אידיאולוגיה לאומית-יהודית, לא קיצונית
דמוקרטיות צריכות לדעת להתגונן מפני אלה המנצלים בצורה גסה את חופש הביטוי הניתן בה כדי להחריבה מבפנים, ובפני אלה הפועלים עם הגרועים שבאויבנו. תגובה לחיים אורון
מדהים כי גוף אשר בוחר להעליל עלילות על קציני צה"ל בשם "חופש הביטוי" ועוד טוען כי מבחינה דמוקרטית יש חשיבות לפלורליזם של דעות, מבקש לסתום את הפה, למי שמבקש להעביר ביקורת עליו.
הניסיון לתייג את "אם תרצו" כתנועה קיצונית ופאשיסטית – הוא מעשה פאשיסטי. שכן הוא מבקש לא להתמודד עם טיב הטיעונים שמעלה התנועה, ולהתחמק בטענה שטוען הטיעון איננו לגיטימי. זהו ניסיון אלים של סתימת פיות על ידי קבוצת מיעוט בחברה הישראלית, שמבקשת לסתום לרוב את הפה. אם הסכנה הרגילה בדמוקרטיות היא מפני עריצות הרוב, הרי שהסכנה בישראל היא מפני עריצות המיעוט. שכן הרוב השפוי זה שתומך בחיילי צה"ל זה שהוא בעד זכויות אדם (כולל זכויות אדם של יהודים, נגיד תושבי שדרות) מוצא עצמו נרדף על ידי עושי דברה של הקרן החדשה, בין אם הם משתלחים בציונות מעל גלי האתר, בין אם הם מסייעים לחמאס בגולדסטון, ובין אם הם טוענים שאנו כחיילים בצבא ההגנה לישראל רוצחים.
עצוב לשמוע את אורון קורא לידיד ישראל פסטור הייגי מטורף, בזמן שאורון עצמו הולך לבקר את החבר שלו ברגותי בכלא. בזמן שהחבר של אורון עוסק בניסיונות רציחת יהודים, פסטור הייגי תורם לבתי חולים בישראל, לרב גרוסמן ולנפש בנפש. תחליטו אתם.
בראשון במאי 1936 פרסם ברל כצנלסון ממנהיגי תנועת העבודה מאמר שנראה כאילו נכתב על מלחכי פנכתה של הקרן: "היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לִבם רגש של הערצה והתמכרות?...... וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו..."
ניתוח מקורות דוח גולסטון מעלה כי 92% מבין הציטוטים התומכים בטענות נגד ישראל מתוך ארגונים ישראלים מקורם בארגונים הממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל. כך לדוגמה מוציא עדאללה
תפקידנו כציונים, ויותר מזה כדמוקרטיים, להגיד "עד כאן". דמוקרטיות צריכות לדעת להתגונן מפני אלה המנצלים בצורה גסה את חופש הביטוי הניתן בה בכדי להחריבה מבפנים, ובפני אלה הפועלים תוך שיתוף פעולה הדוק עם הגרועים שבאויבנו.
כאנשים שמאמינים שמדינת ישראל צריכה להישאר מדינה יהודית דמוקרטית, נמשיך לשרת את המדינה גם מחוץ לשירות המילואים, נמשיך להניף את דגל הציונות ואהבת העם, ונמשיך לעמוד כחומה בצורה אל מול הקמים עלינו לכלותנו מבית ומחוץ. כיום הולך ומתברר כי המחלוקת בציבור הישראלי, היא למעשה לא בין ימין לשמאל, היא בין ציונים לפוסט ציונים. לאותם ציונים, "אם תרצו" מבקשת להציע ציר אידיאולוגי חדש. ציר ציוני שיונק מהמסורת ההיסטורית של הרצל, ומבקש לייצג אל מול הכוחות האנטי-ציוניים את האמונה המחודשת בצדקת הדרך.
"אם תרצו" מאמינה שעוצמתה וחוסנה של המדינה אינם נמדדים במספר הטנקים והמטוסים שלה, ולא בכמות המזומנים ואיגרות החוב שברשות הבנקים שלה, אלא במידת רצונו של העם לקשור את גורלו במדינה ובארץ ובמידת המחויבות שחשים לאלו בני העם. זוהי אידיאולוגיה לאומית-יהודית מסורתית. לא קיצונית.
הכותב הוא יו"ר תנועת "אם תרצו"







נא להמתין לטעינת התגובות