בדרך לכסיף: עיר חרדית בחצר האחורית
את המרחב המדברי הסמוך לתל ערד מאכלסים בעלי חיים ייחודיים, פרחים נדירים, בדואים באוהלים ופחונים וערים יהודיות עם בעיות תעסוקה. ודווקא כאן, מתוכננים להתיישב 50 אלף חרדים
גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, מתכוון לצאת למאבק. "היישוב כסיף הוא חלק ממגמה שמובילים שרי ש"ס אריאל אטיאס ואלי ישי", הוא אומר. "הם שולטים בתחום התכנון והבנייה, ביחד הם כוח אדיר, והם מובילים לכיוון של בנייה ייחודית לחרדים בכל מקום". אבל מלחמתו של ארדן היא רק חלק ממאבק כולל וחוצה גבולות של ארגונים ירוקים ותושבי האזור שמתנגדים להקמת העיר. ראשי מועצות מקומיות יהודים לצד שייחים בדואים נלחמים זה לצד זה בעיר ש"תהפוך אותנו לחצר האחורית של החרדים", כפי שאומר אחד השייחים הבדואים.
אבו ואדי גר לא רחוק משם, בשולי היישוב הבדואי כסיפה. לא יעלה על הדעת שהמדינה תביא אנשים מבחוץ והשכנים הבדואים יזוזו כדי לתת מקום לכסיף, הוא אומר. "זכותנו על הקרקע הזאת ראשונה וקודמת לזרים, וזה לא משנה אם הם יהודים חרדים או חילונים. גם למוסלמים לא היינו מאפשרים לגור כאן. אנחנו גרים באוהלים בלי מים וחשמל, הם יקבלו מים זורמים וחשמל ובתי ספר, ובבעיות שלנו אף אחד לא יטפל".
בתוך דקות ספורות מגיע חברו של אבו ואדי, שייח ג'ומעה אל-קשחר, במכונית ואן לבנה, גדולה. הוא גר במקבץ בתי העץ והפחונים הסמוך ומפעיל מאהל אירוח בדואי מעבר לכביש. "הבעיה שלנו היא לא עם החרדים. לנו ולחרדים יש דווקא הרבה מן המשותף", הוא אומר. "הבעיה שלנו היא עם המדינה שמביאה תושבים עניים אל מי שעניים עוד יותר. למרות שאנחנו משרתים בצבא - אני הייתי בצבא כ-30 שנה - המדינה מתעלמת מאיתנו. יהיה פה דרום מדוכא".
פארס אבו עבייד, תושב לקיה ופעיל בעמותת "במקום" הירושלמית, שמחזקת את הקשר בין זכויות האדם למערכות התכנון, חושש מהחיים המשותפים לצדה של עיר חרדית. "בשבתות הכבישים ייסגרו", הוא אומר. "התושבים כאן יישארו סגורים בבתים. בכסייפה אין חקלאות או תעשייה, היישוב סגור מכל הצדדים, המקום היחיד שפתוח הוא האזור של כסיף ובכל זאת כל הבקשות שלהם להקמת אזור תעשייה במקום נדחו. אם יש כאן מספיק אדמות לחלק לחרדים, למה שלא ייתנו משהו גם לבדואים?".
הקמת העיר כסיף עדיין לא אושרה במועצה הארצית, אומרת איריס האן מהחברה להגנת הטבע, המייצגת את ארגוני הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, "אבל המלצות ועדת המשנה בדרך כלל מתקבלות במועצה הארצית. מדובר באבן דרך מכרעת ובהחלטה מאוד משמעותית". שמונה נציגים בוועדה לתכנון תמכו בדיון בשבוע שעבר בהקמת כסיף, ביניהם נציגי משרד הפנים והשיכון. לטענת משרד השיכון העיר נחוצה לסגירת פערי הביקוש בדיור לאוכלוסייה חרדית והיא עומדת ביעדי גידול האוכלוסייה באזור כפי שנקבעו על ידי הממשלה.
"צריך לדאוג לפתרונות דיור לחרדים, אבל תהליך קבלת ההחלטות בנושאים האלה אינו ראוי", אומר ארדן. "מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם. ההיגיון הבריא הוא לשמור על כמה שיותר שטחים פתוחים. מי שרוצה שגם ילדיו ונכדיו יוכלו לצאת לטבע צריך לאמץ את הפתרון של חיזוק יישובים קיימים".
אבל אפילו אם רוצים יישוב חדש, הוא אומר, יש כאן עיוות נוראי. "קודם מביאים החלטה לממשלה עם המלצה על מיקום, בלי שיבדקו אם המיקום אידיאלי. מביאים
שר השיכון אריאל אטיאס אומר שאין צורך להילחם בו, הוא ממילא לא מרכז מאמצים בכסיף. "כל הזמן מנסים להגיד לנו שאנחנו פועלים רק למען החרדים וזה לא נכון. אני מאמין שאם נציף את השוק בקרקעות זמינות לבנייה לכל המגזרים נוריד את מחירי הדיור לכולם. מי שיזם את כסיף היה שר השיכון הקודם, מאיר שטרית. כסיף היא לא בראש סדר העדיפויות שלנו כרגע. מכל הפתרונות לחרדים היא הכי פחות אטרקטיבית בגלל הריחוק שלה וחוסר הזמינות למקורות תעסוקה, דבר שיקשה על האוכלוסייה להתקיים". את תגובתו של אלי ישי, שנמצא בסיור בצרפת, לא היה אפשר להשיג.
בדיון בוועדה התנגדו חמישה מחבריה להקמת העיר, ביניהם המשרד להגנת הסביבה שמתנגד להקמת ערים חדשות גם מטעמים כלכליים. מסקר שנערך במשרד לפני כחמישה חודשים ובדק 26 אתרים הכוללים למעלה מ-21 אלף יחידות דיור, נמצא שהרחבת ערים קיימות היא החלופה הזולה ביותר לבנייה, כחצי מיליון שקל לכל יחידת דיור בבנייה רוויה.
גם החברה להגנת הטבע הביעה התנגדות להקמת כסיף. "שטחים פתוחים נהפכו למצרך נדיר", אומרת האן. "הרבה יותר נכון מבחינה סביבתית להקים שכונות בתוך יישובים קיימים מאשר לבנות ערים חדשות". ניר פפאי, ראש אגף שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, אומר שאנחנו אלופים במציאת פתרונות קלים. "במקום להתמודד עם הקמת שכונות חדשות בתוך ערים קיימות, הולכים לפתרון הקל של הקמת ערים חדשות, בלי לשים לב להשפעות הסביבתיות. במדינת ישראל הצפופה אין לנו הפריבילגיה להקים עוד ועוד ערים חדשות, ובכל זאת זה מה שעושים בשנים האחרונות, מקימים שלושה יישובים חדשים בחבל לכיש, את ניצנית על יד ניצנה, את מצפה אילן על יד חריש-קציר.
"ההתנגדות ליישובים חדשים היא לא מנטרה של החברה להגנת הטבע. תמ"א 35, תוכנית מתאר מפורטת שפורסמה לפני חמש שנים, דוגלת בחיזוק יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים - ובכל זאת התוכנית הזאת נפרצת פעם אחרי פעם".
רביב שפירא, מנהל מחוז דרום של רשות שמורות הטבע והגנים, היה אחד המתנגדים הנחרצים ביותר בוועדה להקמת כסיף. "יש באזור הזה מישורי לס שהם בין היחידים מסוגם. החי באזור ייחודי מאוד, לטאות נדירות וציפורים מיוחדות שייעלמו עם הקמתה של העיר. זה אזור גידול של האירוס השחום. רק בתל ערד ובבאר שבע אפשר למצוא את הפרח הנדיר, שייעלם כמעט לגמרי עם הקמת העיר".
יהיו מי שיגידו שעם כל הכבוד לאירוס השחום, מציאת פתרון דיור לחרדים חשובה יותר.
"אז שיגידו. אני חושב שאפשר למצוא פתרון לחרדים במקום אחר ולשמר את האירוס השחום. ויש דבר נוסף. תל ערד הסמוך הוא אתר מקראי בעל חשיבות עצומה שיוכרז כנראה בקרוב כאתר מורשת לאומית על ידי אונסק"ו. בני ישראל נכנסו לישראל מהמדבר בפעם הראשונה דרך תל ערד. זה המקום היחיד שאפשר להגיד עליו שמשה רבנו היה שם. אם רוצים לשמר נושאי תרבות יהודיים אי אפשר להקים עיר גדולה בסמוך לאתר כל כך חשוב. העיר תגמד את האתר ותפגע בו".
זו לא תהיה פעם ראשונה שהמדינה מתעלמת מנושאים סביבתיים. במאי 2005 פרסם אליעזר גולדברג, מבקר המדינה דאז, דוח חמור על הליכי תכנון ובנייה של ערים חדשות. על פי הדוח "כמעט כל היוזמות להקמת יישובים חדשים שעליהן החליטה הממשלה אינן עולות בקנה אחד עם התכנון הלאומי". בחלק נכבד מהמקרים, קבע גולדברג, אושרו יישובים חדשים, על אף שלא הונח בפני הממשלה הבסיס התכנוני-סביבתי הראוי.
בערים הסמוכות לכסיף הרגשות מעורבים. גדעון בר לב, ראש הוועדה הקרואה של ערד, כתב לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוועדה הקרואה בערד מתנגדת נחרצות להקמת היישוב כסיף "מכל הסיבות - הכוללות היבטים תכנוניים, כלכליים, תשתיתיים, סביבתיים ומקומיים".
בחודש אפריל ייערכו בערד בחירות מקומיות. שרית עוקד, מתמודדת עצמאית, סבורה שהעיר החדשה תפגע בתושבי ערד. "חיזוק היישוב היהודי בנגב הוא דבר מבורך, אבל לא בצורה כזו", היא אומרת. "אף אחד לא נותן מענה לבעיות התעסוקה שיתעוררו כאן. כבר היום יש בעיה תעסוקתית בערד. מפעל מוטורולה בסכנה, מקימי העיר החדשה לא מביאים איתם מפעלים, זה לא במודעות בכלל. אחרי שהעיר תקום יתחרו על כל מקום עבודה אלפי אנשים, מה שיחליש את תושבי האזור עוד יותר. אם רוצים לחזק את הנגב צריך לעשות את זה עם אוכלוסייה חזקה. כוח הקנייה של החרדים קטן יחסית, לא ברור מה תהיה התרומה היצרנית שלהם, לא ברור מה זה יעשה ליחסי חילונים-חרדים בסביבה. בכל חוג בית אנשים שואלים אותי מה יקרה לנו עם העיר הזאת. אני עונה להם שזו החלטה פוליטית שלא תלויה בנו".
משה אדרי, מתמודד מטעם הליכוד, סבור אחרת. "הגיע הזמן לייהד את אזור הנגב, אבל חשוב גם להישאר בשכנות טובה עם הבדואים. הלוואי שהיו מוצאים פתרון שעונה במאה אחוז על כל הבעיות". איציק בנישתי, שמתמודד מטעם קדימה, אומר ש"בלי להיכנס לעומק העניין אני בעד הקמה של ערים חדשות, אפילו יישובים בדואיים מסודרים".
"אנחנו בייאוש", אומר משה דראי, בעבר מנכ"ל עיריית אופקים. "אנשים פה בדרום טרודים בענייני פרנסה, רוב האוכלוסייה מרוויחה מתחת לשכר המינימום, אנחנו מקבלים כל גזרה שמפילים עלינו ואין מי שיגיב. באופקים, כמו בלא מעט ערים כאן, יש ועדות קרואות של פקידונים שעושים את העבודה, הולכים הביתה ומשאירים אותנו בתוך הייאוש".
יחיאל זוהר, ראש עיריית נתיבות, התנגד להרחבת השכונות החרדיות בעיר. "שיבואו חרדים לנגב, אבל אצלי בעיר הם לא יכולים להיות כי אין מקום, הם יפרו את האיזון. העיר החדשה לא תחזק את הנגב, אף אחד חוץ ממשרד התחבורה לא מתעניין בנו או מעביר אלינו תקציבים, ועיר חדשה לא תשנה את העובדה הזאת, אבל אם לא מוצאים להם מקום אחר אז בסדר, שיבואו לכאן".
מה היית מעדיף, עיר של חרדים או של אנשי היי-טק?
"הייתי רוצה עיר נורמלית שמאוכלסת באוכלוסייה מגוונת. אפשר לחיות בצוותא כשהמספרים לא מאיימים אלה על אלה".
פרופ' יוסף שלהב מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן וחבר בוועדת ליווי ומעקב על תמ"א 35, אומר דברים דומים. "עד שנות השישים החרדים ישבו בירושלים ובבני ברק. כשמחירי הדיור התחילו לעלות הם עברו לפתח תקווה, ראשון לציון, רחובות וערים נוספות, אבל זה היה פתרון קצר מועד.
"כשמחירי הדיור עלו הם יצאו לעיירות פיתוח, אבל גם שם המחירים עלו ונוצרו מתחים עם האוכלוסייה המקומית. בתחילת שנות התשעים התחילו לבנות ערים חרדיות כבית"ר עלית ומודיעין עלית. הערים האלה הן למעשה פרברים לא מרוחקים של בני ברק וירושלים. כסיף היא הניסיון הראשון להרחיק אותם מהערים המסורתיות שלהם. זה לא הוגן כלפי המדינה, שלא אמורה לפתור בעיות של מגזר ספציפי, אלא של החברה כולה. למי עוד בונים ככה? המדינה לא בונה ערים לזוגות צעירים, למה שהיא תבנה ערים למגזר המפונק מכולם, המגזר החרדי? ".
אולי כי הם זקוקים לעזרה.
"כסיף לא תפתור את הבעיה, אלא רק תחריף אותה. בשנים האחרונות יש תהליך ראשוני של יציאה לעבודה במגזר החרדי. בעיר כמו כסיף יהיה קשה לממש את התהליך, מפני שאין באזור מספיק מקומות תעסוקה. כסיף זה למעשה כסייפה. עם מי הם יפתחו שם קשרים? כסיף תהיה מעין גטו שלא רק בדואים לא יכנסו אליו, אלא גם ליהודים לא יהיה מה לעשות שם".
אין הרבה יהודים באזור. העיר למעשה היא חלק מהרצון לייהד את הנגב.
"יש באזור מאבק קרקעות. השאלה החשובה היא אם עיר חרדית היא כלי נכון במאבק הזה. לדעתי ההשתלבות של חרדים במרקם החיים הישראלי חשובה יותר מאשר מאבק קרקעות. עושים עליהם מניפולציה ומרחיקים אותם עד לכסיף כחלק מהמאבק על הקרקעות, ובכך מונעים מהם השתלבות מוצלחת בחברה הישראלית. אפשר לממש ריבונות לא על ידי שיטת חומה ומגדל. יש בחברה החרדית כוחות שנלחמים בפתיחות. הם רוצים שהקהילה המסורתית, זו שתלויה במנהיג, תישמר, כדי שיוכלו להמשיך לשלוט. היישוב כסיף נותן לכוחות האלה מענה".
סאלם אבו רביע, ראש מועצת כסייפה, מאמין בשילוב דומה. "בואו נזרוק את הכפפה ונהיה סמל לדו-קיום, למה שהם לא יגורו לידנו אבל עם אזור תעשייה משותף? לנו לא נתנו להקים אזור תעשייה, אולי נוכל לעשות את זה ביחד".
אתה מאמין שזה אפשרי?
"אם תרצו אין זו אגדה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם