האם מותר לנהג לעשן באוטובוס הריק מנוסעים?
לזאב נמאס לעלות לאוטובוס כשריח עשן סיגריות מקבל את פניו. במשך שנתיים הוא מקיים דיאלוג מתסכל עם "אגד". האקדח המעשן

"הנהג יוזמן לבירור משמעתי ואם יתחוור שאכן עישן באוטובוס – יטופל במלוא חומרת הדין" צילום: יגאל לוי
על רקע זה, התפתח דיאלוג ענף בין זאב לחברת האוטובוסים. "בשנתיים האחרונות", הוא כותב, "אני כל פעם מתלונן לאגד בנושא באמצעות אתר האינטרנט שלהם ומוסר את פרטי הנסיעה. אחרי כמה פעמים הם כתבו לי שאם יש ריח קשה להוכיח שזה היה הנהג, ורק אם אני נתקל במפורש בנהג מעשן, עליי להודיע להם".
זאב גם העביר לי תגובה שקיבל באחת ההזדמנויות מפניות הציבור של אגד, ובה הערה מעניינת על המצב החוקי: "לידיעתך, לשון החוק האוסר עישון במקומות ציבוריים קובע לגבי אוטובוס כי מדובר ב'אוטובוס
בעת שיש בו נוסעים.' מכאן, שאוטובוס שאין בו נוסעים לא נחשב מבחינת החוק כמקום ציבורי. על אף האמור, אנו רואים את השירות לנוסעים מעבר לתקנות המפורטות לעיל, ולכן נהגינו מונחים לא לעשן באוטובוס גם כשהוא ריק מנוסעים. נוכח פנייתך על ריח העישון באוטובוס, נהג הקו אותר ויוזמן לבירור בפני מנהלו, במטרה למנוע את הישנות התופעה".
זאב כותב שהוא מעריך את התגובה המפורטת והטיפול, אבל "כבר נמאס מהסיפור הזה, שכל פעם חוזר על עצמו - סירחון של סיגריות באוטובוס". הוא מקווה שאולי הפנייה לעיתונאי תגרום לאגד לעשות מעשה, במקום לשלוח את הנוסעים לארוב לנהגים בתקווה שיצליחו לתפוס אותם על חם.
באגד טוענים שעישון של נהגים באוטובוס דווקא לא עובר בשתיקה: "ההוראות באגד חד משמעיות: אין לעשן באוטובוס גם בשעת ההפסקה. נהג שמוכרח לעשן חייב לצאת מהאוטובוס למקום פתוח. אם הקורא הנכבד ימסור לנו את מספר האוטובוס שבו מדובר ואת המועד שבו הריח את העשן – הנהג יוזמן לבירור משמעתי ואם יתחוור שאכן עישן באוטובוס – יטופל במלוא חומרת הדין".
aviv67@gmail.com