מהדקים את הפיקוח על העמותות
לוועד המנהל אין מושג איך המנכ"ל עובד, והתורמים לא יודעים לאן הולכים עשרות מיליארדי השקלים - אף אחד לא באמת יודע מה קורה בעמותות. עכשיו הפיקוח מגיע גם אליהן: ארגונים חדשים יבדקו את התנהלותן ויעשו סדר בענף
"אחת המטרות היא להבין את טיב היחסים בתוך העמותה בין הוועד המנהל למנכ"ל. הרבה פעמים אנחנו מגלים שהוועד, הכולל אישי ציבור, לא ממש יודע מה קורה בעמותה", אומרים במידות.
כך, במהלך אחד הימים הללו שקיימה מידות לעמותה בינונית, הציפו האנליסטים בעיה: כ-50% מתקציב העמותה הופנה למטרה שאינה קשורה למטרותיו המוצהרות של הארגון. "מה זה צריך להיות?", שאל יו"ר הוועד המנהל את המנכ"ל בהמשך לחשיפת הממצאים, והלז ענה לו: "אישרנו את זה בישיבת התקציב שבה לא היית נוכח. שלחתי לך את המסקנות במייל". היו"ר, שהבין כי הוא לא מצוי בפרטים הבסיסיים הנוגעים לארגון שבו הוא עובד, התפטר בו במקום. דובי ארבל, מנכ"ל מידות, מציין כי בדרך כלל התגובות - וגם הממצאים - קיצוניים פחות.
בשנים האחרונות עבר "המגזר השלישי" בישראל רעידת אדמה. המגזר כולל כ-27 אלף ארגונים, שקיומם איננו למטרות רווח והם אינם בבעלות המדינה. נכללים בו בין השאר - וזו רשימה חלקית ביותר - תיאטראות, בתי חולים, מכינות קדם-צבאיות, מכוני מחקר, ישיבות, עמותות חסד ובתי תמחוי.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הארגונים המשתייכים למגזר גלגלו מחזור של כ-93 מיליארד שקל ב-2008; לפי הערכת ארגון מידות, בשנת 2009 הסכום עלה על 100 מיליארד שקל. כך או כך, מדובר בסכום משמעותי מאוד, הנובע בין השאר מתרומות של אנשים פרטיים, מהעברות של המדינה וממכירת שירותיים שונים.
כדי לסייע לארגונים הללו להתנהל בצורה טובה יותר - וכדי לעזור לתורמים להבין איך ולאן מנותב כספם - הוקמו בשנים האחרונות שורה של ארגונים שמטרתם לסייע למגזר השלישי להתנהל ביתר יעילות. "לעשות טוב - טוב יותר", חוזר ארבל על הסיסמה של מידות.
כאשר חברה מבקשת לגייס חוב מהציבור בבורסה, היא עשויה להשתמש בשירותיה של חברת דירוג אשראי, המעניקה ציון לחוב שלה. לפי החזון של מידות, עמותה המבקשת לגייס כספים מהציבור תצטרך גם היא לעמוד בפני שורה של בדיקות. "מטרתנו איננה לבדוק אם גונבים את הכסף", מדגיש ארבל, "אלא לוודא כי השימוש בו אפקטיבי.
יש ארגונים שחולשים על תקציב ניכר, פועלים במרץ, נהנים מהוצאות מינהלה וממשכורות צנועות - אבל פשוט לא מודדים את עצמם ולא מצליחים להשפיע. ניהול לפי מדדים, בקרה ואפקטיביות, חוזר ארבל על המנטרה, יהיה "לעשות טוב - טוב יותר".
במסגרת תהליך האנליזה של מידות, צוות אנליסטים "מתלבש" על העמותה, בודק ומדרג שורה ארוכה של משתנים. האנליסטים החברתיים של מידות, שרובם הוכשרו במחלקות הכספים של ענף ההיי־טק דווקא, עוברים על הדוחות הכספיים של הארגונים, מנהלים שיחות עם אנשי המפתח בו ומשיגים מידע נוסף משורה של גורמים חיצוניים המקיימים איתו מגע.
בסופו של התהליך מדורגים החזון הארגוני והאסטרטגיה שלפיה פועל הארגון, יכולת הביצוע והמיקוד שלו במטרותיו המוצהרות, יכולת המדידה והלמידה שלו (שהיא למעשה מדידת האפקטיביות, שלפי תפיסתו של ארבל היא השאלה המרכזית בארגונים רציניים), ההתנהלות הכספית, האתיקה הארגונית וגם המנהיגות - שנמדדת לפי כושרם הניהולי של ראשי הארגון ויכולתם להוביל שינוי.
אוריאל לדרברג, מנכ"ל עמותת "פעמונים", שעברה אנליזה של מידות, רואה בתהליך כלי העומד לרשותו: "מבחינתי, מדובר בכלי שמסייע בכך שהוא משקף בפניי את מצב הארגון. התהליך שעברנו סייע לי לארגן מחדש את פעמונים מבחינה מבנית". לדרברג מציין כי הוא מבין עמותות שחוששות מאנליזה כזו. "ארגונים מורכבים מבני אדם - ובני אדם חוששים משינוי", הוא אומר, "הארגונים מתחרים על כספי התורמים, והרבה ארגונים שנהנים כיום ממחלקה חזקה של גיוס כספים חוששים מהמציאות החדשה, שמשנה למעשה את כללי המשחק".
לדרברג מוסיף כי "מידות וארגוני סיוע מקצועיים אחרים משנים את איכות הניהול והשירות וכן את אופי הפעולה של הארגונים במגזר השלישי. מדובר בתהליך שאנו מצויים רק בתחילתו, והציבור הרחב צפוי
ארגון פעמונים מסייע לאנשים שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות בעיות בניהול משק הבית. צוות המדריכים של פעמונים מלמד את המשפחות לנהל תזרים מזומנים, לקצץ בהוצאות ולהתנהל מול ספקים ונותני שירותים, כדי שיוכלו להתאזן ולהתנהל בצורה עצמאית ויעילה. "זה לא דומה למידות", טוען לדרברג, "הם עושים שיקוף של המצב, אבל אצלנו התהליך מול המשפחות רק מתחיל משיקוף".
הוא צודק - אבל יש מי שעושה גם את זה. יהודית אינטרקט, ששימשה במשך שנים רבות כמנכ"ל עמותת "יד שרה", מייחסת גם היא חשיבות רבה לשיפור הניהול במגזר הציבורי. בימים אלה היא עוסקת בהקמת עמותה חדשה הנושאת את השם הזמני "המיזם לחיזוק תשתיות פיננסיות ניהוליות בעמותות", שמטרתה לסייע בשיפור הניהול הארגוני של העמותות, במיוחד בתחום הפיננסי.
"יש חשיבות רבה לניהול נכון של ההיבטים הפיננסיים בעמותות, בין אם מדובר בתקציב, בתזרים מזומנים או בדוחות פיננסיים. פעמים רבות העמותות נקלעות לקשיי שרידות וקיימות. בעזרת בהירות ושיקוף המצב הפיננסי ניתן להתחיל בתהליכי חיסכון והתייעלות, שיכולים לסייע לגופים לעשות יותר בפחות".
הפעילות שאינטרקט מקדמת היא יוזמה של כמה קרנות פילנתרופיות גדולות הפועלות בישראל, אשר מעוניינות לחזק את התשתית הארגונית במגזר השלישי. "אנחנו ארגון שעוסק בבניית יכולות על־ידי הכשרה והדרכה של ארגונים, המלווים בעבודה של רואי חשבון, כלכלנים, יועצים עסקיים ומומחים לפיתוח משאבים".
"מדובר במגמה עולמית שבה קרנות פילנתרופיות, תורמים ועמותות מבינים בעת ובעונה אחת כי ניהול טוב יותר יכול לסייע למקסם את התועלת החברתית", משתמשת אינטרקט בטרמינולוגיה עסקית שאולי זרה לעולם העמותות, "ניהול חברתי הוא שילוב בין המוח ללב - ובסופו של דבר צריכים את שניהם. מצד אחד יש צורך בהתלהבות, בחזון, ברצון, באהבה ובתשוקה לשנות ולהיטיב; ומצד שני יש צורך בקור רוח, בחשיבה מושכלת ובהתנהלות אפקטיבית ומדודה. בשום מקום ניהול הוא לא מילה גסה".
עד היום נהגו במידות, הקיימת כבר כ-3 שנים, לדרג את העמותות באותיות לטיניות, בדומה לחברות הדירוג. כך קיבלה, לדוגמה, עמותת "אתגרים", העוסקת בהעצמת נוער הסובל ממוגבלויות פיזיות, את הציון -A; "בית לוחמי הגטאות" זכה לציון B בלבד; ו"מפעלות החינוך" של הפועל תל אביב קיבלה את הציון A, הגבוה ביותר.
הדבר צרם לכמה אנשים - וכעת מתכוונים במידות לעבור לדירוג מילולי, בתקווה שהוא יעורר פחות אנטגוניזם. "אף אחד לא אוהב שנותנים לו ציונים, בטח שלא אנשים המקדישים את חייהם למטרה מסוימת ומקבלים לפתע ציון המסמן אותם", מודה ארבל - ומציין כי מידות יישמה את הביקורת שקיבלה.
זה רק אחד הלקחים שמפנימים במידות, אשר משנה בימים אלה את פניה. לארגון, שהוקם בשנת 2008 על ידי היזם החברתי צביקה ארן, אבנר סטפק מבית ההשקעות מיטב והג'וינט, הצטרף לאחרונה איש הון הסיכון יעקב בורק, המשמש כיום כראש הוועד המנהל של מידות. בוועד חברים בין השאר צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, איש העסקים מאיר שני, רעיה שטראוס ועו"ד דוידה לחמן-מסר, שכיהנה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
הוועד המנהל החדש שינה את דפוסי הפעולה של הארגון במטרה להגיע למספר גדול יותר של ארגונים ולהפוך את הדוח של מידות לסטנדרט. עד כה פנה הארגון לעמותות והציע להן לעבור את הליך הבקרה, שתומחר בכ-20 אלף שקל. "הארגונים שהסכימו היו הארגונים הטובים יותר, שלא היו צריכים לחשוש", מציין ארבל, "היו ארגונים שסירבו, בין השאר על רקע הטענה כי המחיר נראה להם גבוה מדי".
במתכונת החדשה מתכוונת מידות לפנות לתורמים ולהסביר להם את היתרונות שבפעילות הארגון, כדי שהם עצמם ידרשו את הדוח של מידות כתנאי לתרומה. שיטת הפעולה החדשה הזאת מעוררת אנטגוניזם בקרב גורמים רבים במגזר השלישי, הרואים בה שיטה כוחנית להשלטת המדדים הללו בשוק. "אם עד עכשיו ניסו במידות ללכת בטוב - הרי שעכשיו, אחרי שלא הצליחו, הם הולכים ברע", אומר בכיר במגזר השלישי.
אחרי הכל, הרבה יותר קל לדחות את בקשתה של מידות להעביר עמותה מסוימת תהליך שיקוף, מאשר לדחות את בקשתו של פילנתרופ. דרך הפעולה החדשה עשויה לגבות מחיר מהעמותות שיסרבו לשתף פעולה עם מידות, שכן תשובה שלילית נושאת סיכון של אי-קבלת כסף.
"אין לי משהו עקרוני נגד מה שמעוניינים לעשות במידות, אך בסופו של דבר הם מייצרים דרישות עודפות שמקשות על ארגונים להתקיים ולהתנהל", אומר קרלוס שטיגליץ, סמנכ"ל ארגון שתי"ל המספק ייעוץ לעמותות ומשמש כשלעצמו כארגון המסייע ביצירת תשתית ניהולית לעמותות.
"כבר היום רודפים אחרי העמותות בדרישה שיקטינו את הוצאות ההנהלה ויקצצו בבירוקרטיה. תעשיית הדוחות של מידות למעשה יוצרת עוד בירוקרטיה ויוצרת לעמותות עבודה מיותרת", הוא אומר, "מכניסים אנשי כספים ודוחות לנעליים של אנשי מקצוע - והטרנספורמציה הזאת לא יכולה להיות חלקה. אנשי מידות יכולים להעניק ציון גבוה לארגון שמבחינת התנהלותו כביכול מצליח - אבל ברמה המקצועית, שאותה אין להם כלים לאמוד, הוא כושל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם