מבזבזים אנרגיות, מזהמים את האויר
משק האנרגיה תקוע. אנחנו ממשיכים לזהם, ולא מתקדמים בתחום האנרגיות המתחדשות. הסכסוך בין בכירי המשק לא משפר את המצב
התגרה הנוכחית מוצאת במרכז הזירה את שר התשתיות עוזי לנדאו, שחותר לפיטוריו של ראש רשות החשמל אמנון שפירה. הסיבה: שפירה מעוניין להוזיל את מחיר החשמל ב-12%, כך שישקף את הירידה בעלויות הייצור.
לנדאו טוען שמדובר בצעד שנוגד את מדיניות הממשלה, ובעיקר את מה ששפירה הבטיח לו מפורשות. המילה האחרונה טרם נאמרה, הרבה בוץ עוד יעוף כאן מצד לצד.
הפוליטיקה הקטנה וקרבות האגו מעניינים את המעורבים, אותנו צריכה לעניין התמונה הרחבה: ובתמונה הרחבה, משק האנרגיה הישראלי ממשיך להתבוסס בתמהיל דלקים מזהם, עם התקדמות מיקרוסקופית בתחום האנרגיות המתחדשות ושום צעד משמעותי לכיוון התייעלות אנרגטית. הסכסוכים בין הנוגעים בדבר לא משפרים את המצב.
ארגוני הסביבה תקפו השבוע את הכוונה להוריד מחירים. חשמל זול, הם טוענים, יעודד הגברת הצריכה, ואחרי שנה שבה - בגלל המצב הכלכלי והחורף המתון - צריכת החשמל ירדה, נהיה עדים להשתוללות ולבזבוז שיאפשר לחברת החשמל להודיע בשמחה שהרזרבות אזלו, וכי מוכרחים להקים תחנה פחמית חדשה כדי לענות על הביקושים. או אז, כולנו נשלם על ההוזלות ביוקר.
מתקדמים בצעדי צב
לא תמיד יש קשר ישיר בין עלייה או ירידה במחיר להיקף הצריכה, אבל ככלל, השוט הכספי הוא כלי חשוב לוויסות הצריכה. אפשר לצ'פר צרכנים חסכנים, לקנוס בזבזנים, ללכת על תעריפים מדורגים או לתת בונוס למי שמבצע בביתו מהלכים פשוטים של התייעלות אנרגטית (כמו חברת החשמל בקליפורניה). אפשר ואפשר, אבל בפועל לא נעשה כמעט דבר.
אחת הסיבות לכך, והמריבה בין לנדאו לשפירה ממחישה זאת היטב, היא שהשחקנים השונים במשק האנרגיה לא מסוגלים לשתף פעולה. כל גורם בנפרד מקפיד לומר את המלים היפות על חשיבות החיסכון וההתייעלות האנרגטית, אבל כולם ביחד משיטים את הטיטאניק הזו לכיוון ההפוך.
חברת החשמל מדברת על חיסכון אבל מקדמת במרץ
- בגלל שיקול דעת בעייתי ואינטרסים גילדאיים -את הקמת התחנה הפחמית באשקלון. רשות החשמל מדברת על אנרגיות מתחדשות אבל בפועל התנופה הסולארית נתקלת באין ספור מכשולים ביורוקרטיים ותעריפיים, ואילו שר התשתיות פועל בלי מטה מקצועי שיאפשר לו לבקר את עמדותיה של חברת החשמל.
השילוב בין כשל ביורוקרטי להשקפתי - בישראל תמיד מוכנים להשקיע מיליארד שקל בפרויקט תשתיות, אבל איש לא ישקיע אותו סכום בפרויקט חיסכון שיניב תוצאות דומות - מביא אותנו למצב שבו ישראל, שנכנסה באיחור לתחום האנרגיות המתחדשות וההתייעלות האנרגטית, מתקדמת בצעדי צב. ממש כמו אותו כדורסלן. הוא, אגב, הסיק מסקנות ופרש בגיל מוקדם. לאן נלך אנחנו?
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם