מאמצים בחום: רבים פנו לאמץ ילדים מהאיטי
150 ישראלים – בהם הורים, זוגות ללא ילדים וגם רווקים, פנו למשרד הרווחה בבקשה לאמץ יתומים מאיזור האסון. "יש בנו התלהבות ורצון עז"
לפרטים על מבצע ההתרמה "נותנים תקווה להאיטי" - לחצו כאן
ארגונים בינלאומיים למען ילדים, דוגמת יוניצ"ף של האו"ם, ידרשו לוודא כי יובטח שלומם של המועמדים לאימוץ ולמנוע כל אפשרות שייפלו קורבן לסחר בילדים, וגם זה עלול להאריך את התהליך.
בין הישראלים שכבר מחכים בקוצר רוח לרגע שבו ינחת בבתיהם אחד מ-600 אלף ילדי האיטי שנותרו בלא קורת גג, כדי להעניק לו את החום והאהבה שהוא כל כך זקוק להם, ניתן למצוא את אלי אקרמן, בן 52, איש שיווק של ציוד אפייה, ורעייתו רחל, בת 50, מתכנתת ב"אל על", המתגוררים בראשון לציון. יש להם שתי בנות בגילאי 20 פלוס, אחת מהן כבר לא מתגוררת בבית, ועכשיו הם רוצים לשוב ולשמוע בבית צחוק של ילד.
"אני רואה מה קורה בהאיטי ומרגישה צורך לתרום, למרות שברור שיהיה לי קשה", היא אומרת. "אם נקבל ילד ולא תינוק זה יהיה מסובך, ואני אצטרך הרבה עזרה. לא קל להבין איך להתנהג עם ילד באימוץ". היא מודעת לכך שהילד שתקבל לאימוץ, אם תקבל, יהיה שונה מאחרים, לפחות בתחילת דרכו בישראל, גם בגלל שהוא כהה עור, אבל היא מוכנה לאתגר.
"אני אצטרך להבין את העם הזה, את הגזע, את הגנטיקה של האנשים האלה", היא אומרת. "אצטרך להבין את ההתנהגות הטבעית שלהם ואיך היא באה לידי ביטוי אצל ילד. בעלי ואני לא יודעים במאה אחוז לקראת מה אנחנו הולכים, אבל יש לנו התלהבות, עניין ורצון עז".
ג', בת 31, היא אחת הרווקות ללא ילדים שפנו לקבל ילד לאימוץ. היא עלתה מרוסיה לפני 20 שנה, חוותה גזענות על בשרה ומודעת לכך שחייו של ילד כהה עור עלולים להיות קשים בישראל. "סבלתי מהרבה גזענות", היא אומרת.
"היו אומרים שכל הרוסיות זונות. הבוס שלי בעבודה שאל אותי אם אני לא פוחדת שהילדים יתייחסו לילד שאקבל בגזענות. אמרתי שזה לא משנה, ילדים תמיד יהיו אכזריים. אם אנשים היו חושבים יותר מדי על גזענות, הם לא היו עולים לארץ. ראיתי מה קרה עם הילדים מאתיופיה וזה לא פשוט, אבל גזענות היא לא סיבה לא לתת למישהו בית. גזענות יש בכל מקום".
בינתיים, בכנסת כבר החלו ויכוחים בנושא. יו"ר השדולה למען ילדים בסיכון, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), פנתה אל יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ דני דנון (ליכוד), בדרישה לקיים דיון דחוף עם כל גורמי האימוץ בישראל כדי להבטיח היערכות מלאה לקליטת יתומים מהאיטי בארץ.
"מדובר בילדים שחוו טראומה קשה של אובדן וחורבן", אמרה לוי-אבקסיס. "אני מבינה את הצורך לפעול
ח "כ דנון הודיע כי הוא מנהל מגעים עם שר הרווחה יצחק הרצוג, כדי לקיים דיון בנושא כבר השבוע או במהלך השבוע הבא, כדי לוודא שישנה היערכות מתאימה לקליטת יתומי האיטי. אבל יש גם מתנגדים למהלך. "יש לנו בעיות עם פליטים שחיים כאן, ילדים שנולדו כאן לעובדים זרים", אומרת ח"כ אנסטסיה מיכאל (ישראל ביתנו). " צריך לפתור את הבעיה כאן, לפני שמביאים עוד ילדים.
יש פה ילדים בני שלוש שלא מקבלים חינוך חינם ואין להם אוכל במקרר. יש לנו 80 פנימיות של ילדים להורים במצוקה או בלי הורים. מה איתם? אנשים רואים את ג'וליה רוברטס בוכה בטלוויזיה ורצים לאמץ ילדים מהאיטי. קודם שיפתרו את הבעיות כאן ואחר כך שירוצו לעזור לעולם".
ואילו ח"כ ניסים זאב (ש"ס) אמר: "קליטת יתומים מהאיטי היא עניין הומניטרי מבורך, אבל במקביל צריך לדאוג להביא את כל בני הפלאשמורה שמחכים באתיופיה כל כך הרבה שנים. לפחות שהמדינה תעניק להם יחס דומה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם