חמש שאלות לתקשורת העוינת
ברשת לא הכל דבש, למה לא נותנים קרדיט לאתרי אינטרנט חרדיים, האם בי"ס מעלה קיבל יחסי ציבור מוגזמים והמלצה לשרה נתניהו
בסדרה "הכל דבש" שודרה סצינה מינית פרובוקטיבית על רקע תמונת הבאבא-סאלי. הגועל נפש הרגיל שערוץ 2 מציע לנו בדרך כלל כבר לא מוכר, חייבים להוסיף גם איזה צדיק ברקע. עצוב שדווקא יעל פוליאקוב אחראית לחוסר הרגישות הזה, ומעניין מה אביה המקסים והרגיש פולי היה אומר על זה.

כשליאור שליין פגע באפיפיור ירום הודו, כל הערוץ התנצל. אבל ב"רשת" אמרו לעצמם "נו באמת, הפרענקים והדוסים האלה בכל מקרה בקושי יצליחו לקרוא את התגובה שלנו. נמשיך לזלזל בהם, וכל המסעודות ימשיכו לצפות".
האתרים החרדיים באינטרנט מייצרים לא מעט סקופים, אבל העיתונות הכללית לא תמיד מקפידה בעניינם על הכלל של "לא תגנוב". הנה שתי דוגמאות: כתבת גלי צה"ל טלילה נשר דיווחה ב"פרסום ראשון" כי ש"ס שוקלת להצטרף להסתדרות הציונית העולמית.
בדיווחים בתחנה הצבאית נאמר כי "כך נודע לגלי צה"ל". אבל אופס, אולי לגלי צה"ל נודע על הסיפור מאתר החדשות החרדי "לדעת" שהעלה את הסיפור הזה קודם, ממש בזמן הישיבה הראשונה של מועצת חכמי התורה בסוגיית ההצטרפות להסתדרות הציונית? הדיווח ה"בלעדי" בגל"צ לא רק היה מאוחר יותר, אלא כמובן עוין יותר.
הכתבת הצעירה מיהרה לפרשן בבקיאות ובלמדנות שלא מדובר חלילה בנטיות ציוניות של המפלגה אלא בחיפוש אחר ג'ובים. מעניין, האם ההשתתפות של
כעבור כמה ימים, הכותרת הראשית של אתר "אייס" דיווחה על פרישתו האפשרית של אבישי בן חיים ממעריב, שוב תחת הכותרת "פרסום ראשון". אבל אבוי, יממה קודם לכן פורסם הסיפור באתר החרדי "כיכר השבת". לא חשבתם שיש מי שגולש לשני האתרים גם יחד, ויגלה את הפאדיחות? יצויין בהקשר הזה לטובה "מאקו" שמרבה לתת קרדיט לאתרים החרדיים מהם מהם הוא לוקח סיפורים ומידע.
התקשורת כולה חגגה עשרים שנה לבית הספר הדתי לתקשורת "מעלה" בשורת כתבות מפרגנות על הסרטים שכל הזמן מבקרים את הדת מבפנים ופותחים לדיון שאלות נוקבות ואינטימיות. עצוב לגלות במלאת עשרים שנה שמלבד "סרוגים", קשה להיזכר בסרט שהצליח מסחרית או ביצירה פופולארית אמיתית.

גם חגי סגל איבחן בטור שלו ב"מקור ראשון" שמהביצה הזו לא יצאה יצירה דתית או לאומית נוקבת, מהדהדת, שונה. לרוב בית הספר עולה לכותרות בהקשר של פרובוקציה וניגוח ההלכה, מיצירות עירום בתחילת ימי בית הספר ועד סרטי יציאה מהארון ובעיות נידה.
התקשורת הרי אוהבת למחוא כפיים ולומר "וואו, דוסים בועטים". לרגל חגיגות העשרים ל"מעלה", רץ בימים אלה ברשת מייל אנונימי ומשעשע החוזה את הסרטים של בית הספר בעשור הקרוב, אם ימשיך בקו ה"נועז" הנוכחי:
"נטלה" – סרט על בחור אובססיבי לנטילת ידיים שכל היום נוטל ונוטל ונוטל, עד שיום אחד רשות המים מגיעה לעצור אותו.
"החניך" – נער צעיר בבני עקיבא מבולבל מהמסרים העולים מערוצי היהדות באינטרנט ולא יודע אם עליו להימשך למדריך שלו או למדריכה שלו.
"שישה נקיים" – סיפורה של כלה צעירה שסיימה את הש"ס ומתעקשת שיש לשמור שישה ימים נקיים ולא שבעה, ויוצאת נגד בעלה, הבלנית, רב היישוב וכל המוסכמות.
"התקבלה הודעה חדשה" – סיפורו של רב צעיר בציונות הדתית שחווה דיכאון קיומי ושוקל להתפקר כי אף אחד לא מסמס לו שאלות לסלולרי.
"קרוע" – ערב אחד בחייו של צעיר ציוני דתי שחווה התלבטות נוקבת בין עלייה להר הבית לבין צפייה בפרק הדחה דרמטי של "האח הגדול". הרב שלו מזכיר לו שיש לשלב בין קודש לחול, והוא מחליט להחביא בבגדיו סלולרי מהדור השלישי. האם הוא יצליח לעלות איתו להר?
אנחנו יודעים שהטוקבקיסטים לא מאמינים לנו, אבל באמת שנשבר לנו לכתוב כמעט כל שבוע על יאיר לפיד. אבל בשבוע שבו "ידיעות" האשימו את "ישראל היום" שהוא "ביביתון", נראה היה שהם הופעים ל"לפידיתון".
למרות שלא הכחיש את כוונתו להפוך לפוליטיקאי, לפיד ממשיך להגיש מהדורת חדשות (באובייקטיביות, בטח באובייקטיביות), לכתוב טור אישי פוליטי מאוד (השבוע דווקא אהבנו את הדרך שבה הוא תקף סרט אנטי-ישראלי). לפיד גם קיבל גיבוי שקוף בטור של חנוך דאום שתקף למענו את "חוק לפיד".
במקביל, העיתון הריץ עבורו לאורך כל השבוע שעבר את המועמד שלו לתפקיד ראשות ארגון המורים, דודי פרידמן. לפיד, כזכור, גם השתתף באירוע תמיכה פומבי בדודי פרידמן ונאם שם, עניין שעלה לדיון ב"תיק תקשורת" ובבמות נוספות.
קשה להאמין שבערוץ 2 או בידיעות יספרו לכם על מאחורי הקלעים האלה. למה להרוס לחבר יאיר. לכן מי שחשף את "חוק לפיד" היה מעריב, ולכן מי שסיפר השבוע על ה"כוורת הפוליטית" של לפיד שכבר עובדת במרץ היה ערוץ 10. מעניין אם מישהו היה מאפשר לעיתונאים ופובליציסטים (מאילנה דיין ויונית לוי ועד בן דרור ימיני ורינו צרור) להמשיך לעבוד כעיתונאים, כשבמקביל הם מקימים מפלגה?
הגב' שרה נתניהו. אנחנו באמת שעוברים עלייך ימים לא קלים. באמת. אבל אם חשוב לך זיכרון השואה, אנא הישארי בבית ואל תצטרפי למשלחת שיוצאת היום לאושוויץ, יחד עם ראש הממשלה. את כבר יכולה לנחש במה יעסקו רוב הדיווחים של המשלחת הזו. לא בדיוק ביום השואה הבינלאומי.