העדה השומרונית בוכה: הכהן הגדול הלך לעולמו
אלעזר הכהן, מנהיג העדה הנחשב לבעל ידע נדיר, מת בגיל 83 והובא למנוחות בהר גריזים. "מקווים שהיורש ימלא את מקומו בצורה טובה"

הכהן סיפר כי המרכז הדתי של העדה בהר גריזים הוקם ביוזמתו של אלעזר הכהן, שנסע לגייס את הכסף להקמת המרכז מהאפיפיור יוחנן פאולוס השני. "האפיפיור תרם 300 אלף דולר וככה הקמנו את המבנים שלנו כאן", אמר הכהן.
חוקר השומרון זאב ארליך, שהיה חבר קרוב של הכהן, סיפר בלוויה: "הוא היה מבין עניין בעסקי העולם, ולצד זה היה בקיא מאד בספרי מסורת שומרונית מלפני 1,500 שנה. אפשר לומר שהשומרונים איבדו היום אחד מעמודי התווך שלהם. פגשתי אותו לראשונה בקיץ אחרי מלחמת ששת הימים, ומאז היינו חברים קרובים. כשהגעתי לכאן היום השומרונים אמרו לי 'חבר שלך מת, איבדת חבר'".
ארליך הסביר כי לא ניתן לקבוע מראש את שעת הלוויה המדויקת כיוון שאצל השומרונים מרגע הפטירה קוראים ליד גופת המת את כל חמשת חומשי התורה, תהליך שנמשך שעות ארוכות.
מסע הלוויה החל בטקס אשכבה בו נישאו הספדים. צעירי העדה שהשתתפו בקריאת חמשת חומשי התורה במהלך הלילה שקדם ללוויה עמדו באולם ההספדים סביב לארון וקראו יחד בעל פה את הפסוקים המסיימים את התורה. לאחר מכן עבר מסע הלוויה אל בית הקברות.
מאות ליוו את הכהן, שנחשב לאהוב מאד על בני העדה ולבעל ידע נדיר במסורת שלה, בדרכו
הכהן נחשב מכובד מאד גם בקרב הפלסטינים בשכם, וללוויה הגיעה גם שרת הסעד של הרשות הפלסטינית. לפי המסורת השומרונית, האדם המבוגר ביותר ממשפחת הכהנים הוא הכהן הגדול, ולכן מי שימונה כעת לתפקיד הוא אהרון הכהן, הצעיר מאלעזר בשבועיים בלבד. אהרון הכהן, מחליפו של אלעזר הכהן, עמד בראש טור האבלים במסע הלוויה שהתקיים תחת גשם שוטף ובטמפרטורה של מעלה אחת.
כיום מונה העדה השומרונית כ750- איש המתגוררים בשכם ובחולון. על פי המסורת השומרונית, בני העדה מיוחסים באופן ישיר לאפרים ומנשה, בניו של יוסף ואילו כהני העדה מיוחסים לאהרון הכהן. המסורת היהודית, מגדירה אותם כ"גורי אריות" שהתגיירו מתוך פחד ולא מרצונם החופשי ולכן לפי ההלכה היהודית השומרונים אינם מוגדרים יהודים, אך הם יכולים להתגייר.

לפי המסורת השומרונית, יהודי יכול "להשתמרן" ובשנים האחרונות היו כעשרים נשים יהודיות שהתחתנו עם גברים שומרונים, תושבי חולון, והפכו לשומרוניות. המקום המקודש ביותר לשומרונים הוא הר גריזים שמעל שכם כיוון שלטענתם משה רבנו ייעד את ההר לבניית בית המקדש.
השומרונים ממוקמים בשכם מאז ימי בית המקדש השני וכיום גרים בעיר כמה מאות מבני העדה. עד האינתיפאדה הראשונה גרו בני העדה בעיר שכם עצמה, בסמוך לקסבה, אולם בעקבות המתיחות שהביאה עמה האינתיפאדה הם החלו לבנות את השכונה השומרונית בהר גריזים בה הם גרים כיום.
השומרונים רואים עצמם כתושבי קבע בארץ ישראל ומשתדלים לשמור על יחסים טובים עם השלטון. בני העדה נושאים תעודות זהות כחולות והשומרונים תושבי חולון הם ישראלים לכל דבר, בניהם לומדים במוסדות חינוך כלליים ומשרתים בצה"ל.