לצה"ל אין לוביסטים
צדקה מועצת החלב בהחלטתה לפסול קמפיין בהשתתפות הדוגמן מייקל לואיס שלא שירת בצה"ל. חבל שהיא קיבלה את ההחלטה באיחור
פסילתו של לואיס נומקה בעומס עיסוקיו של הדוגמן. החלטת מועצת החלב לא התקבלה ממניעים ציוניים ולא בגלל שהדוגמן לא שירת בצה"ל. לו הדבר היה תלוי בה, הדוגמן היה חושף כיום בפני פרות המחלבה את ריבועי בטנו - והכל משיקולים עסקיים ציניים.
מבחינתה, הייתה מועצת החלב נוהגת כאחרונת חברות ההלבשה התחתונה או יצרנית אביזרי ספורט. עובדה שחכמי המועצה לא בדקו במגעים הראשונים לקמפיין את פנקס השירות של לואיס. נסיגת מועצת החלב מהחלטתה הראשונית התקבלה אך ורק בגלל לחץ ציבורי שהפעיל הפורום לשוויון בנטל והחשש לתוצאות הכלכליות של המהלך.
בהנהלת המועצה, שהיא גוף ציבורי, חששו ובצדק מהנזק שהלקוחות עלולים לגרום לתוצרת החלב, אם חבריה יתעלמו מהלחץ לפסילת הדוגמן. הם החליטו שעדיף לא להסתכן בהפגנות הכוללות שפיכת כדי חלב מול משרדי הנהלת המועצה.
להכאיב דרך הכיס
"הפורום לשוויון בנטל" מתפקד כמו כל קבוצת אינטרסים במדינת ישראל. טוב שהוא קיים. הוא מקדם את האינטרסים של צה"ל בקרב נגד כמה קבוצות באוכלוסייה ששכחו כנראה את המציאות הביטחונית שבה אנחנו חיים.
העובדה שבמדינת ישראל של 2010 אנחנו זקוקים עדיין לקבוצות לחץ כדי להסביר את חיוניות השירות הצבאי כואבת לכשעצמה. צה"ל אינו מעסיק יחצ"נים או לוביסטים. כל עוד גופים עסקיים לא מבינים את מה שבכל מדינה מתוקנת צריך להיות ברור מאליו, אין לנו ברירה וצריך להכאיב להם דרך הכיס.
כך פועלת השיטה בישראל, שבה קיימות קבוצות אינטרסים צרכניות נוספות, כשהבולטת בהן היא המגזר החרדי.
סביר מאוד להניח שמועצת החלב, בנק או חברת סלולר לא היו מעלים על דל מחשבתם את האפשרות להפר אפילו נקודתית את כללי הכשרות או להפעיל מחלבות בשבת. את התוצאות הם היו מרגישים בכיס באופן מיידי.
למסקנה שהגיעה מועצת החלב צריכים להגיע גופים ציבוריים נוספים הסמוכים על כספי משלם המסים. אלה צריכים להיות, בין השאר, רשויות מקומיות (לקראת מופעי העצמאות המתקרבים), זכייני טלוויזיה, ועדי עובדים ועוד. לא צריך לשנות את החוק, אלא רק את הראש. אין מה לעשות: כל עוד צה"ל אינו צבא לגיון זרים, השירות הצבאי הוא עדיין התרומה המסמלת יותר מכל את תרומתו של האזרח למדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם