ראשי » חדשות » חברהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

קביעה: יפוצו חולי פוליו שחלו בארץ לפני 1948

בג"ץ החליט בפסק דין שניתן ברוב קולות, כי תושבים שחלו בשיתוק ילדים בא"י טרם הקמת המדינה, יהיו זכאים לפיצויים בהתאם לחוק הפיצוי

בית המשפט קבע כי תושבי ארץ ישראל טרם הקמתה יקבלו פיצויים מהמדינה: בג"ץ קבע אתמול (ב') בפסק דין עקרוני, שניתן ברוב דעות, כי אנשים שחלו במחלת הפוליו (שיתוק ילדים) בשטח ארץ ישראל, טרם הקמת המדינה – זכאים לקבל פיצוי בהתאם לחוק פיצוי לנפגעי פוליו משנת 2007.

השופטים יורם דנציגר ואדמונד לוי, סברו כדעת הרוב, כי יש לקבל את העתירה שהגישו 13 נפגעי פוליו באמצעות עורך הדין יהודה רסלר וסיון נימצוביץ, שחלו בשטח ארץ ישראל, לפני הקמת המדינה.
עם זאת, הפסיקה לא תחול על תושבי רמת הגולן משום שהם לא חלו בשטחים אשר היו בריבונותה של ישראל עת הוכרזה כמדינה.

עו"ד רסלר אמר אתמול, כי משמעות פסק הדין היא שמספר עשרות של חולי פוליו, אשר לקו במחלה לפני 14.5.48 , יקבלו עתה פיצוי ממוצע, של כ- 85,000 שקלים, כמענק חד פעמי, ובנוסף, גמלה חודשית למשך כל ימי חייהם. מדובר בהוצאה בסכום כולל של כ-30 מיליון שקל.

בין מתנגדי העתירה, השופטת אסתר חיות שקבעה כי החוק אינו מקנה זכאות לנפגעי פוליו אשר חלו בארץ לפני קום המדינה מכיוון שמטרת החוק לפצות את כלל נפגעי הפוליו שחלו בישראל והם תושביה, ומכיוון שהחוק לא קובע במפורש שאחריות המדינה חלה גם על מי שנפגעו טרם הקמתה – יש לדחות את העתירה.

החוק הקודם, שהתקבל בכנסת ביום 19.3.07, מקנה פיצוי חד פעמי לחולים "תושבי ישראל" בשיעור הנע בין 50,000 שקל לבין 120,000 שקל, וכן קצבה חודשית או מענק במקומה. בעקבות חקיקת החוק הודיע המוסד לביטוח לאומי כי מבחינתו "תושבי ישראל" הם אלה שלקו במחלה החל מיום הקמת המדינה –  14.5.48 . אלה שחלו במחלה בישראל לפני מועד זה לא הוכרו על ידי המוסד.

13 העותרים לא השלימו עם החלטת המוסד ועתרו לבג"ץ. הם האשימו את המוסד באפליה קשה, פגיעה בכבוד האדם, חריגה מסמכות ופעולה בניגוד לכוונת המחוקק, אשר ביקש להוציא מתחולת החוק רק חולים שלקו בפוליו מחוץ לישראל.

החולים

טענו כי המילה "בישראל" מתייחסת לשטח גיאוגרפי ולא למעמדה הפוליטי, וכי עובדה היא שהחוק לא מתייחס במפורש רק לחולים לאחר קום המדינה. מה גם, הוסיפו, שבתעודת הזהות שלהם נרשם כי מקום לידתם הוא בישראל. הם הדגישו כי השתייכו לישוב העברי בארץ ישראל, והם והוריהם תרמו לבניינה ולביטחונה.

 כמו כן הסתייעו העותרים בדברי ההסבר להצעת החוק בכנסת, ובהתבטאויות ח"כים בהליך החקיקה, שהחוק יחול על כלל החולים שנולדו בישראל ולקו במחלה, ללא אפליה בין אלה שנולדו לפני ואחרי קום המדינה.  עו"ד רסלר ציין כי מדובר בכמה עשרות תובעים בלבד שההוצאה בגינם תהיה כ-30 מיליון שקל.

המוסד לביטוח לאומי הגיב לבג"ץ, וטען כי הפרשנות הראויה של החוק מגבילה את תחולתו לגבולות מדינת ישראל לא רק מבחינה טריטוריאלית אלא גם מבחינת קיום ישותה של המדינה. לדעתו, הגבלת אחריות המדינה לחולים היא פועל יוצא של אחריותה למעשיה או מחדליה כמדינה ולא למעשים ולמחדלים של ממשלת פלשתינה (ארץ ישראל טרם הקמת המדינה).

לדעת המוסד לביטוח לאומי, לא מדובר באפליה אלא "בהבחנה מותרת". המוסד גם לא התרשם מרישום מקום הלידה של החולים הוותיקים "בישראל", וציין כי אין בכך כדי לשנות את המצב המשפטי הנכון, שכל מי שנולד לפני קום המדינה נולד ב"ארץ ישראל".

גם היועץ המשפטי לממשלה ביקש לדחות את עתירת החולים וטען כי אחריות המדינה משתרעת רק על מעשים או מחדלים שאירעו בתקופת קיומה ולא קודם לכן. הוא הזהיר כי מספר התובעים הפוטנציאליים נאמד בכ-200 וכי מדובר בהוצאה של עשרות רבות של מיליוני שקלים.

השופטים דנציגר ולוי, אשר נמנו על דעת הרוב, וקיבלו את עתירת החולים, קבעו אמנם שהמדינה אינה אשמה בכך שהעותרים לקו במחלה לפני הקמתה, ואולם יש לה "אחריות ציבורית ומוסרית" כלפיהם. מבחינתם, הביטוי "בישראל" בחוק מכוון הן לחולים לאחר קום המדינה והן לכאלה שחלו לפני כן. תוצאה זו, הוא הדגיש, מתיישבת עם לשון החוק ותכליתו, וכן עם אחריות המדינה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...