זוג מחשמל: משפחת בר-טל בעקבות השמש
עפרה ואבנר בר-טל החליטו להפסיק לשלם עבור צריכת החשמל, לייצר אותו בעצמם ולהרוויח ממכירת העודפים. האנשים הירוקים
"כשראינו משהו בנושא אנרגיה, גם הנושא הזה מצא חן בעינינו", מספרת עפרה על המפגש הראשון עם אנרגיה סולארית. "בדקנו וראינו שבאירופה פאנלים סולאריים זה משהו שרץ כבר הרבה שנים, ומאוד הפליא אותנו שבאזור עם משמעותית פחות שמש מאשר בישראל, מאוד מקדימים אותנו".
הם נתקלו
הרעיון מתבסס כולו על ייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים – למעשה כמעט כמו דודי שמש, הן במראה והן בתפיסה. הפאנלים מחוברים לממיר המקושר לחברת חשמל, שתפקידו להמיר את אנרגית אור השמש לאנרגיה חשמלית. הפאנלים מחולקים לסוגים שונים, המובדלים ביניהם בנצילות הממוצעת, כלומר באחוז קרינת השמש שהפאנל הסולארי הופך לחשמל. בסופו של דבר, מדובר בייצור חשמל עבור חברת החשמל.
המערכת הסולארית דורשת שטח גג גדול, ולכן הפנייה הראשונה של החברות הייתה בעיקר למושבים ולקיבוצים. משפחת בר-טל ענתה על הדרישה עם השטח החקלאי שברשותה, והחברה התקינה את הקישור מול חברת החשמל. עם ההתקנה נדרשו גם שינויים תשתיתיים והתאמת חיבורים על פי הנחיות חברת החשמל, ובסופו של דבר נחתם חוזה מול המשפחה, ובו התחייבות חברת החשמל לקנות את כל החשמל המיוצר על ידם למשך 20 שנה. כל עת שהשמש זורחת, מיוצר חשמל המחובר ישירות לקו מתח של חברת חשמל, ללא אגירה.
לאחר תהליך ההתקנה התחברה המשפחה למחשב שמספק מדי יום סקירת כמויות החשמל שייצרו בבית בר-טל. "מבחינתנו זו תיבה שאומרת לנו כמה דו תחמוצת הפחמן חסכנו לכדור הארץ", אומרת עפרה.
ומה לגבי האינטרס הכלכלי?
"מובן שגם הוא קיים. קשה להעריך את החשבון השנתי אך אנחנו מקווים שבדיעבד זה משתלם. מבחינתנו אנחנו מאוד שמחים להיות בעסק, גם מההיבט הכלכלי שלנו וגם מההיבט שאנחנו עושים משהו למען כדור הארץ. מדובר בהשקעה כספית גדולה - המערכת פועלת מאז אוגוסט 2009 ואם תהיה מספיק שמש, תחזית החזרת ההשקעה היא בין שש לשבע שנים. נתון יותר מעניין זה שעד כה חסכנו 20 טון דו תחמוצת הפחמן", מספרת עפרה בגאווה.
כמה כל העסק עולה?
"היום יש מערכות ביתיות בסדר גודל של 80 - 100 אלף שקל, כשההחזר הכספי של הצריכה הביתית פרוס על יותר שנים, בחלוקת החזר של כ-1,000 שקל בחודש. המערכת שלנו פרוסה על שטח גג חקלאי מאוד גדול של 500 מטר מרובע, מייצרת כ-50 קילו ואט לשעה, ולכן התחזית להחזר קצרה יותר".
היה לכם בכלל עם מי להתייעץ? מה אמרו השכנים?
"כשאנחנו בזמנו פנינו לברר מול בנקים לגבי הלוואה, בכלל לא הבינו במה מדובר, לעומת המודעות הגבוהה היום בה יש בנקים שמאוד באים לקראת אנשים שרוצים לעשות מעשה דומה. היינו הראשונים במושב לעשות את הצעד הזה, והיום הרוב מסכימים שזה משתלם ונכון, במיוחד לאור המצב הכלכלי והאקלימי הנוכחי. לראיה, מי שיכול מצטרף לרעיון וכיום אנחנו כבר לא המשפחה היחידה במושב עם המערכת הסולארית.
"היו כמובן כאלה שאמרו שזה לא כדאי, ועד היום טוענים שההשקעה באופן יחסי גבוהה מדיי. אפילו היינו בקורס של מומחה לכלכלה, שטען שמבחינה כלכלית זו השקעה שאינה כדאית. בכל אופן היום יש הרבה יותר ביקוש מהיצע, כי העלו את מגבלת מספר היחידות הסולאריות, שבימינו עמדה על 700 יחידות לבית".
ממחקרים שנעשו בישראל ובעולם, ניתן להעריך את כמות האנרגיה החשמלית שתייצר מערכת סולארית בכל מקום בעולם. מובן שבכל נקודה האנרגיה תהיה שונה כתלות במספר משתנים - כמות קרינת השמש, זווית השמש, טמפרטורה, הצללות ועננים וסיבות נוספות. רוב המשתנים מצביעים מאוד לטובתה של ישראל, ובכל זאת אנחנו מפגרים מאחור.
בספרד קיימות מערכות סולאריות כבר יותר מ-20 שנה, באוסטריה ניתן לאתר שבשבות רוח ופאנלים סולאריים רבים המותקנים על הגגות ובגרמניה יש תכנית לפיה 50% מהחשמל במדינה ייוצר על ידי אנרגיות מתחדשות בשנת 2050. ממשלת ישראל החליטה להיכנס לתחום ייצור חשמל לאספקה ביתית לאור המחויבות הבינלאומית ובעצם – למה לא? ההשקעה הראשונית היא של האזרח ואילו השקעת הממשלה נפרסת לאורך זמן רב.
ובכל זאת, היישום של שימוש במקורות אנרגיה סולאריים בישראל, למעט השימוש בדודי שמש, הוא מועט. חברות ישראליות רבות הקימו מבני אנרגיה סולארית ברחבי העולם, מאריזונה וקליפורניה בארה"ב ועד ספרד ומדינות נוספות באירופה. רק במרץ 2008 פרסם משרד התשתיות את השלב המקדים של מכרז למיון מציעים להקמת שתי תחנות סולאריות, ועד היום יש רעיונות הנותרים בגדר רעיונות בלבד, להקמת מתקנים סולאריים נוספים בישראל.
ב-2008, עם התגברות הלחצים העולמיים בנושאי איכות הסביבה, אושרו תקנות ברשות החשמל לעידוד התקנת מערכות סולאריות ביתיות, כאשר החשמל העודף שנמכר לחברת החשמל הוא בתעריף מיוחד (פי 4 מתעריף הקניה הרגיל).
למעוניינים, בפורטל האנרגיה הסולארית בישראל מחשבון מערכות סולאריות לחישוב עלות המערכת הסולארית לפי שטח גג והספק, והרווח על פני 20 שנה.
רוצים גם להשתתף במדור ולספר לנו על אורח החיים הירוק שלכם? פנו אלינו - yarok@nrg,co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם