אווה בראון: אשת הסוד של הפיהרר הנאצי
ספר חדש חושף כי הפילגש של אדולף היטלר החזיקה בהשפעה גדולה יותר ממה שסברו על הפיהרר, וידעה על כל מהלכי המשטר הנאצי
ההיסטוריונית הייקה גורטמייקר, תושבת ברלין, חושפת אווה בראון שונה לחלוטין מזו שהכרנו עד כה: אישה מעורבת מאוד בפוליטיקה, שזכתה בחיבתו של היטלר, נהנתה מחיי מין בריאים עמו, תמכה בפוליטיקה הנאצית והעניקה לפיהרר תמיכה פסיכולוגית.
הספר "אווה בראון-לחיות עם היטלר", שיצא החודש לאור בהוצאה היוקרתית "ס.ה. בק", הוא תוצאה של שלוש שנות מחקר. גורטמייקר הצליחה להגיע למסמכים, מכתבים, קטעי יומנים וצילומים שלא נראו קודם או שלא נחקרו לעומק.
"אווה בראון מככבת בסרטים, הצגות, רומנים וספרי זיכרונות היסטוריים", סיפרה גורטמייקר לאובזרבר, "אבל התדמית שלה היא תמיד של בלונדינית סתומה, שלרוע מזלה התאהבה בשטן בכבודו ובעצמו. זו תדמית שגויה שיש לתקן. האמת היא שבראון הייתה קפריזית, נאמנה מאוד לדיקטטור, עד כדי כך שבחרה למות עמו. הוא, מצדו, העריץ אותה".
לפי המחקר שערכה גורטמייקר, בראון הייתה מעורה מאוד בכל נבכי הפוליטיקה והמדיניות הנאצית, ולא עשתה שום מאמץ כדי להשמיע קול נגד השואה. "היא הייתה בעניינים, לגמרי בעניינים, וידעה בדיוק מה קורה", אומרת ההיסטוריונית הגרמנית. "אי אפשר לומר שהיא השקיפה על הכל מהצד".
שר התעמולה של היטלר, ג'וזף גבלס, כתב ביומנו ש"בראון הייתה בחורה חכמה שהייתה חשובה מאוד לפיהרר". גורטמייקר אף מצאה עדויות לכך שבראון הייתה נוכחת בפגישות של היטלר עם בכירים נאצים. ביחסים בין השניים היה גם ממד של יחסים יומיומיים בין בני זוג, כולל ריבים רגילים לגמרי, שההיסטוריונים נגעו בהם רק לעתים נדירות. למשל, בראון סירבה להיות צמחונית כמו היטלר. "לא סובלת את האוכל הזה", היא אמרה.
גורטמייקר סבורה שהתדמית שנבנתה לבראון אינה מקרית והיא גם יודעת מה הגורם לכך: היסטוריונים בריטים ואחרים, כמו איאן קרשו ויו טרבור-רופר, וכן הגרמני סבסטיאן הפנר, שקבעו שבראון לא הייתה משמעותית, ויחסיה עם היטלר היו בנאליים.
לפי גורטמייקר, בחלק מכריע ביצירת התדמית הזו של בראון אוחז טרבור-רופר.
"טרבור-רופר ביסס את קביעתו על דבריו של אלברט ספיר, שר החימוש של היטלר, שעמו ניהל שיחות ארוכות", אומרת החוקרת הגרמנית. "ספיר אמר'כל ההיסטוריונים שינסו לחקור את דמותה של אווה בראון והשפעתה, צפויים להתאכזב', והוסיף שלנשים, ככלל, לא היה תפקיד משמעותי במפלגה הנאצית. הוא התייחס בכך לכל הנשים - מנשים של בכירים במפלגה ועד המזכירות. הגישה השלטת הייתה אז שיש להגן על נשים באופן כללי, וכך זה הפך להנחה רווחת, שלנשים היה תפקיד שולי מאוד בפוליטיקה של הרייך השלישי".
היטלר פגש את בראון לראשונה בשנת 1929. הוא היה כבר בן 40, והיא בת 17. בראון עבדה בחנות המצלמות במינכן שבבעלות הצלם הרשמי שלו, היינריך הופמן. לדברי בתו של הופמן, המשפט הראשון שהיטלר אמר לבראון היה "האם יורשה לי להזמינך לבוא עמי לאופרה, העלמה אווה? את מבינה, אני מוקף גברים, ולכן אני יודע איזה עונג זה ליהנות בחברת אישה".
אחרי אותה הזמנה יצאו היטלר ובראון לכמה וכמה דייטים בבתי קולנוע ובמסעדות. בראון הייתה לצדו בבונקר בברלין בעת שהעיר נכבשה על ידי הרוסים בשנת 1945 והתאבדה יחד עמו ב-30 באפריל אחר הצהריים.
גורטמייקר גורסת שההכרה בכך שלהיטלר הייתה "מערכת יחסים נורמלית" היא חלק חשוב בתהליך, שמאפשר לראות את היטלר כתוצר של החברה הגרמנית במחצית הראשונה של המאה העשרים. "עד עתה הוא הצטייר כאדם שלא מסוגל לחיים פרטיים", היא אומרת. "הוא אמר שלא יוכל להתחתן משום שהוא כבר נשוי לגרמניה".
הציבור הגרמני מעולם לא אמור היה לדעת על קיומה של בראון, ועל נישואים בכלל לא היה על מה לדבר. היטלר אמר לספיר: "זה כמו ששחקן מפורסם מתחתן. מבחינת הנשים שמעריצות אותו זה כבר לא אותו הדבר". אבל היחסים של היטלר עם בראון היו הכל חוץ מבנאליים. בצוואה שלו, שכתב בשנת 1938, היא מופיעה מיד אחרי המפלגה הנאצית.
לבראון היה בית משלה באתר ברגהוף שבאלפים הגרמניים. היא העבירה שם את זמנה בין הביקורים של היטלר בקריאה, קניית נעליים, טיולים ומסיבות. "כאשר היטלר הגיע לשם, הם ניהלו משהו שאפשר לכנותו 'חיים בוהמייניים'", אומרת גורטמייקר.
החוקרת הגרמנית גם "משוכנעת לגמרי" שבניגוד לדעה הרווחת להיטלר ובראון היו חיי מין נורמליים לגמרי. חבריה וקרוביה של בראון מספרים שהיא צחקה בעת שראתה תמונה של ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין יושב על הספה בדירתו של היטלר במינכן בשנת 1938 ואמרה: "אילו רק ידע צ'מברליין מה הלך שם, על הספה הזו".
"זה פשוט לא התאים לתדמית שהייתה לאנשים על היטלר", קובעת גורטמייקר. "במיוחד נשים לא אהבו את זה. איך יכול להיות, הן שאלו, שיש מישהי מספיק טובה בשביל היטלר?". עם זאת, בעבר דווקא היו ניסיונות לברר מה בדיוק הלך שם בין היטלר לבראון. לאחר שהיטלר היה מבלה עמה בברגהוף, היו העובדים בוחנים את הסדינים והכריות, מחפשים רמזים למה שהתחולל שם בלילה - אבל לא מצאו דבר, ומסקנתם הייתה שהיחסים בין הפיהרר לבראון אפלטוניים בלבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם