בג"ץ: הורים ל-3 רוצים ילד נוסף עם פונדקאית
בת 30 שאיבדה יכולת להרות עתרה עם בעלה לבג"ץ לאחר שהוועדה הממונה סירבה לבקשתם. "לא תחליטו עבורנו כמה ילדים זה מספיק" נכתב

השניים קובלים כי הוועדה דחתה את בקשתם להתחיל בהליך של מציאת אם פונדקאית בנימוק שיש להם כבר שלושה ילדים.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם, נאמר כי בני הזוג משתייכים לציונות הדתית. צויין כי לידתה השלישית של האם הסתבכה באופן שחייב את כריתת רחמה, בהיותה בת 30 בלבד.
אף על פי כן, נכתב בעתירה, הם לא אמרו נואש וביקשו להביא ילד נוסף בעזרתה של אם פונדקאית. לשם כך הם פנו לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, על פי החוק בעניין זה.
ואולם הוועדה דחתה את הבקשה. היא ציינה כי היא יכולה לאשר הסכם כזה, במקרים חריגים, גם כאשר לא מדובר בהורים חשוכי ילדים. ואולם הכלל הוא שהאישור יינתן להורים חשוכי ילדים. במקרה זה השתכנעה הוועדה כי בהיות העותרים הורים לשלושה ילדים אין המדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מן הכלל.
ההורים טענו כי הוועדה קיבלה החלטה מבלי לשמוע את טענותיהם ולפיכך הסכימה הוועדה שיופיעו בפניה. ואולם ההורים קובלים כי במהלך השימוע השמיעו חברי הוועדה בפניהם את דעתם הנחרצת לפיה אין הורים לשלושה ילדים יכולים להסתייע בהליך של פונדקאות כדי להביא ילד נוסף לעולם. הם טענו בפני ההורים כי הריון יוצר סיכונים לאם הפונדקאית, ואין זה מוסרי לסכן את האם הנושאת כדי לאפשר להורים להביא ילד נוסף, לאחר שכבר יש להם שלושה ילדים. ואמנם הוועדה דחתה שוב את הבקשה.
בשלב זה פנו ההורים אל גדול פוסקי הדור בנושא רפואה, פוריות והלכה וביקשו ממנו היתר. הוא נענה להם וקבע
ההורים הציגו בפני הוועדה את אישורו של הרב, אולם זו לא שינתה את עמדתה והודיעה להם על כך לפני כחצי שנה.
בפניה נרגשת לשופטי בג"ץ אומרים ההורים בעתירה: "כעת, משכלו כל הקיצין, אנו פונים אליכם בקריאה – כקריאתה של רחל, כתפילתה של חנה בשילה, כבקשתה של לאה שעצרה מלדת – הבו לנו עוד בן או בת, הבו לנו את האפשרות, לאחר כל מה שעבר עלינו, לאחר שהעותרת פרפרה בין החיים למוות עת כרעה ללדת – להביא עוד ילד או ילדה לעולם".
פרקליט ההורים, עו"ד יצחק בם טוען כי הזכות להורות היא זכות יסוד וצריך שיתקיים נימוק מכריע כדי למנוע מאדם להיזקק לטכנולוגיות רפואיות מתקדמות להבאת ילדים לעולם. מספר הילדים שיש לבני הזוג אינו יכול, לדעתו, להוות נימוק מכריע שכזה.
ראשית, משום שלדבריו, שירותי פונדקאות אינם שירות ציבורי מוגבל הממומן מכספי ציבור ולכן אין כל הצדקה לומר שמי שכבר זכתה לילדים לא יותר לה להיעזר בפונדקאית. שנית, השיקול של מספר הילדים הוא "שיקול זר", שהוועדה לא הייתה רשאית לשקלו. שלישית, גם אם מדובר בשיקול רלוונטי הוא לא יכול להיות תנאי סף לפונדקאות.
"הנמקת הוועדה מעלה את הרושם – אומר עו"ד בם – כאילו היא קבעה שעל העותרים להסתפק בשלושה ילדים. אין זה תפקידה של הוועדה לקבוע כמה ילדים זה "מספיק". בנוסף, במגזר הציוני הדתי, אליו משתייכים העותרים, לרוב המשפחות יש יותר משלושה ילדים. על הוועדה להתחשב אפוא במקובל ובנהוג במגזרים אליהם משתייכים הפונים אליה".
לבסוף הוא הדגיש כי הוועדה קיבלה את החלטתה בלא שבחנה את מלוא התשתית של המקרה הקונקרטי, לאור חוות הדעת והמידע הפסיכולוגי, הרפואי והסוציאלי, כפי שנדרש.







נא להמתין לטעינת התגובות






