מחקר: הציבור מעדיף פוליטיקאים שמנים
לפי מחקר חדש, פוליטיקאים שמנים נתפסים כאמינים, הגונים ועמידים יותר ללחצים. את נשים בפוליטיקה אנחנו דווקא מעדיפים רזות וחטובות
השר בנימין בן אליעזר צילום ארכיון: ראובן קסטרו
אף שהמחקר בדק את הנושא רק בקרב ציבור אמריקאי, עורכת המחקר ד"ר אליזבת מילר, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת מיזורי, סבורה כי תוצאותיו רלוונטיות לכל מדינות המערב.
"כיוון שבכל המדינות הללו קיימים סטריאוטיפים חברתיים דומים הנוגעים למראה הגוף ולהופעה החיצונית של הפוליטיקאים," הסבירה ד"ר מילר. במסגרת הניסוי במחקר הוצגו בפני 120 מתנדבים מועמדים שונים, גברים ונשים, שהתמודדו למשרות פוליטיות המושגות בבחירות. לגבי כל המועמדים סופקו לבוחרים תיאורים בכתב בדבר יכולותיהם, דעותיהם הפוליטיות, רקע חברתי ועוד.
לגבי נשים התמונה שונה
אחר כך הוצגו להם את תמונות המועמדים - בין שהיו אמיתיות, ובין שעברו "טיפול גרפי" כדי שיראו בעלי משקל עודף. משתתפי הניסוי נתבקשו להעניק למועמדיהם ציונים מ0- עד 100 לגבי מידת היותם - על פי התרשמותם ממראה גופם - אמינים, כנים, הגונים, מעוררי השראה, מנהיגים שראוי ללכת בעקבותיהם, מהימנים ובעלי יכולות ביצועיות.
מתברר שכל המועמדים שהיו בעלי משקל יתר באופן ברור, קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. בעלי משקל היתר הועדפו בשיעור של מעל 10 אחוזים, לעומת יריביהם הרזים. אצל הנשים המצב היה דווקא הפוך, והן יצטרכו להשקיע מזמנן במכוני כושר, לרוץ על מסילה או לדווש על אופניים, כיוון שהבוחרים מעדיפים
אותן רזות וחטובות.
"לא הופתענו מהתוצאות," אמרה ד"ר מילר, "כי על הנשים מופעל לחץ משמעותי בחברה המערבית של ימינו להיות רזות, בעוד שהלחץ על הגברים הוא לבנות מאסת גוף שרירית."
"ההופעה הפיזית של מועמד פוליטי, ממלאת תפקיד הרבה יותר גדול במאמציו להשגת תמיכה ציבורית, מכפי שחשבנו בעבר - אם כי אין מדובר עדיין בתפקיד מכריע," סיכמה ד"ר מילר, "כמובן שנושאים אידיאולוגים, פעילות מפלגתית והתייחסות לנושאים המעסיקים את הציבור הרחב עדיין קובעים הרבה יותר מכל מאפיין פיזי." נותר רק לתהות אם הנשיא האמריקאי ברק אובמה היה נבחר אילו היה שמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם