על אדמת גרמניה
בני דודיי היקרים, את המדינה המיוחדת הזאת שנולדה מתוך גיא ההריגה, בא הנשיא פרס לייצג בגרמניה. לא רק בשם אזרחיה עומד הוא לשאת נאום בבונדסטאג, אלא גם בשמכם ובשם שישה מיליון יהודים
אינכם מכירים אותי הואיל והלכתם לעולמכם עוד טרום לידתי. אני, יורם דורי, משמש מזה שנים רבות כיועצו של מי שמכהן היום כנשיאה של המדינה היהודית – מדינת ישראל. היום הגעתי לגרמניה יחד עמו, כחלק מפמלייתו הרשמית בעת ביקורו הממלכתי ביום השואה הבינלאומי. ביקור שיחל בטקס זיכרון ברציף 17 ויסתיים בנאום בפרלמנט. הביקור נקבע ל-27 בינואר – יום שחרור מחנה ההשמדה באושוויץ-בירקנאו. יום שלא זכיתם להגיע אליו.
אתם בני דודיי, בניה של האחות הבכורה של אמי. נולדתם בפרנקפורט א- מיין בין השנים 1928 ל-1933 . ילדים קטנים הייתם עת עלו הנאצים לשלטון. הוריכם שרה ומישה נתנו לכם שמות יהודיים, אבל צירפו להם גם שמות גרמניים – שיהיה לכם נוח בגן הילדים ובבית הספר. אתה שכונית על ידי המשפחה פופל POPEL נולדת כמרדכי וכמנפרד. אתה בובי נרשמת בתעודת הלידה כאברהם, אדולף – כן אדולף. ואתה יבוק הקטן נולדת כבר כשריח הנאציזם באוויר קיבלת רק שמות יהודיים: יעקב דוד.
אמכם, שרה, הגיעה לגרמניה עם הוריה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מפולין. סבתי וסבי שהריחו ריח סכנה בפרוץ המלחמה לקחו את שמונת ילדיהם ואמי בת השנה בתוכם (התשיעי כבר נולד בגרמניה) והגרו לפרנקפורט א- מיין. מיד הפכו לגרמנים. לימדו את ילדיהם את השפה. אף לא אחד מדודיכם ומדודותיכם לא ידע פולנית וראה בגרמנית שפת אם. גם אחותכם הבכורה, שולה, לא הבינה דבר בפולנית וראתה עצמה כגרמניה לכל דבר. בבית דיברו גרמנית אפילו עם הסבתא והסבא.
עליית הנאצים לשלטון גרמה לכם בודאי לשוק גדול. ראשית , פתאום נאמר לכם שאינכם גרמנים . אביכם נשלח לדכאו –למחנה עבודה – וכבר לאחר זמן קצר קיבלתם הודעה כי הלך לעולמו מרעב וממחלות. ואתם שהספקתם ללמוד את התרבות הגרמנית גורשתם כבר ב1942 יחד עם אמכם לפולין בטוענה המפוברקת כי גרמניה אינה ארצכם.
טראומה גדולה מכך הייתה לכם בוודאי כאשר לפתע שכניכם בפרנקפורט אמרו לכם כי הם מגזע עליון ואתם מגזע נחות. רוב ההורים של מי ששיחקו אתכם בגינה שינו בן לילה פניהם וראו בכם תת-אדם. כל מה שלמדתם על תרומת היהודים לאנושות בכלל ולתרבות הגרמנית בפרט - נמחק בן לילה. הפילוסוף משה מנדלסון היה כלא היה, וולטר רתנאו נמוג, זיגמונד פרויד נמחק ואלברט איינשטיין היה חלק מעם נחות שיש להרחיקו מכל סביבה תרבותית ומדעית.
משם כבר דרככם לחדרי הגז ולמשרפות בבירקנאו הייתה קצרה מאוד. עניין של ימים.
כפי שציינתי, אני מגיע לגרמניה בסערת רגשות. מדינה ששפתה הייתה השפה בה שוחחתי עם הורי על אף שנולדתי בישראל. פניי מאז ומתמיד אל העתיד, אך את הרוע איני יכול לשכוח.
בני דודיי!
אני מרגיש חובה לשלוח אליכם מכתב זה ולתאר לכם את מדינת ישראל שהיא הביטוי האולטימטיבי של הניצחון היהודי על חיית הטרף הנאצית. מכתבי זה הוא, למעשה, מכתב תשובה למכתב האחרון שנשלח על ידי אמכם למשפחה בו היא כותבת: "שולחים אותנו לאושביצ'ם". אני משוכנע כי לא שיערה לעצמה כי תוך ימים תמצאו עצמכם בתוך תאי גזים זועקים נואשות לעזרה – קוראים בקול נורא "אמא" בשפה השגורה בפיכם גרמנית - ואין מושיע.
שלוש שנים אחרי המלחמה הוקמה מדינה יהודית בארץ ישראל. שארית הפליטה, אודים מוצלים מאש בנו כאן מדינה לתפארת. מי שמעולם לא החזיקו נשק ביד לחמו נגד שבע מדינות ערביות וניצחו. מי שאף פעם לא אחזו במחרשה בנו חקלאות שאין טובה ממנה בעולם.
חלפו רק שבע שנים מתום המלחמה ונוצרו יחסים ראשונים בין מדינת ישראל לגרמניה.
שנים מעטות אחרי כינונה של מדינת ישראל נזרעו הזרעים הראשונים שהובילו לחידוש היחסים בין מדינותינו על אף משקעי העבר הקשים. היו אלו שני ענקים. שני מנהיגים גדולים משני עברי התהום, דוד בן-גוריון וקונרד אדנאואר, שהעזו והצליחו. שנים שנטעו שתיל רך באדמה רוויה בדם שנדמה כי לעולם לא תצמיח דבר. אגב, באחת הפגישות ביניהם שימש דודכם ודודי, חיים, כמתורגמן.
גרמניה, כן גרמניה, סייעה רבות לביטחונה של ישראל. וגרמניה גם תרמה משמעותית לבניית כלכלה משגשגת בישראל.
בני דודיי היקרים!
אנחנו, היום, מדינה של שבעה מיליון תושבים. ב-65 שנות קיומה זכו אזרחינו לשלושה פרסי נובל לשלום, שני ראשי ממשלה בעבר: מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס, שהוא היום הנשיא. זכינו לפרסי נובל גם במדעים השונים: ש"י עגנון, פרופ' צ'חנובר, פרופ' אומן, פרופ' יונת ועוד אחרים שלמדו בארץ והצליחו בחו"ל.
ישראל היא מדינה שבכל שנה לומדים בה עשרות אלפים סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, מדינה המובילה בעולם בתחום המכשור הרפואי, מדינה שיש בה יותר סטארט-אפים של טכנולוגית על מכל מדינה אחרת בעולם, יותר מדענים על קילומטר מרובע. מדינה שאף לא יום אחד של מלחמה שנכפתה עליה דחה ולו רגע את הדמוקרטיה. מדינה שבה כעשרה אחוז מחברי הפרלמנט שלה הם ערבים-ישראלים שלעתים רבות עמדותיהם מקוממות כל אדם, אך מעולם לא ניסו לסתום את פיותיהם. מדינה המפתחת אנרגיה סולארית ושבה רוב חימום המים נעשה באמצעות השמש. המדינה המובילה בעולם ביצירת מכשור חדיש לחיסכון במי השקיה. מדינה מהמובילות בעולם בתחום לווייני תקשורת בחלל והממציאה, בלי הפסק, מטוסים גדולים וקטנים ללא טייסים.
מדינה שלצד הקידמה הטכנולוגית, ממשיכה לשמור בקפדנות על ערכי המוסר הבסיסיים שניתנו בעשרת הדיברות. מדינה שבמרכז הווייתה וקיומה עומד העיקרון שכל בני האדם נולדו בצלם אלוהים ובמקביל נשמרת לכל אדם הזכות השווה להיות שונה.
את המדינה המיוחדת הזאת שנולדה מתוך גיא ההריגה בא הנשיא פרס לייצג. לא רק בשם אזרחיה עומד הוא לשאת נאום בבונדסטאג, אלא גם בשמכם ובשם שישה מיליון יהודים שבשבילם ישראל הוקמה מאוחר מדי.
לסיום, דודניי היקרים, הערה אוניברסלית: רצח העם השיטתי של בני עמנו על ידי הנאצים אינו יכול להישכח וחייב לשמש תמרור אזהרה אדום בוהק לפני כל אומות העולם. דמכם ודמם של שישה מיליון יהודים שנרצחו רק בשל יהדותם, הוא אות ברור לחובה של כל בן אנוש להילחם בכל בדיל של גזענות, בכל שבב של אנטישמיות ובכל גילוי של שנאת האחר.
בימים אלו אנו עדים לתופעות של הכחשת השואה וגימודה גם על ידי ראשי מדינות – תופעה המחייבת את האנושות כולה לפעולה מיידית ונחרצת על מנת לעקרה מן השורש.
שלכם,
יורם דורי
המאמר פורסם היום ב"די וולט" הגרמני