שעדיין נהנים משירות אנלוגי. גורמים בהוט מציינים שמבין 200 אלף בתי אב שהשתייכו למערך האנלוגי, 80 אלף בחרו להישאר בהוט ועברו לחבילה הדיגיטלית.
פרופסור הלל נוסק, מומחה לתקשורת, תרבות וחברה בבית הספר לתקשורת של המסלול האקדמי "המכללה למנהל", חושב שה-DTT לא יוביל למהפכה. "אני מניח שמי שיש לו ערך מוסף ממנוי לכבלים או ללוויין לא יתנתק בגלל הממיר החדש", אומר פרופ' נוסק. "הממיר מיועד לאותם אנשים שצופים רק בערוץ הציבורי ובערוצים המסחריים, ולא יכלו לעשות זאת ללא מנוי לכבלים או ללוויין, ומגיעה להם אלטרנטיבה. נוצר מצב אבסורדי, שכדי לקלוט מספר ערוצים מוגבל אנשים נאלצו לשלם בעד חבילת ערוצים שלמה: צפו מעט ושילמו הרבה. אני רואה בממיר החדש צדק אזרחי והיסטורי, אחרי 20 לכניסת הטלוויזיה בכבלים ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם