שליפות עם נתי רביץ
משחק – שליחות מהקב"ה, טלוויזיה – הציבור רוצה כיום תוכן, שולי רנד – כפרה עליו, יהדות – רומן עם החיים, אהבה – הרבי מלובביץ'
נתי רביץ צילום: רענן כהן
ב-1991 השתתף בגרסה העברית למחזמר "שיער", באותה השנה אף החל את לימודיו המשחק ב"בית צבי". רביץ שיחק בסדרות טלוויזיה רבות, ביניהן: "כסף קטלני", "לחיי האהבה" ו"מילואים", ובסרטי קולנוע: "פעמיים בוסקילה", "סוף העולם שמאלה", "אביבה אהובתי" ועוד. הוא גם שיחק רביץ בהצגות, בעיקר בתיאטרון הבימה ואף העלה יחד עם אחיו דורון, מופע בשם "אחים חסרי מנוח". בנוסף הוא גם כותב ומלחין מוזיקה ומנגן בהרכבים שונים.
בשנים האחרונות התקרב רביץ ליהדות וכיום הוא מנחה את התוכנית – "עונג שבת", בכל יום חמישי בערוץ הידברות. בימים אלו אפשר לראות את רביץ על המסך ב"נשות הטייסים". הוא מתגורר בתל אביב ואב לשניים.
טלנובלות
כיף לעשות מידי פעם, משלמים בעין יפה. מעבר לכך, אני מעדיף לשחק בתוכניות עם עומק דרמטי ומעניין, כולל תוכניות עם תוכן יהודי. תכנים יהודיים לא חייבים להתקשר דווקא לסממנים יהודיים חיצוניים אלא לרעיונות שנוגעים לכולנו כעם יהודי ושאפשר ללמוד מהם, כמו הצגות היסטוריות מהתנ"ך. זו בעצם הבשורה של העם היהודי לעולם.
צוות נשות הטייסים צילום: עידו לביא
אני חושב שיש היום התעוררות מצד הציבור לדברים עם תוכן. בתי-אב לא דתיים מעודדים את הקמתה של טלוויזיה כשרה, עם תכנים חיוביים ויהודיים ללא כל הזבל שקיים היום בעידן הריאליטי. אני מאמין שתהיה הפיכה, לאנשים יתחיל להימאס והם יחפשו את האמת, את ההתקרבות לנקודה הפנימית. אבל אי אפשר לצפות שזה יקרה ביום אחד. יש לנו עוד הרבה עבודה.
מילואים
נורא נהניתי, ראשית כי עבדתי עם במאי (אורי ברבש) ושחקנים מהשורה הראשונה על תסריט נפלא. מעבר לכך זו סדרה מרגשת, אני גאה בה מאוד. אין בכל העולם מציאות כזו, שבה בטחון המדינה קשור כה חזק לחיי המשפחה והעבודה של כל אחד ואחד מאיתנו. בסך- הכול הסדרה הזו הוציאה טוב את המילואימניקים.
אורי ברבש, דרור קרן ונתי רביץ על הסט של ''מילואים''
מה שקשור בעצמיות הנפש. בשבילי המשחק הוא אחד הרומנים הכי יפים עם הבריאה, אחת מהשליחויות שקיבלתי מהקב"ה. ההתקרבות שלי משדרגת אותי בכל מיני מובנים - במשחק, במוזיקה, ביחסים שבין אדם לחברו ובתוך המשפחה.
הבימה
סוג של בית. מקום שאני נהנה לעבוד בו ושנותן לי הרבה מקום לביטוי. כל שנותר לי זה להודות לו על כך.
הקולנוע הישראלי
עושה הרבה חיל, מאוד מסקרן. בעולם יש הרבה פתיחות וסקרנות כלפי היצירה המקומית שלנו, כולל סדרות טלוויזיה. הייתי שמח אם הממשלה הייתה יודעת איך להשקיע במגזר הזה, כי הקולנוע יכול להיות שליח הסברה מצוין ברחבי העולם. לצערי, כיום אנחנו
לא מסבירים את עצמנו טוב. למרות שיש בידינו את כל הכלים והתשתיות, אויבינו מסבירים את עצמם ביעילות רבה יותר מאיתנו. חבל מאוד שלחייל הישראלי אין דימוי טוב בחו"ל. מתמקדים רק בשלילי במקום להעביר את הכבוד שנהוג כאן כלפי חיי אדם.
אלוקים
עצום וגדול מידי מכדי לתאר בכמה משפטים.
יהדות
הרומן שלי עם החיים. התורה, הספרים, הלימוד והמצוות הם פשוט עולם ומלואו, חסד נפלא מהקב"ה. לצערי הדת עדיין נתפסת בקולנוע כסטריאוטיפית, חסרים לנו עוד יוצרים בתחום הזה כמו שולי רנד. צריך להציג את היהדות כדבר נפלא, והלוואי והדימוי הזה ישתנה. במוזיקה ובטלוויזיה השינוי הזה כבר קורה לאט- לאט, כמו בערוץ תכלת או בערוץ הידברות.
הקבלה
התורה שבכתב והתורה שבעל-פה הן כזה דבר עצום, שלא ניתן לתיאור בכמה מילים. אלה ספרים שהפעולה שלהם על האדם ועל תפקודו היא פשוט אחרת. רומן, לדוגמה, יכול להרחיב את הלב ואת הרגש, ספר היסטורי או מדעי יכול לאתגר את הפן השכלי, אבל העיסוק בתורה מכניס אור לתוך המערכת - משהו שקשה להבין בעזרת השכל.
מסורת- ב"ה מצליח לעמוד במשימה. אני עושה מה שאני יכול, משתדל תמיד להתקדם בצורה איטית אך סולידית.
כיפה
יראת שמיים.
שולי רנד
כפרה עליו. התופעה הזאת של מוזיקה יהודית היא נפלאה, זה אחד הסממנים לצימאון של אנשים לתוכן. יוצא אדם עם כל התחפושת- זקן, כובע, מעיל ארוך- ונהיה כוכב רוק בפרופורציות שאף אחד לא דמיין. שולי הוא בן אדם מקסים, עם מסרים מדהימים ומוזיקה נפלאה. אני מודה לקב"ה שגרם לדבר המבורך הזה לקרות. שרק יעלה וימשיך. אגב, הוא התארח באחת התוכניות של "עונג שבת", שאני מנחה בערוץ הידברות. ניתן לצפות בתוכנית כאן.
שולי רנד בהופעה צילום: רענן כהן
חרדיות
לצערי, יש לחרדיות דימוי לא טוב בגלל מיעוט שמוציא להם שם רע. אלו שהולכים להיפגש עם אחמדינג'אד הם חבורת עכבישים, אלו שזורקים אבנים בשבת מול חניון לא מבינים את המשמעות של השבת. חרדי אמיתי הוא לאו דווקא זה שיש לו תחפושת חיצונית אלא מי שהולך בדרך התורה ותיקון המידות, מישהו שעושה קריירה מלהיות בן-אדם, שדואג לזולת שמסביבו, שחרד לדבר ה'. בן-אדם כזה לא יכול לזרוק אבנים בשבת.
חילוניות
בדור ההורים שלנו הדת נתפסה כמשהו ארכאי, פרמיטיבי. היה מן טרנד כזה להתנהג ככל הגויים. למעשה, בכל חילוני יש את הנקודה היהודית שיכולה להתעורר בכל מצב ובכל זמן, אי- אפשר לברוח מזה. זה שאתה לא רואה או לא רוצה לראות את זה, לא אומר שזה לא קיים. אני מאמין שהיהודי הכי רחוק מהדת – אם תגיד לו לוותר על היהדות שלו, הוא יבין שהוא לא מסוגל.
הרב זמיר כהן
תותח על, וולקן. הייתי מאוד שמח לחשוף כמה שיותר אנשים אליו.
ערוץ הידברות
בונבוניירה, זה אחד הניסים הגלויים. אני נורא נהנה לעבוד איתם, אנשים מתוקים ומקסימים שאין דברים כאלה.
עונג שבת
רוצה להאמין שזו שליחות, כי להיות שליח של הקב"ה זה כבוד גדול מאוד. מודה לו על החיבור עם ערוץ הידברות ועם התוכנית.
אהבה
הילדים שלי, הרבי מליובאוויטש.
הרבי מלובביץ'
ציפור הנפש. התחלתי לשיר לפני המשחק. באיזשהו שלב המשחק נהיה מקצוע, אז אמרתי לגיטרה: מאמי, חכי כמה שנים, אני אחזור. באמת עברו מאז כמה שנים, ובעזרת השם אני מתחיל בהופעות לקראת פרויקט שנקרא "השם נתן" (שכולל בשמו את אחד משמותיו של הקב"ה).
ארץ ישראל
הבית.
אילת
מעבר להיותה עיר הולדתי, מסתבר שבכל תקופה בחיי יש לי איתה קשר מיוחד: אחרי הצבא יצא לי לעבוד באילת כחלק מצוות בידור בישרוטל, ובהמשך באתי לשם כדי לצלם סרטים וסדרות. אני מופיע בה גם עם אחי, ובעבר הופעתי שם גם עם ההרכב שהיה לי בזמנו.
ארצות הברית
ילדות כיפית. הילדות שאני זוכר יותר היא זו מנצרת עילית, אליה הגענו לאחר שחזרנו ארצה מארה"ב .
פוליטיקה
לא מבין בזה.
גלעד שליט
שה' יחזיר אותו הביתה במהירות וביעילות הגבוהות ביותר.
אינטרנט
חלק מהחיים, פלטפורמה מצוינת להפצה. לצערי, הרבה מזה מנוצל לשימושים שליליים שלא מוציאים את האדם באופן טוב. מצד שני, יש בו המון אינפורמציה, ערוצי חכמה ותוכן עם יופי פנימי וחיצוני.
nrg יהדות
יישר כוח!
סייעה בהכנת הכתבה - שרה גרוס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם