אנשי היער נתלים באילן
נא להכיר: יעראות. לכבוד ט"ו בשבט, קבלו את האנשים שאמורים לתכנן את היערות של המחר. בינתים, יש רק שישה כאלה בישראל
יש שישה יעראים בישראל, וכולם עובדים במכון וולקני. הם לא מין בסכנת הכחדה. להפך: היעראות, על פי כל הסימנים, היא הדבר הבא, דרכו של העולם להתמודד עם התפתחות היערות ואתגר ניהולם בראייה סביבתית ותכנונית כוללת. במוסדות אקדמיים בחו"ל אפשר ללמוד יעראות (silviculture) במחלקות מסודרות, שלרוב נמצאות בתוך פקולטות ליערנות (forestry). היערן, מסביר יגיל אסם, מנהל את היער, מטפל בעצים, נוטע ומתחזק. תפקידו של היעראי לתת ליערנים - בישראל אלה אנשי קק"ל -את הכלים לתכנן את ייעור הארץ ולקבל החלטות עתידיות.
הזמנים השתנו, ומה שהיה טוב לימים הראשונים של ההסתערות על אדמות ארץ ישראל, אומר אסם, לא בהכרח מתאים להיום: "עד היום ההתמקדות הייתה בנטיעה. עשו פה מפעל של יש מאין, הקימו יער באזור שאין בו יער. למפעל הזה יש תפקיד חשוב בתרבות הנופש, הנוף והמערכות האקולוגיות. זה הזמן לעצור ולשאול לאן לוקחים את זה הלאה, איפה צריך לנטוע ואיזה עצים, איך לוקחים יער אורן מזדקן שניטע עם המדינה ומעבירים אותו לדור הבא בלי שהוא יתמוטט ביום אחד".
ובדור הבא נראה יערות עם עצים אחרים?
"אנחנו רוצים שהדור הבא של היערות יהיה מגוון יותר ומתאים לאקלים המקומי. בזמנו הביאו זרעים מאירופה בלי תכנון, היום רוצים שהיער יהיה יותר מתאים לסביב בה שהוא גדל בה".
יכול להיות שכל המפעל העצום הזה, של ייעור הארץ, הוא אנטי סביבתי? אם הגענו לארץ מדברית, למה שלא נסתגל אליה במקום לשנות אותה בכוח?
"זו שאלה מצוינת שמעסיקה אותנו הרבה. העניין הוא שלא הגענו לארץ שהיא כולה מדבר באופן טבעי. אלפי שנות ניצול בידי האדם הן שהפכו אותה לשממה. אזורים שלמים היו קירחים לגמרי לפני מאה שנה, כולל הרי ירושלים והכרמל, וזה לא המצב הטבעי שלהם. זה קרה באדיבות הטורקים, אבל עוד לפניהם לאורך כל ההיסטוריה כל עץ זקוף שגדל כאן נכרת לצורך הסקה, בישול ובנייה.
אנחנו עומדים על צלע הר בצדי הכביש המפותל שמטפס מראש פינה להרי נפתלי. אסם מצביע על כמה גבעות קרחות. לפני מאה שנה, הוא אומר, כל הגליל נראה כך. השטחים האדירים שעליהם מתפרש היום יער ביריה היו שוממים וטרשיים. אני מתאכזב לגלות שאפילו הגדול ביערות הצפון, אותו חשבתי לפיסה של טבע אותנטי, הוא חורשה מלאכותית.
אסם מחזיר אותי למציאות: "צריך להיפרד מהאשליה של 'טבע' במובן הלא נגוע. בעולם שבו הפיתוח האנושי מגיע לכל מקום ומשפיע על הכל, אי אפשר לתת לטבע להתנהל לבד. צריך לקבל החלטות לגביו. יש צרכים שונים שצריך להכריע ביניהם, חלקם מתנגשים. יש כאלה שאומרים שיערות אורן הם אויבי הצמחייה הטבעית, אבל יער מחטני גבוה הוא מעולה לצל, לפיקניקים ולמסלולי אופניים. אי אפשר לעשות סינגל בחורש טבעי צפוף ונמוך".
טילי החיזבאללה, שנפלו על הצפון במלחמת לבנון השנייה, היו חץ בלבם של אנשי היערות: 20 אלף דונם יער נשרפו, ביער ביריה לבדו עלו באש 8,000 דונם . אז גם התעוררה מחלוקת בין היעראים ליערנים: אנשי מכון וולקני המליצו לעזוב את השטחים השרופים לנפשם לשנתיים - שלוש, לתת לטבע להתאושש ולהתחדש בכוחות עצמו, ורק אז, במקומות שבהם יתברר שהטבע כשל, להתערב ולנטוע.
בקק"ל חשבו אחרת, גם מסיבות פוליטיות: העם, התקשורת, הפוליטיקאים, רצו לנטוע ומיד, כדי להפגין את זקיפות הקומה הלאומית מול נסראללה. השטחים השרופים היו פצע בלב הציבור, וברגע שקק"ל הכריזה על ימי נטיעות הגיעו אלפים להשתתף. היעראים לא אהבו את העדפת הפופוליזם על מה שהם ראו כצורכי הטבע, אבל הפעם, לשם שינוי, היערנים לא שאלו אותם.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם