ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

חינוך גופני: שפת הגוף הרצויה למורים בכיתה

מסמך חדש שהופץ למורים מלמד מהי שפת הגוף הרצויה במהלך שיעור בכיתה. בין ההמלצות: לא לעמוד מאחורי שולחן ולא לנפנף בעט

המורים מרבים לעסוק בשאלה מה עליהם ללמד את התלמידים, ומה מותר ואסור להם לומר בפני התלמיד. אתמול פרסם משרד החינוך מדריך ראשון מסוגו, שמורה למחנכים כיצד לבצע את עבודת ההוראה, הלכה למעשה. בין "עשרת הדיברות" להתנהלות המורה בכיתה: לא להקריא מהדף, לא להישען או להסתתר מאחורי שולחן, ולא להשתמש באצבע מושטת כאמצעי איום.

המסמך שהופץ אתמול (ב') בין המורים, אמור לשפר את שפת הגוף שבה הם משתמשים בכיתות, והוא כולל עצות שניתנו עד היום בעיקר לאנשי עסקים ומנהלים.במשרד החינוך הדגישו כי לא מדובר בהנחיות מחייבות, אלא בטיפים, שחוברו על ידי צבי יוגב, חוקר גוף ומרצה בתחום התקשורת הבין-אישית, ואמורים לסייע להם לתקשר טוב יותר עם התלמידים.

העצות כוללות שני כללי "עשה": הראשון - להקפיד על קשר עין עם התלמידים: לא להקריא מהדף ולהקפיד להסתכל לכל כיווני הכיתה בזמן שהם מדברים. השני: להקפיד במתן תשובה לשאלה של תלמיד, שגם הראש וגם הרגליים של המורה יפנו כלפיו, כדי להפגין יחס אישי ותשומת לב.


שפת גוף מעבירה מסרים חזקים ממילים

בהמשך מופיעים למורים שמונה כללי "אל תעשה" בכיתה: לא להישען - הדברים נשמעים משכנעים יותר כשהם נאמרים בעמידה זקופה; לא להסתתר - עמידה מאחורי שולחן, פודיום או כיסא פוגעת בתקשורת הבין-אישית ויוצרת מחיצות; לא להשתמש באצבע מושטת - נפנוף באצבע יוצר איום ומבטא כעס וריחוק;

לא לאחוז בחפצים - משחק בעט או במחק לוח משדר חוסר ביטחון ואי נוחות; לא לשים ידיים על המותניים - זו תנועה "אנטי חברתית" המבטאת ריחוק; לא להסתיר את הידיים - כשהן מאחורי הגב הידיים מבטאות ריחוק מהתלמידים; לא להכניס את הידיים לכיסים - נתפס כעצלנות וזלזול או כהסתרה; ולא לעמוד עם ידיים רפויות או שמוטות-משדר אכזבה, כישלון ועצב.

"מעבר לתוכן המילים שנאמרות בשיעור, יש חשיבות גם לאיך שאומרים אותן מול התלמידים", הסביר אתמול יוגב, מחבר המסמך. "אלה עשרה טיפים בסיסיים בלבד, אבל גם הם יכולים לעשות הבדל משמעותי בשיעור ולגרום לתלמידים לרצות להגיע לכיתה. לעתים שפת הגוף מעבירה מסרים חזקים יותר מאשר המילים עצמן".

פנינה בולקה, רכזת חברתית ומורה להיסטוריה, ספרות ותושב"ע בתיכון אמי"ת רננים ברעננה, קיבלה גם היא אתמול בשמחה את המלצותיו של יוגב. "פעם מורה היה יושב ומקריא מהמחברת, והתלמידים היו יושבים וכותבים", הסבירה , "היום שני הצדדים הרבה יותר מודעים לצורך בדיאלוג, ומכאן שאנו חייבים להיות מודעים למה שאנחנו משדרים לתלמידים. אי אפשר לדבר עם התלמידים על ערכים כמו הקשבה, כבוד לזולת וסבלנות, אם שפת הגוף של המורה לא משדרת את הדברים האלו כלפיהם", סיכמה בולקה.

לדיון בנושא עם גולשים נוספים - היכנסו לפורום חינוך לילדים ולנוער

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...