"אנחנו נילחם עד חורמה. אנחנו אולי עיוורים, אבל לא מטומטמים"

עמותת מגדל אור, המסייעת לכבדי ראייה להשתלב בחברה, נקלעה לקשיים ומשרד הרווחה אינו מעביר תקציבים בטענה לניהול קלוקל. אם תיסגר, עשויים אלפי עיוורים למצוא את עצמם ללא מענה לצורכיהם. מנכ"ל משרד הרווחה: אני מצר על כך

יונתן הללי ואלי לוי | 3/2/2010 15:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אילן טפירו, חירש, אילם, עיוור וגאון, התייצב השבוע בשערי מוסד מגדל אור בקריית חיים. הוא הגיע כדי להפגין נגד כוונת משרד הרווחה לסגור את שעריו של המקום, שנחשב במשך חמישה עשורים לתקוותם של עשרות אלפי עיוורים ברחבי הארץ. טפירו לא היה לבד: לצדו עמדו מנכ"ל העמותה, בכירים בוועד המנהל, נציג ההסתדרות, והכי חשובה עבורו - רונית לנדסמן. במשך שנים הייתה לנדסמן מורתו של טפירו. עכשיו, כשהיא משמשת כיו"ר ועד העובדים של העמותה, היא עסוקה בעיקר בהנהגת מאבק המורים בעמותה.

מרכז מגדל אור
מרכז מגדל אור צילום: מקס ילינסון
בין לנדסמן לטפירו נרקם קשר מיוחד: ארבע שנים אחרי שעזב את העמותה כדי לאפשר לעיוורים אחרים להשתלב בפעילות - החליט טפירו לחזור, הפעם כדי לסייע למורתו במאבק. "אסור לתת למקום הזה להיסגר", הוא אומר. "יש הרבה עיוורים שמחכים להזדמנות להיכנס לכאן ללמוד ולעבוד".

למי שלא מכיר אותם, עלולה התקשורת בין לנדסמן וטפירו להיראות משונה. היא כותבת לו על כף היד שאלות, הוא עונה לה. "פעם הוא ראה וידע לקרוא", היא מסבירה, "הוא הכיר את האותיות, אז אני כותבת לו על היד והוא מבין כל מילה".
גזר דין מוות

טפירו הוא בחור יוצא דופן. למרות מגבלותיו הצליח הבחור הצנוע להתמקצע ברמות הגבוהות ביותר בתחום תכנות מערכות. נכון, לא חסרים לו כישורים רבים וגם רצון אדיר, אבל הוא יודע שלא היה יכול להצליח בלי העזרה שקיבל ממגדל אור. אלא שסיפור ההצלחה של טפירו הוא רק אחד מתוך אלפי סיפורים דומים להם אחראים אנשי העמותה החשובה הזאת.

מגדל אור הוקמה לפני 50 שנה במטרה לסייע לכבדי ראייה ועיוורים להשתלב בחברה, לרכוש מקצוע ולא להפוך לנטל על גורמי הרווחה והרשויות המקומיות. הסניף הראשי נמצא בקריית חיים, וחוץ ממנו קיימים עוד חמישה מרכזים ברחבי הארץ, בהם נותנים את הלב כמאה עובדים - תמורת שכר זעום.

לאחרונה נקלעה

העמותה לגירעון של שבעה מיליון שקל. משרד הרווחה מסרב להגדיל את התקציב, וכתוצאה מכך גוזר גזר דין מוות על העמותה. למרות טענות משרד הרווחה, לפיהן לא ייפגעו המטופלים אם ייסגרו שערי העמותה, חוששים 3,500 מטופלים למצוא את עצמם ללא מסגרת תומכת.

למנכ"ל העמותה, ניסים בכר, יש לא מעט לומר על משרד הרווחה, הרשויות ואפילו על התקשורת, שלטענתו מתעלמת מהמאבק. "העובדים מקבלים הרבה פחות משמגיע להם. לדוגמה, שירותי אבחון לעיוורים צריכים לעלות 3,000 שקל , אבל אנחנו מקבלים רק 1,500. שעת עבודה של מורה עולה 180 שקל ואנחנו מקבלים 144. אנחנו צועקים כבר שנים, אבל שום דבר לא משתנה - זה כמו לדבר לקיר".

טענות משני הצדדים

אבל לא כולם מסכימים עם בכר. במשרד הרווחה מדברים על ניהול כושל ובזבזנות שמחייבים נקיטת צעדים נגד המוסד. ההאשמות האלה מדאיגות את בכר: הוא מבין שהמאבק עכשיו קשה יותר, בטח כשבראש המשרד עומד שר כמו בוז'י הרצוג, שהיה מגיב אחרת, לדעת בכר, אילו היה רואה את הדברים מקרוב. הטענות של משרד הרווחה מדאיגות גם את יו"ר העמותה, טומי כביד, וסגנו, שיודעים שהן מכוונות גם כלפיהם. אבל הטענות נראות להם מגוחכות, בעיקר לנוכח העובדה שאת העבודה שלהם הם עושים בהתנדבות.

"הכל שקרים", אומר כביד. "המשכורות של הבכירים והמנכ"ל לא עלו בשקל אחד כבר שנים. למעשה, אנחנו מפרים את החוק כבר במשך שלוש שנים ולא מעלים את המשכורות למורים כי אין לנו מאיפה לשלם". חברו להנהלה ומתנדב בעמותה כבר 15 שנה, שמעון קורנפלד, מסכים. קורנפלד אף טוען כי החלטות ההנהלה מתקבלות בשיתוצ פיות, וכי בכר מעולם לא נהג על דעת עצמו בניהול הכספים והמשכורות.

לא ברור מה משאיר את המאבק החשוב הזה בניוטרל. העצומה שהועלתה לאתר האינטרנט של העמותה לא הכתה גלים, וגם ראשי הרשויות לא ששים לעזור. למעשה, מלבד ראש עיריית חיפה, יונה להב, ששלח מכתב לשר הרצוג, הרוב דואגים לשמור על פרופיל נמוך. אולי היה מוטב לבכר להשאיר את מלאכת ההסברה בידי טפירו וחבריו.

היכרות קצרה עם האנשים האלה מספיקה כדי לשכנע בחשיבות המוסד הוותיק הזה. צביה רודיק, 57, עיוורת ואם לארבעה, עובדת במפעל של מגדל אור כבר 13 שנה. היא איישה כמעט את כל העמדות, עד שבסופו של דבר הגיעה לעבוד באריזת נרות. את הזמן הפנוי שלה היא מקדישה למאבק על עתיד העמותה.

"אין בישראל מוסדות אחרים שמתמחים בעיוורון, שיכולים לספק לנו את השירותים האלה. ההחלטה לסגור את מגדל אור היא פשוט נוראית", היא אומרת. "אבל אין מצב שיסגרו את המקום הזה. אני אלחם עד חורמה בשביל שזה לא יקרה. אנחנו אולי עיוורים, אבל לא מטומטמים. לי, למשל, יש עוד שלושה ילדים שגרים בבית. העבודה במפעל מאפשרת לי להרוויח עוד 2,000 שקל בנוסף לקצבה שלי - וזה סותם לי הרבה חורים. אני, באופן אישי, מתכוונת להגיע לאן שצריך בשביל שהמקום הזה לא ייסגר".

יגיעו להידברות?

אבל לפני שרודיק מרימה את הכפפה, מקווים במגדל אור להגיע להידברות עם משרד הרווחה - בבית המשפט. לאחרונה החליטו בהנהלת העמותה לפתוח בהליך לפירוק העמותה. "אולי בעקבות בקשת הפירוק נוכל סוף סוף להתדיין עם משרד הרווחה שמזה חודשים רבים מסרב להיפגש איתנו ולדון בתוכנית ההבראה שהגשנו לו", מציינים בהנהלה.

גם לנדסמן מקווה שההליך יאפשר לעובדים להמשיך ולהעניק את השירותים ההכרחיים לציבור העיוורים וכבדי הראייה. "קשה שלא לחשוב על מה יקרה לאנשים האלה אם המקום ייסגר", היא אומרת. "לאן הם יילכו? רק אנחנו, המטפלים, יודעים לאיזה תהום הם עלולים ליפול ומה יקרה לכל העבודה שהשקענו בהם".

ממשרד הרווחה נמסר: "משרד הרווחה התקשר במכרז עם עמותת מגדל אור לאספקת שירותים לאוכלוסיית העיוורים והנכים. המשרד מממן שירותים אלה ומעביר לעמותה 12 מיליון שקל בשנה. התנהלות כושלת של הנהלת העמותה הביאה לגירעון מצטבר המסכן את המשך פעילותה. חרף הגירעון, הגדילה העמותה את עלויות השכר של חלק מהעובדים הבכירים.

זאת בעוד היא מלינה את שכר חלק מעובדיה. מתוך רצון להגן על המשתקמים העובדים במפעל המוגן, הורה משרד הרווחה לעמותה להגיש לו תוכנית הבראה. מתוך דאגה למשתקמים המועסקים במפעל, משרד הרווחה ממשיך לממן את הפעלת המפעל בשלושת החודשים הקרובים. בכל מקרה, למשרד יש פתרונות תעסוקתיים לכל הנכים והעיוורים המועסקים במפעל".

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, מסר באופן אישי כי "אני מצר על כך שעמותה ציבורית הגיעה לכשל ניהולי כל כך קשה. כל מה שיש להם זה להטיח האשמות בגוף שמידו אכלו במשך שנים. אני יכול להבטיח לציבור העיוורים העובדים במפעל כי הם לא ייפגעו גם אם נצטרך להגיע לבית משפט עם הנהלת העמותה הקיימת".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חברה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים