"האדם עושה שימוש לרווחתו בבע"ח תוך פגיעה והתאכזרות"
איך הפך משפטו של מפטם אווזים מתוחכם לכתב אישום נגד מדינת ישראל ותעשיות המזון שמתעללות בבעלי החיים. אברהם הימן, סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, מציג מניפסט נגד תעשיית המזון המודרנית והדרכים הציניות והאכזריות שבהן האדם מנצל לצרכיו את בעלי החיים
רן וחנון ממושב פתחיה ניסה להתחכם לחוק. הוא המשיך לפטם אווזים, אבל קיצר את הצינור. במקום להחדיר אותו לוושט, הסתפק בהכנסתו למקור. השיטה עובדת כך: תופסים את האווז בראשו, מחזיקים אותו בין הרגליים, פותחים בכוח את המקור ומחדירים לתוכו צינורית שמחוברת למכונת הלעטה. המכונה מזרימה את המזון פנימה. הטקס נערך בין פעמיים לחמש פעמים ביום, עד שמגיע זמנו של האווז לשחיטה. או אז הוא נגאל מייסוריו.
את המאבק נגד וחנון התחילו פעילי "אנונימוס", שרחרחו סביב הנעשה בחווה שלו ואספו עדויות. בעקבותיהם נכנס לתמונה משרד החקלאות, וב-2007 הוגש כתב האישום. בשבוע שעבר פרסם אברהם הימן, סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, את הכרעת הדין. וחנון הורשע, במאי יינתן גזר הדין.
אלא שפסק הדין של השופט הימן הוא מסמך מרתק לא רק בגלל הרגלי ההאכלה הידידותיים של המפטם מפתחיה. השופט מנצל את ההזדמנות והופך את המשפט, בדרך ערמומית מעט, למניפסט חריף נגד תעשיית המזון המודרנית והדרכים הציניות והאכזריות שבהן האדם מנצל לצרכיו את בעלי החיים. שופטים בישראל, אם לנקוט לשון המעטה, לא מרבים להתבטא כך.
פוגעים באווזים. בינתיים מדינת ישראל, ותעשיית המזון שלה, חמקו מצרה גדולה
אנונימוס
"בקליפת אגוז ייאמר כי אין מחלוקת שהאדם עושה שימוש לרווחתו בבעלי החיים", חונך השופט הימן את הדיון המוסרי-ציבורי, "ולעתים השימוש שנעשה הוא תוך פגיעה ואף התאכזרות בבעלי החיים. דוגמה בנאלית, לכאורה, היא ברכיבה על סוסים. נראה לכאורה שרכיבה על סוסים אינה מעשה המעורר מחלוקת. האמנם? האם מטבע בריאתו נועד הסוס לשאת על גבו בני אדם, שלעתים נוהגים בו ביד קשה, או שמא אומר ברגל קשה, תוך דרבונו לדהור? האם אין בתחרויות סוסים, בהם רוכבי הסוס מכים בהם ללא רחם ומדרבנים אותם במכות רגליים לבטן, כדי התעללות בהם?".
הסוסים הם רק הסיפתח. השופט ממשיך: "איני דן בשאלה האם גידול בעלי חיים בדרך שאינה טבעית להם הוא מעשה ראוי. איני עוסק בשאלות האם גידול עופות ופיטומם לשם צריכת
בשרם, או לצורך הטלת ביצים, כשהם מצויים בצפיפות עד אפס מקום, בכלובים צרים בלי יכולת לנוע ובלי מתן שינה באופן שאור דולק בלולים במשך כל שעות היממה, הוא התעללות בבעלי חיים. איני עוסק בשאלה אם גידול פרות ברפת באופן שניצול תנובת החלב של הפרה יהא מקסימלי, תוך הזרעה מלאכותית חוזרת על עצמה במחזוריות שאינה טבעית לפרה, הוא מעשה ראוי שאין בו התעללות. איני דן בשאלה אם שינויים גנטיים והורמונליים הגורמים לעטיני הפרה לגדול לממדים עצומים, עד כדי להגיע כמעט אל הקרקע, לשלולית הבוץ בה היא רובצת או עומדת שעות רבות, הם מעשים ראויים או שמא התאכזרות".
השופט הימן הבהיר כי אינו מחווה את דעתו גם על המצב האבסורדי שיצר החוק החדש - לפיו אסור לפטם אווזים בישראל, אבל מותר לייבא את כבדיהם של אווזים שפוטמו בחו"ל ולהגיש אותם במסעדות היוקרה. סגן נשיא בית המשפט שב והזכיר שהוא לא דן בכל אלה, ומסתפק בפסיקה באשר למקרה הפרטי שהונח על שולחנו. נראה שמדינת ישראל, ותעשיית המזון שלה, חמקו מצרה גדולה.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם