באופן טבעי: רני וחדוה כשר מגדלים ילדים בירוק
הם דוגלים בחיים טבעיים וקוראים ל"שיבה הביתה". יש להם מכונית הפועלת על גז והם מוטרדים מההתמכרות לטכנולוגיה. הזוג הירוק שילמד אתכם איך לגדל תינוקות. האנשים הירוקים
רני וחדוה כשר (בני 49 ו-43 בהתאמה) מקיבוץ כפר גלעדי, נשואים זה לזו והורים לשישה ילדים, כשהבכורה בת 17 והצעיר מביניהם בן 5. פעילי סביבה משנת 1982.
לאחר סיום השירות הצבאי רני התחיל לעבוד כמדריך בחברה להגנת הטבע בבית ספר שדה חרמון. לאחר שנתיים הוא עבר לירושלים ולמד באוניברסיטה העברית תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני בבוטניקה. שם הכיר בשנת 1990 את חדוה, ויחד הם חזרו לחרמון. רני עבד כרכז הדרכה, כמדריך בכיר וכמנהל מרכז מידע חרקים של החברה להגנת הטבע.
"לאחר נישואינו", מספרת חדוה, "התחלנו בעשייה סביבתית-משפחתית – הרבה לפני שהיה לנו פח קומפוסט בבית. בחרנו בהנקה ממושכת ללא בקבוקים ובקופסאות מזון מלאכותי לתינוקות. נפטרנו ממיטת הסורגים שקיבלנו במתנה ועברנו ללינה
לדבריה, נושאים אלו אינם נחשבים עדיין כמעשים ירוקים, אולם השימוש באמצעים טבעיים לצורך הזנת התינוק (הנקה), שמירת חום גופו (לינה משותפת) ושמירה על בריאותו – כל אלו מביאים לחיסכון משמעותי בשימוש באנרגיה, בחומרי גלם, בייצור, באריזה ובהובלה.
בהמשך בחרו השניים בדרכים נוספות לגידול תינוקות באופן טבעי. שימוש במנשא בד במקום בעגלה, בישול אוכל טרי בבית במקום קניית מוצרי מזון ארוזים, כמו מחית פירות או ביסקוויטים מיוחדים ושימוש בבגדים יד-שנייה. מקבץ הטיפים הללו ונוספים מופיעים גם בספר שהפיצו לפני מספר שנים, 'תינוקות באופן טבעי'".
בשנת 1995 רני וחדוה התחילו להוציא לאור את העלון "באופן טבעי", יחד עם שתי משפחות נוספות שבחרו בחינוך ביתי. "עם התרחבות העלון ופתיחת פורום קהילתי באינטרנט הפועל עד היום, התחילה להיווצר קהילה של משפחות החיות באופן טבעי ובוחרות בחלק או בכל החלופות הטבעיות, כגון: הריון ולידה ללא התערבות (ובבית, אם אפשר), הנקה ממושכת, בלי חיסונים, בלי אנטיביוטיקה, בלי גן ובית-ספר, ויש כאלו שחיים גם בלי טלוויזיה או בלי מקרר".
במשך השנים הרבות של גידול תינוקות וילדים באופן טבעי רני וחדוה אימצו, בזו אחר זו, גם פעולות ירוקות נוספות שאינן קשורות לגידול ילדים. "הילדים שלנו חותלו בחיתולי בד במקום בחיתולים חד-פעמיים", הם מסבירים. "איננו משתמשים כלל בכלים חד-פעמיים וקונים בשוק בשקיות בד שתפרנו ממצעים ישנים, נמנעים מצריכת מוצרים מיותרים, קונים באריזות גדולות ומשתדלים להמעיט בנסיעות". ויש להם גם מכונית הפועלת על גז.
ומה לגבי חיסכון במים?
"בביתנו הקודם בראש פינה בנינו מערכת של מיחזור מים ואיסוף מי גשם, אשר אפשרה לנו לחסוך מים הן ברמה הטכנית והן ברמה האישית. הרגלי החיסכון עברו איתנו גם לאחר שעברנו לגור בקיבוץ. כאן אין שעון מים, אך תודעת החיסכון כבר מוטמעת בנו ובילדינו. בביתנו החדש אנו מסתפקים בהפרדת אשפה ובתעשיית קומפוסט שכונתית ומקווים להתחיל בקרוב גינת ירקות שתפעל על פי עקרונות הפרמקלצ'ר".
רני הוא מתכנן פרמקלצ'ר מוסמך. לאחרונה הוא גם השתתף בקורס הכשרת מדריכים בטבע עברי, שהיא עמותה המקדמת אחריות סביבתית יהודית בישראל. "אני מקווה לשלב את המודעות הסביבתית עם היכרות המקורות היהודיים והציוניים שלנו; לאו דווקא דרך חזרה בתשובה (אנו אמנם חרדים-סביבתיים אך מצד שני חופשיים-חרדים), אלא דרך חיבור עם המקורות הרוחניים והארציים שלנו".
במקביל, רני פועל כבר זה זמן להרחבת המודעות הסביבתית באצבע הגליל; הן על ידי הקמת פורום איזורי שילווה צוותים מקומיים לקידום עשייה מקיימת ביישובם, והן בהסברה ובייעוץ לחברות או למוסדות מדוע כדאי גם כלכלית וגם גלובלית לפעול באופן מקיים וכיצד לעשות זאת.
מה שמטריד במיוחד את בני הזוג כשר הוא ההתמכרות לטכנולוגיה. "החיים בבית (ילדים בבית, עבודה בבית) מחייבים שימוש באמצעים טכנולוגיים", אומר רני. "הן כדי להמשיך להיות מחוברים לעולם, והן כדי להתפרנס. כך, הן המחשב והן הטלוויזיה, שלא לדבר על הפקס והטלפון לסוגיו, נמצאים בשימוש אינטנסיבי על ידינו ובהכרח גם על-ידי ילדינו. היינו רוצים מאד להמעיט ככל הניתן בשימוש בטכנולוגיות אלו, אשר במידה רבה התמכרנו אליהם, ולחזור לחיים יותר 'ארציים' ופחות 'וירטואליים'".
מהו המסר הירוק שלכם?
"אורח החיים המערבי נותן לנו כיום הזדמנויות רבות ותורם רבות לנוחות החיים שלנו. אולם הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בצריכת יתר ובזיהום. כאשר מתחילים להיות מודעים לכך שלכל נוחות יש מחיר סביבתי-מוסרי-משפחתי-קהילתי-אישי קל יותר לוותר על חלק מהנוחות הזאת, כדי להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלנו.
"לכן עלינו ללמוד להכיר בעובדות ולהשתדל כמה שאפשר; לחיות באופן טבעי, לצרוך ולזהם כמה שפחות ולהגביל את הצריכה שלנו למוצרים בעלי טביעת רגל אקולוגית קטנה יותר: אכילת פחות בשר ויותר ירקות ופירות מקומיים ואורגניים, הימנעות מצריכת מוצרים המיוצרים בדם-יזע-וניצוּל, וכדומה. ובמקביל להרחיב את הקשר עם הסביבה המיידית – משפחה, קהילה והאזור הקרוב".
איך זה בא לידי ביטוי?
"ה'שיבה הביתה' עשויה להתבטא לא רק בחינוך ביתי, כפי שאנו בחרנו, אלא גם בריכוז מאמצים נוספים בבית ובסביבתו – הפיכת הבית למרחב נעים הצורך מעט משאבים, עבודה מהבית, כלכלה מקומית, גידול מזון בבית או קניית מזון מקומי והרחבת הפעילות התרבותית המקומית (מסביב לגינה קהילתית, למשל)".
נשאר לכם עוד חלום ירוק להגשים?
"כן. להקים באיזור שלנו חווה אקולוגית-לימודית, אשר תאפשר לתושבי האזור לרכוש את הידע ולהרחיב את המודעות לאפשרויות הרבות של אורח חיים בר-קיימא".
ליצירת קשר עם רני וחדוה כשר: beofen.tv@gmail.com רוצים גם להשתתף במדור ולספר לנו על אורח החיים הירוק שלכם? yarok@nrg.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם