הגועל והנפש: זו המערכת שאחראית לנו
הבריונים מתרבים, המסטולים מתנדנדים והיסמניקים בהיכון. שהסטטיסטיקה של המשטרה לא תבלבל אתכם: אנחנו חיים במדינה אלימה ומסוכנת. וגם: מקאמה נשכנית בעקבות דוח המבקר
מיום ליום זה הופך להיות יותר ויותר מביך, נבחרי העם - חברי הכנסת - מתגלים כבזבזני כספי ציבור בצורה מעוררת בחילה, חסרי רגישות, תאבי כבוד והנאות מעל ומעבר להיגיון, והנורא מכול - הם מגיבים בהפתעה ובעיניים מתגלגלות כאשר מתברר להם על פי סקרי דעת קהל ותגובות של אנשים ברחוב שהציבור פשוט מתעב אותם.
הדוח האחרון של מבקר המדינה על "בזבוזי" הסיעות בכנסת בעת הבחירות שבר שוב כמה שיאים של אטימות, ובחלוף יום או יומיים יישכח הדוח והכול ימשיך להיות כפי שהיה.
כשהתפרסם הדוח, ביום שלישי בבוקר, נזכרתי במקאמה שכתב האמן, במאי, זמר, שחקן וכותב מחונן שמעון ישראלי, שחזר לאחרונה להופיע על הבמה. הנה המקאמה מתוך הספר "הגועל והנפש" שיצא בהוצאת ירון גולן:
"יושב ראש הכנסת הנכבד, נציג מחוקקי ישראל,
מסכם בטלוויזיה את עבודת הבית בדברי שבח והלל.
אתה שומע אותו מתלונן על שחיקת תדמיתה של הכנסת
ועל שאמצעי התקשורת מציגים לפעמים 'תמונה בלתי מנומסת' -
וכשבכל משפט שני הוא מזכיר את 'העלאת קרנו של בית המחוקקים'
נדמה לך שאפילו חברי הכנסת יושבים מאחוריו וצוחקים.
נו, באמת, הראו לי עוד פרלמנט אחד בעולם
שבו מועלית הצעת חוק לדיון בפני כיסאות ריקים באולם.
וזה ביזיון שחוזר על עצמו בטלוויזיה מאז ומתמיד-
אבל יושב ראש הכנסת לא רואה במה זה קשור לשחיקת התדמית.
כל המדינה בוערת, והח"כים שלנו אדישים.
מושב הקיץ מתחיל אצלם בפגרה של שלושה חודשים.
הארץ כולה שרויה באווירת קדרות מעיקה -
והכנסת ריקה.
סחטנות הדתיים את כל המדינה בגרון מחזיקה-
והכנסת ריקה.
האלימות המשתוללת אוכלת בנו כל חלקה-
והכנסת ריקה.
בריונות המתנחלים על מצח כולנו אות קין מדביקה-
והכנסת ריקה.
אימהות בשחור פורצות את חומות השתיקה-
והכנסת ריקה.
במלחמה על שלום הארץ כולה לשני מחנות נחלקה-
והכנסת ריקה.
הממשלה את האבטלה אל שיאים חדשים מזניקה-
והכנסת ריקה.
השחיתות אימצה את הפשע אל חיקה-
והכנסת ריקה.
ואפילו כשהיו"ר קובל על תדמית הכנסת שנשחקה-
הכנסת ריקה.
כן, הכנסת ריקה רבותיי, הכנסת ריקה.
'שליחות נבחרי העם' בקרן זווית נמקה.
הח"כים עסוקים בהעלאת שכרם בנפש שוקקה.
ואין קם ומתפטר - כי נפשם בכיסא דבקה.
ואיש אינו שומע את דממת המשכן
הופכת לזעקה שהבריחה מאות אלפי יורדים אל הגולה הרחוקה.
כי הדוגמה האישית היא הנותנת:
אם הכנסת ריקה - המדינה מתרוקנת.
ורק במשפט אחד אפשר לנחם את מדינתנו הבלתי מובסת: גברת כבר על אויבים רבים - תגברי גם על חברי הכנסת."
2. הבריונים
במוצאי שבת קיבלתי טלפון נסער מידידי מ"ד. הוא סיפר לי על קרוב משפחה של מכר משותף שלנו, נער בן 18, מאלו המוגדרים "חנונים".
הנער , שאינו יוצא לדיסקוטקים ואינו מתגודד בקרנות רחובות או בגנים ציבוריים עם חבורת מסטולים, הלך לסרט עם חבר, ולאחר הסרט, כשעשו את דרכם הביתה, פנו אליהם כמה צעירים, שהיו ככל הנראה מסטולים, וביקשו סיגריות.
ה"חנון" שאינו מעשן, אמר שאין לו כי אינו מעשן, ובתגובה חטף מכה רצחנית בראשו. לרוע המזל, באזור שהוכה היה לו גידול שפיר.
ה"חנון"
בתחילת השבוע עקבתי אחרי המתרחש, והסתבר לי שהעניינים הסתבכו. הנער הצעיר כבר נותח שלוש פעמים, עד יום שלישי אחר הצהריים היה מורדם ומונשם, ורק בתום 24 שעות מרגע הפסקת הליך ההרדמה יהיה אפשר לדעת מה מידת הנזק שנגרם לו.
שוטרי משטרת פתח תקווה שהוזעקו לבית חולים לא הצליחו לחקור את הנפגע, אך מחברו ומעדים במקום האירוע הצליחו להגיע לשני צעירים בני 19, ואלה הובאו להארכת מעצר בחשד לתקיפה.
במקריות מדהימה עלה ביום ראשון לתכנית הרדיו שלי מאזין מהקריות. האיש, שביקש להישאר בעילום שם, היה נסער מאוד, וסיפר במילים נרגשות:
"הבן שלי הוא מאלו שיושבים כל הזמן ולומדים, מה שמכונה "חנון". בסוף השבוע הוא החליט ללכת עם חבר לראות סרט. בדרך חזרה הביתה עברו באיזה גן ציבורי. היו שם חבורות של בני נוער שתויים שקלטו את הבן שלי והחבר שלו, התעלקו עליהם והכניסו להם מכות.
הבן שלי בא מבוהל ופגוע הביתה, אני נחרדתי, הדם עלה לי לראש, הלכתי למטבח, לקחתי כמה סכינים והלכתי לאותו גן ציבורי ששם הכניסו לו מכות.
כשהגעתי לשם ראיתי מאות בני נוער, חבורות-חבורות, חלקם נראו מסוממים, חלקם שיכורים, הייתה אווירת אלימות כמו שרואים בסרטים. לא ראיתי משטרה, לא היו פקחים, הפקרות מוחלטת.
פתאום תפסתי את עצמי ונבהלתי. אני, בן אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, שמעולם לא עברתי על החוק, מסתובב בלילה בגן ציבורי כשבכליי סכינים, ואני מחפש מי פגע בבן שלי. נבהלתי מעצמי, כעסתי על הבריונים האלו למה הם גרמו לי להגיע, הלכתי הביתה בהרגשת ייאוש ודיכאון - מישהו צריך לעשות משהו ומהר, אחרת תהיה כאן קטסטרופה".
ביום שלישי בערב דיבר ברדיו האב של הנער הפצוע המאושפז בבילינסון. "אחראי לביטחון האישי של האזרח צריך ליטול את העניינים בידיים ולהתחיל לעשות משהו שתופעות כאלו לא יקרו שנית", אמר, ובנימת קולו היה אפשר לקלוט את הכאב ואת חוסר האמון שלו שב"מערכת" מישהו שומע אותו ויעשה משהו בנידון.
את שני המקרים האלו אפשר לצרף למאות מקרי הבריונות האלימים המתרחשים בכל סוף שבוע בכל רחבי הארץ.
בסוף השבוע האחרון עשיתי סיבוב לילי במתחם שונצינו-המסגר-תושייה בדרום תל אביב. אווירת המתח חותכת את האוויר, המסטולים מתנדנדים ומתכסחים זה עם זה, שומרי הברים נמצאים בכוננות בפתחי המועדונים, שוטרי היס"מ עומדים בפינת הרחוב, הקללות עפות באוויר - כל המיקס הזה לא משאיר ספק:
אנחנו חיים במדינה אלימה ומסוכנת, ובדפי הסטטיסטיקה של המשטרה על הירידה באלימות אפילו אי-אפשר לנגב.
3. החרמנים
ביום שני כינס האפיפיור בנדיקטוס ה-16 את מועצת הבישופים של אירלנד. הישיבה נערכה בדלתיים סגורות, ועניינה מעשי אונס וניצול מיני שביצעו רבים מאנשי הכנסייה הקתולית בילדים ובבני נוער במשך עשרות שנים.
בעקבות המקרים הרבים שקרו בשנים האחרונות בארץ הקוידש, ובהם ניצלו אנשי דת את תומתם של ילדים ובני נוער וניצלו אותם מינית, אולי כדאי שהרב הראשי (אחד מהשניים לפחות) יזמן אליו את הרבנים וייתן להם בראש, כמו שעשה בנדיקטוס ה-16, ובעזרת השם תיפסק התופעה הנוראה, טפו-טפו-טפו.
4. המוסדניקים
הבטתי שוב ושוב בתמונות 11 המופלאים מדובאי, ורק על פי המראה החיצוני אני מוכן לחתום לכם שכולם עובדים במוסד - במוסד לביטוח לאומי.
בשני המוסדות ישנם אנשי מקצוע שיודעים בצורה המקצועית ביותר להוציא לך את הנשמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם